אחת שיודעת: ניצן סברסקי מסתערת על היינות הלבנים
אחת שיודעת: ניצן סברסקי מסתערת על היינות הלבנים
סברסקי מייצרת יינות נהדרים עם השפעות מדרום אפריקה, שם התמחתה. היא היתה רוצה שהיקב הקטן שלה "אחת" יגדל ויצדיק את עצמו כלכלית ובינתיים מתנסה גם בענבים אדומים עם רוזה חדש
אין הרי דבר כזה יין גברי, נכון? אז למה לדבר על יין נשי? את השאלה הזאת העלתי בפני הייננית ניצן סברסקי, אבל היא לא כועסת. למעשה היא הראשונה להעיד על עצמה ש"אני לא איזו פמיניסטית גדולה". ועדיין, כשאני מעלה את הנקודה באי־נוחות, היא מסכימה איתי מיד שכבר מזמן אין בה שום דבר מיוחד. היא לא הייננית הראשונה, גם לא אצלנו. לא הראשונה לייצר רק יינות לבנים (טוב, נו, ועכשיו גם רוזה אחד) ובטח לא הראשונה שמייצרת את היין שלה בלי יקב משל עצמה. יש דבר אחד מיוחד. מאוד מיוחד - היינות שלה, והרי לשם כך התכנסנו. אנחנו יושבים בבית הקפה התל־אביבי החדש והאופנתי "תמוז" המארח אותה לסוף שבוע של טעימות. סברסקי, בת 41, שולפת בקבוק שנין בלאן לבן מבציר 2020. זה כל כך טעים.
איך הגעת ליין?
"אחרי הצבא, לפני 20 שנה, עבדתי ב'תהל'. אתה עשית שם הדרכת יין ודי נדלקתי על העניין הזה. נסעתי לעשות תואר ראשון בייננות במילאנו ותואר שני במדריד. אחר כך עבדתי עונה אחת בדרום אפריקה אצל מייק דוברוביץ ביקב מולדרבוש, שהוא עד היום ההשפעה הכי גדולה שלי, אפרופו שנין בלאן (זן מאוד מקובל בדרא"פ - ח”ג). חזרתי לארץ ועבדתי שני בצירים בברקן, עד שהבנתי שיקב גדול זה לא בשבילי. וככה פתחתי את 'אחת'".
"הבציר הראשון היה ב־2014 ביקב הגבעה בגבע שכבר לא קיים, ומ־2019 אני ביקב שורק בנחשון, שהוא גם בית ספר לייננות ומארח עוד יוצרי יין כך שזה מאוד נוח. יש ציוד כמו שצריך והכל מסודר".
ולמה החלטת לעשות רק יין לבן? זה גימיק שיווקי?
"ממש לא. זו נטיית הלב שלי, ואתה רואה שעכשיו אני מתעסקת גם עם ענבים אדומים, אף על פי שבינתיים אני עושה מהם רק רוזה, אבל אני לא פוסלת כלום מלבד הרצון שלי להמשיך ולהתקדם לאט לאט".
עד לאן?
"אולי לייצא 10אלף או 20 אלף בקבוקים שיהפכו את ה־5,000 של עכשיו לעסק שמצדיק את עצמו כלכלית, ולא כזה שצריך לפעמים להביא כסף מהבית. ואולי גם בכל זאת יקב משל עצמי בנחלה של הוריי בבלפוריה".
והזנים הלא שגרתיים? אין שרדונה, אין סוביניון בלאן?
"את החיבה לשנין בלאן הבאתי איתי מדרום אפריקה. היין השני הוא בכלל תוצאה של אילוץ. אלו הענבים שהשגתי. ויונייה ורואסן. כשלא היו לי כאלה, היה גם שרדונה. עם הזמן התאהבתי בהם לגמרי ועכשיו הם ממש לא אילוץ".
