שומרי הגלקסיה 3 - מהטובים בסרטי מארוול
שומרי הגלקסיה 3 - מהטובים בסרטי מארוול
"שומרי הגלקסיה 3" הוא סרט קומיקס מרשים בנפחו. עם רגעים לא רעים של קולנוע ואף של מצפון ואנושיות, הוא מהטובים בסרטי מארוול
ג'יימס גאן הוא כנראה האיש הכי רציני בעולם השטותי של סרטי גיבורי־העל. ארבע שנים חלפו מאז שהיקום הקולנועי של מארוול הגיע לשיאו עם "הנוקמים: סוף המשחק", ומאז האולפן בבעלות דיסני המשיך להוציא עוד שבעה סרטים שהיו, במקרה הטוב, לא טובים. עכשיו, שש שנים אחרי "שומרי הגלקסיה 2", מגיע הסרט השלישי בסדרה, שהייתה אמורה להיות קלילה, מבודחת ומודעת לעצמה. הסרט השלישי אמנם קאמפי לרגעים, אבל כמעט נטול בדיחות — והוא הסרט השלם, הרציני והאפקטיבי ביותר שיצא מאולפני מארוול בעשור הנוכחי.
אחרי שנים של אכזבות ויצירות תמוהות "שומרי הגלקסיה 3" הוא הסרט הראשון שמזכיר מה הפך את אולפני מארוול לכוח המסחרי הדומיננטי בעולם הקולנוע של 15 השנים האחרונות. מארוול שינו את כללי המשחק הקולנועיים, אבל לא הצליחו בעצמם לעמוד בסטנדרטים שהם יצרו ליצירות פופולריות, מסחריות, קומיקסיות, אך שבבסיסן נמצא רעיון בוגר יותר עם עומק ורלבנטיות.
"שומרי הגלקסיה 3", שנמשך שעתיים וחצי, מנסה ומצליח. הוא מתחיל כמו פרק זניח וקליל של "פלאש גורדון" ועד מהרה משנה כיוון. כי במארוול כל סרט שמתחיל בצחוק, ייגמר בבכי. זה גם מה שקורה הפעם: גאן כתב וביים סרט שהנושא העיקרי שלו הוא כאב. שוב ושוב דמויות פצועות, או שעוברות התעללות ומודות: "כואב לי". אנחנו רגילים לסרטים שמיועדים לצפייה משפחתית ובהם פציעה של דמות ראשית שלא כואבת לה ולא מצלקת אותה. רק לנבלים כואב. אבל גאן חותך עמוק עם הסרט שלו ומציג גיבורים סובלים.
במרכז הסרט הזה עומד סיפורו של רוקט, הדביבון החוכמולוג המדובב בקולו של בראדלי קופר. התקפת פתע שנועדה לחטוף את רוקט מותירה אותו פצוע, וכדי להציל את חיי חבריו לצוות שומרי הגלקסיה צריכים לאתר את מי שיצר אותו — מדען מטורף שיוצר הכלאות בין חיות, אנשים וטכנולוגיה בניסיון לשפר את העולם, וליצור זן חדש של יצורים שיהיה חכם יותר, אבל גם אלים פחות.
סיפור הרקע של רוקט כחיית מעבדה נחתך הלוך ושוב עם הרצון של החבורה להגיע אל המדען, להציל את רוקט ולמנוע את השמדתם של כוכבי לכת מיושבים, שלא עומדים בקנה המידה האנושי של הנבל הנוכחי.
יש כאן קצת רעיונות מסצנות הצעצועים השבורים של "צעצוע של סיפור" וקצת מהרעיונות של הנבל שבורא עולמות ומחריבם, שמזכיר את "מטריקס 2". ואף שהסרט ארוך מדי ומתפקע מדמויות, סצנות וגודש של אירועים — הוא מצליח גם להיות נהיר, בהיר וצלול, ומעניק רגעי חסד לכל אחת מהדמויות הראשיות שלו.
גאן מתגלה כבמאי בעל יכולת מרשימה להחזיק באוויר סיפור סבוך ולבנות סביבו כמה סצנות אקשן וקרבות מרשימות מאוד. זה סרט שכל מאוכזבי מארוול ייכנסו אליו סקפטיים, אבל ייצאו ממנו מרוצים. המערכה האחרונה, שעוברת בין שלוש או ארבע זירות עלילה מקבילות, מעניקה לסרט נפח הוליוודי קלאסי כסרט אקשן והרפתקאות, שממשיך את החזון של ג'ורג' לוקאס בסרטי "מלחמת הכוכבים".
אולי זו הפעם האחרונה. ב־2018 דיסני הסתכסכו עם גאן. מישהו איתר ציוץ ישן שלו שעורר סקנדל לרגע, דיסני נבהלה ופיטרה אותו רגע לפני תחילת העבודה על "שומרי הגלקסיה 3". באולפני וורנר, הבעלים של די.סי קומיקס, לא מצמצו פעמיים ומיד לקחו אותו אליהם והוא יצר להם את "יחידת המתאבדים", ואת סדרת הספין־אוף, "פיסמייקר". וורנר הבינו את מה שדיסני שכחו לרגע: שגאן הוא יוצר שמגיע מעולמות הטראש והפולחן האולטרה־אלימים, סופר־קיצוניים ומאוד לא פוליטיקלי־קורקטיים. להזדעזע מבדיחות ישנות שלו זה להתכחש לנתח עצום של הפילמוגרפיה שלו, זו שהביאה אותו ל"שומרי הגלקסיה" מלכתחילה. מארוול קלטו את הטעות שלהם די מהר והחזירו אותו לעבוד על "שומרי הגלקסיה 3". אבל החזרה של גאן לדיסני הייתה זמנית: כשסיים את "שומרי הגלקסיה" הוא חזר לוורנר ודי.סי קומיקס וקיבל את המשרה להיות המפיק הראשי של היקום הקולנועי שלהם — שם הוא חולם עכשיו על סרט סופרמן חדש. וכך, "שומרי הגלקסיה 3" הוא סרט קומיקס מרשים בנפחו, ועם רגעים לא רעים של קולנוע ואף של מצפון. הוא מהטובים בסרטי מארוול, וזאת מבלי לגרוע מהאינפנטיליות הכמעט בלתי נסבלת שלו. אבל בלי גאן לצדם, ועם במאים ומותגי קומיקס שהולכים ונהיים אזוטריים יותר, יכול להיות שעד להודעה חדשה זה יהיה סרט המארוול המעניין, המהנה והסימפטי האחרון. עד שמארוול ימצאו לעצמם את הבמאי־הכוכב הבא שלהם, בתקווה שלא ימהרו לפטר אותו.
