אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לטעום את המדבר במסעדת קלארו, להסתער על היפ־הופ וראפ עם אלון עדר, להאזין לתחקיר מצמרר, ללמוד על הורות מבמאי יפני נהדר ולגלות את עולם התרבות דרך העיניים של נעם סמל
אוכל
לטעום את המדבר
מסעדת קלארו, מהטובות שבמסעדות ארצנו, ממשיכה במסע הקולינרי־גיאוגרפי הארוך שלה ועושה כבוד לדרום. במהלך החודש ישלבו השפים רן שמואלי וטל פייגנבאום את מיטב התוצרת של חקלאי הדרום במנות, ויציגו את האזור המרתק הזה, שאינו זוכה למספיק תשומת לב בימים כתיקונם. בין המשקים תוכלו לפגוש את משק צ'רי מבאר מילכה, המגדל ירקות תאילנדיים כמו במיה תאילנדית, תרד גוליבר או שורשי כורכום; את גבינות העיזים של חוות קורנמל מכביש 40, אחת מיצרניות הגבינה הטובות בישראל; הבקר והצאן של מקנה דקל; האננס, הבננות והאוכמניות של משק 77 מעוטף עזה; הכרוב הלבן והסלרי של חוות אחים לעד, המעסיקה משוחררי צה"ל פוסט־טראומטיים, ועוד ועוד. לצידם יימזגו יינות ממיטב יקבי הדרום: ננה, רמת הנגב, גלאי ושיזף.
בין המנות: סלט חסות פריכות וגבינות קורנמל, טרטר דג ים בגספצ'ו עגבניות של משק ארז, תמנון עם תפוחי אדמה ובצלים מהדרום וגלידת תירס מהנגב עם קרם פולנטה ודבש. אפילו בקוקטיילים ישלבו את תוצרת הדרום, למשל, מאי תאי בננה עם בננות אורגניות של מרסלו משדה אברהם.
חיליק גורפינקל
5 צפייה בגלריה
תנובת הנגב בקלארו: טורטליני גבינות, תמנון, סשימי אלבקור ובמיה ולוביה בטמפורה
(צילום: שני בריל)
אלבום
להסתער על היפ־הופ וראפ עם אלון עדר
האלבום החדש והיפה של אלון עדר "החיים שלי פיגוע יפיפה" נכתב בעקבות שינויים שעבר בחייו, בין השאר פרידה מאם ילדיו. עדר החליט לצאת למחוזות רגשיים מוזיקליים חדשים, ולהקליט אלבום סולו בלי הלהקה (הם פרגנו בענק). הוא פנה למפיקים עיליי אשדות, יונתן הפנר, נמרוד גולדפרב ומתן אגוזי, שלקחו את החומרים האישיים החשופים שהביא, והובילו אותו לכיוונים מעניינים של סאונד וצלילים. עדר מניח קצת לבלדות (לא לגמרי), ומסתער בהנאה גם על היפ־הופ וראפ. הוא מארח את יהודית רביץ, שעברה במקרה באולפן, ונעתרה לבקשתו לעשות קולות ל"אהבה עצמית", וגם את אריאל זילבר שפותח את האלבום עם שלוש דקות ראפ. זהו מעין פרולוג לשיר הנפלא שיבוא אחריו, "הנשמה הכי נצחית שלי" של עדר, זילבר והראפר מיכאל כהן, שילוש מוצלח שבו כל אחד מביא לשיר את נקודת המבט שלו על אמונה. בשבת יופיע בבארבי עם אורחים במופע חגיגי ליום הולדתו ה־40.
מאיה נחום שחל
פודקאסט
להאזין לתחקיר מצמרר
תחקיר חדש מבית הפודקאסט המצוין This American Life שעלה השבוע גרם לי לשמוט את הלסת. “The Retrievals” (השאיבות) מביא את סיפורן הלא־ייאמן של כתריסר נשים שעברו טיפולי הפריה חוץ־גופית במרכז לפוריות בייל, מוסד שנחשב לטוב בתחומו בארצות הברית. דרך הסיפור הזה עוסק הפודקאסט בכאב של נשים ובאופן שבו הממסד הרפואי נוטה לזלזל בו ולבטל אותו. סוזן ברטון, העורכת והמגישה, מראה כיצד גם בזמן ההליך וגם במשך חודשים אחר כך המטופלות התלוננו על כאבים עזים, מסייטים ממש. התגובות של המערכת, לדבריהן, היו במקרה הטוב מבטלות, ובמקרים הפחות טובים זלזול מוחלט, אשמה וביקורת. בהמשך נחשף כי נפגעו מפעולה שנגרמה במזיד על ידי אחת מנשות הצוות הרפואי, ומתוארות התגובות של הנשים, המערכת ובית המשפט. הפודקאסט This American Life פרץ לתודעה בזכות הסדרה Serial, והוא עטור פרסים ומאזינים — 2.2 מיליון מאזינים בממוצע לפרק. מייסדו, איירה גלאס, שזכה עליו בפוליצר, יתארח החודש בפסטיבל ישראל.
רותה קופפר
סרט
ללמוד על הורות מבמאי יפני נהדר
“ברוקר”, שיוצא היום, הוא סרט שהירוקאזו קורה־אדה, אחד הבמאים הטובים בעולם, צילם בדרום קוריאה עם הצוות הקבוע של בונג ג’ון־הו, יוצר “פרזיטים”. זכרו זאת, כי סצינות הפתיחה בבוסאן הגשומה יזכירו לכם שזה הצלם, המלחין והשחקן מ”פרזיטים”. ביצירה אחות לסרטו זוכה דקל הזהב “המשפחה שלי”, קורה־אדה היפני, חוזר למוטיב עקבי בסרטיו: מה היא משפחה? אנשים הקשורים זה לזה ביולוגית, או אנשים אקראיים המתקבצים לטובת מטרה משותפת? ושוב, גם בסרט הזה, חבורת גנבים הופכת למשפחה. זהו סיפורה הנוגע ללב, וגם המשעשע, של קבוצת דמויות שיוצאות למסע למכור תינוק נטוש להורים מאמצים, מעין סוכנות אימוץ אלטרנטיבית ולא חוקית, שנמצאת במעקב על ידי שתי שוטרות, עם סיפור שלם משל עצמן. הסיפור המקסים והלא צפוי יביא את הדמויות הראשיות למסקנות נבונות על טיבה של הורות.
יאיר רוה
ספר
לגלות את עולם התרבות דרך העיניים של נעם סמל
לשדך לנינה סימון בחור ישראלי, לשתות עם אלתרמן תה עם קוניאק, להתחכך בארתור מילר, טום סטופארד ואלן גינסברג, להציל הצגה של חנוך לוין, ולגלות את הניצוץ של איתי טיראן. את כל הסיפורים האלה ועוד רבים תוכלו למצוא בספרו החדש של נעם סמל "כניסת אמנים" (הוצאת מטר), שמוכר כיום כמנכ"ל התיאטרון הלאומי הבימה, אבל כמעט אין צומת בעולם התיאטרון הישראלי והתרבות בארץ שלא פעל בו. בדרכו המשעשעת והמרתקת משתף סמל זיכרונות, אנקדוטות, ואף אגדות מיתולוגיות מחייו. למשל, על הרגע שבו הבין שנאוה סמל תהיה אשתו, כשפגש בה לראשונה בעודה חיילת בסלון ביתו של אחיה, שלמה ארצי, או על הפעם שסירב לקנות את הרכב של רינגו סטאר.
מאיה נחום שחל
