גאיג'ין: המסעדה שמגישה מנות מרהיבות, אבל זעירות ויקרות
גאיג'ין: המסעדה שמגישה מנות מרהיבות, אבל זעירות ויקרות
המסעדה היפנית הלוהטת בתל אביב כרגע מגישה אוכל מצטיין, כולל "קבב" ברווז ושיפוד צוואר עוף. רק שגודל המנות עומד בניגוד גמור למחירן
בדרך לגאיג'ין התריעו ברדיו על טיל ח'ותי בדרך למרכז. חשבתי לחזור הביתה אבל אזרתי אומץ לא אופייני. בכל זאת, לקח לי שבוע להשיג מקום וגם זה רק בשעה שש בערב במוצאי שבת. המסעדה היתה ריקה. שעה אחר כך כבר התמלאה למחצה, כמו אין מלחמה בעולם. אבל אל תטעו. המסעדה הכי לוהטת בעיר היא היוצא מן הכלל (כשחזרתי הביתה קראתי שמסעדת סנטה קתרינה, שלהטה עשור ברציפות, סוגרת את שעריה). בינתיים גאיג'ין היא הסטוץ החדש של תל אביב.
זו מסעדה קטנה למדי, עטויית קירות עץ כבדים משל היתה באמת בר בקיוטו ולא להיט תל־אביבי אופנתי. פתח אותה לפני כמה שבועות המסעדן המוסקבאי הצעיר אלכסנדר סחנובסקי (36) שלפי הכתוב יש לו כבר לא פחות מ־25 מסעדות, או לפי גרסה אחרת: היה מעורב בהקמת לא פחות מ־25 מסעדות, רובן ברוסיה, ועכשיו הוא מעוניין להביא "משהו אחר" לתל אביב.
צר לי, אבל מדובר, ובכן, במסעדה. כלומר, לא משהו שלא היה כאן קודם. מה שכן, מחירים כאלה, אפילו העיר היקרה בעולם עוד לא חוותה. או שכן?
גאיג'ין מוגדרת כ"איזקאיה", כלומר בר יפני שבו שותים אלכוהול ואוכלים משהו ליד. משהו זה הגדרה מדויקת. כי ארוחה זו לא הייתה - גם אחרי שהמונה עצר על 1,000 שקל לזוג.
התחלנו בקנקן סאקה קר מצוין (128 שקל ל־300 מ"ל) ולידו שתי מנות ניגירי וסשימי. כלומר עם אורז ובלעדיו. עם אורז לקחנו פארידה עם קצת מחית בשר קיפודי ים יוקרתי וטורו (החלק השמן של בטן הטונה). טעים להלל. קשה לזלזל בטריות ואיכות שכאלה. עוד ניגירי, של בטן דג המאצ'י, לא פחות מוצלח.
המשכנו עם שרימפס בטמפורה ברוטב חמאת צ'ילי מותסס. לכאורה, משהו שיש בכל מסעדה יפנית. בפועל, מופת של מקצוענות. ואז הגיע שיפוד “קבב” מבשר ברווז. זה הוגש על לחם "יפני" צלוי עם חלמון שלם שוחה בשלולית סויה והיה גם הוא מופתי והפעם גם מקורי, מרהיב ביופיו (כמו כל המנות) וטעים רצח.
שיפוד נוסף של צוואר עוף, כלומר החלק הכי זול בעוף (שלא לומר חלק שמקבלים בחינם אצל הקצב), עלה כאן 62 שקל לשיפוד זערורי, כמו כל המנות, והיה אחד מפסגות הארוחה. הוא הוגש עם חצי אנדיב וגבינה כחולה, מה שלא העלה ולא הוריד.
לא שבענו (איך בדיוק?) אז המשכנו לפרוסות מאצ'י - הגרסה המיובאת של האינטיאס המקומי צרוב קלות על פרוסות דקות של אגס מוחמץ עם ריבת אצות נורי. מופלא. ואז טרטר טונה עם בצל ירוק ושומשום באצת נורי, מעולה כמו כל השאר.
קינחנו בפנקוטה עם גרניטה של יוזו, ברולה מנגו ואגוזי מקדמיה קלויים מצוינת. שתינו גם כוס בירה קירין יפנית מהחבית והברמנית כיבדה אותנו על חשבונה גם בליקר עגבניות מפתיע ובליקר שזיפים לקינוח.
גאיג'ין היא מסעדה נהדרת. בעצם היא באמת איזאקיה, מקום לשתות בו משהו ולאכול משהו קטן ליד. רק החשבון גדול. מאוד. נסעתי הביתה מהר. שלא יבוא עוד טיל מתימן או מיפן, או טלפון מהבנק.
גאיג'ין, לילינבלום 29, תל אביב
