סגור
פנאי  יושי  יוחאי בלום
יושי (יוחאי בלום). "לא כתבתי חטיף מלחמה אלא שיר שדרכו אני רוצה לסמן את האלבום שלי" ( צילום : משה נחומוביץ )

יושי מנסה לנסח מחדש את הישראליות

המוזיקאי יושי (יוחאי בלום) אמור היה להוציא את אלבומו החדש, אבל אז הגיעה המלחמה והוא השתתק. עכשיו סוף סוף יוצא התקליט ובו ההמנון "אני רוצה את החיים שלי בחזרה" שכתב אחרי 7 באוקטובר

ביום שלישי 10 באוקטובר 2023 כתבה בחורה לזמר יושי (יוחאי בלום) שבן הזוג שלה רותם לוי גויס ושהשיר שלו "תן סימן" זה שיר הבישולים שלהם בשישי. "היא נסעה לבקר אותו בשטח כינוס וביקשה שאקדיש לו את השיר. צילמתי ואמרתי לרותם שאני יודע שזה השיר שלהם ושישמור על עצמו ושאני מחכה לשניהם בהופעותוהוא עף על זה. אחרי חודשיים כתבה לי אותה בחורה שרותם נהרג ואם אני יכול לבוא לשיר בלוויה. פגשתי שם את המשפחה וזה היה פשוט נורא. אמרתי להם שזו זכות עבורי שאני מצליח עם מילים וצלילים לגעת ולהגיע לאנשים ולעזור להם ברגעים הקשים".
אירועי אוקטובר עצרו אצלו הכל, כולל אלבום שני שאמור היה לצאת חודש אחר כך. "המוזיקה השתתקה אצלי", הוא מספר. "בימים הראשונים לא הגעתי לאולפן והיה לי ברור שהאלבום לא ייצא". הרשתות החברתיות החזירו אותו לנגן ולשיר. בימים הראשונים למלחמה הוא כאמור עסק בעיקר בבקשות להקדשות של שירים, גם ללוחמים בעזה. "עשיתי את זה מאוד אישי ולא גנרי, שאלתי ובדקתי ולכל אחד הקדשתי מילים משלו. דרך זה גם חזרתי אחרי כמה שבועות לצלילים, למילים, למוזיקה. זה השיב אותי לעשייה".
כשחזר לנגן, הופיע בהתנדבות מול מפונים, משפחות החטופים, שורדי הנובה, פצועים וחיילים. "בכל מקום שהגעתי אליו פגשתי קהילות של כאב. גם אלה ששרדו חוו טראומות בלתי נתפסות. מעבר לזה שהם עקורים, נרצחו להם בני משפחה וחברים ונחטפו לנגד עיניהם. הייתי מגיע עם גיטרה כדי להיות איתם, דיברנו לפני ואחרי ששרנו".
יושי (40) הוא כבר מזמן לא זה שעזב את לימודי הרפואה לטובת המוזיקה, אחרי שני תארים בפילוסופיה . אלבום הבכורה שלו "זרים מכירים" זכה להצלחה עם הלהיטים "אין מספיק זמן", "מתי יבוא מחר" ושיר הנושא. מאז הוא הספיק להוציא להיטים נוספים, בהם "תן סימן" ו"דרך" עם קרולינה, להופיע בכל הארץ ולרכוש לעצמו קהל נאמן. יש משהו מאוד ישראלי בצלילים והשירה הנעימה של יושי, שגדל על מתי כספי, נעמי שמר, סשה ארגוב ויוסי בנאי, ומנגד משלב היפ הופ.
האלבום החדש "תזכורת לעצמי" יצא בשבוע שעבר לשירותי הסטרימינג (ובימים אלה הוא בעיצומן של חזרות לסיבוב הופעות חדש בהפקה מוזיקלית של גלעד שמואלי, עם הרכב גדול ועיבודים חדשים. השקת האלבום תתקיים ב־14 באפריל בזאפה הרצליה ועוד לפני כן יופיע בצוללת הצהובה בירושלים, ב־11 באפריל). האלבום החדש נולד כולו מתזכורות שהצטברו אצלו בטלפון מאז אלבומו הקודם ב־2021: "אני מקליט את עצמי כל הזמן עם תזכורות, שורות, מנגינות — וגם כשאני סתם הולך ברחוב או לפני הופעות, ואפילו בלילה לפני השינה. אז עשיתי סדר בהקלטות וגיליתי שיש שם אלבום: אני לא צריך לשבת לכתוב, הכל כבר בתזכורות, רק צריך לסדר".
אבל היו כמה דברים שגנז, שירים שנראו לו לא רלבנטיים יותר: "בעיקר שירים שעסקו בתהליכים פנימיים שאני עובר, באיך זה שאתה נכנס לעצמך פנימה ומתנתק מהחוץ. כשהתחילה המלחמה אמרתי לעצמי 'איזה פנימה עכשיו?', קודם כל יש את מה שקרה בחוץ. אז הורדתי את השירים האלה וכתבתי את 'אני רוצה את החיים שלי בחזרה'".
זה אחד השירים המרגשים באלבום. "מבחינתי הוא שיר לתמיד, כזה שהיה לי חשוב שיהיה חלק מהאלבום ולא רק סינגל. לא חטיף מלחמה שכתבתי בגלל המצב אלא כזה שאני רוצה לסמן דרכו את הרגע הזה באלבום שלי, היה לי חשוב שהמלחמה תיכנס באופן מפורש".
השיר נפתח עם המנגינה "סולם יעקב" של יהודה פוליקר ובהמשך אי אפשר להתעלם מהשורה החזקה של אביתר בנאי "אבא בוכה על בן בוכה על אבא". "השיר הזה מלא בציטוטים ופרפראזות מיצירות ישראליות שאני אוהב. 'עמדה נערה מול הבית' זה בהשראת 'עמדה נערה מול הכותל', מבחינתי עכשיו הבית זה הקיר הקדוש שלנו. 'איפה כל האחים שלי איפה הם כולם' בהשראת ‘איפה כל הילדים’ של דיוויד ברוזה, ובשורה 'בואי נרקוד נזכור את כל הפחד' החלפתי את הנשכח של שלמה ארצי בנזכור. זה נולד בעקבות סיטואציות שהייתי בהן מאז 7 באוקטובר, כולל לוויות, שעלה מהן שיש איזשהו ציווי להמשיך לחיות, להמשיך לעשות מוזיקה, להמשיך לרקוד".
ויש גם השורה "הם דפקו בדלת ואני לא פתחתי", לדברי יושי "זה רפרור ל'אשה בורחת מבשורה' של דויד גרוסמן. אם אני אברח מהבשורה, אולי היא לא תגיע. כל המחוות האלה נעשו כמשהו אינטואיטיבי. אומרים ששיר יכול לשנות את המשמעות שלו, ואני לקחתי את זה לאקסטרים מכל קצוות הקשת ומכל היצירות שאני אוהב. אני מרגיש שאנחנו עכשיו מנסחים מחדש את הישראליות, וזו היתה הדרך שלי לעשות את זה עם מילים וצלילים".