היסחפות בלב ים: מנרה החדשה מציעה מנות טובות ונדיבות במחירים מוגזמים
היסחפות בלב ים: מנרה החדשה מציעה מנות טובות ונדיבות במחירים מוגזמים
בר הים מצוין, מנת הלברק נדיבה וגם אווירת הרטרו מול הים נעימה. אבל דבר לא הצליח להסוות את המחירים המטורפים ב"מנרה" החדשה
מסעדת מנרה החדשה שוכנת בקצה הלובי של מלון שרתון בתל אביב, מאחורי ספק קיר יין, ספק חומה של ממש. מעבר לחומה הזאת מחכה עיצוב שנכנה אותו אקלקטי, רק כדי לא לקרוא לו מקושקש או אפילו מכוער אבל גם מצחיק: תמונות של שקיעות פסטורליות, בחורות חצי מעורטלות המכסות על חזן ופסלי ברונזה עתיקים למראה. שטויות, הים ממול שווה הכל.
כיאה למלון יוקרה השירות הוא מנומס עד לוחץ.
פוקצ'ה חמה ושמנונית לוותה בסלסת עגבניות שהמלצרית מזגה עליה ברוב טקס קצת שמן זית והוסיפה פנכת זיתים ליד. על חשבון הבית. זה היה הרגע הנדיב האחרון מבחינה כלכלית. אבל טעים. לב של חציל קלוי על האש עם יוגורט כבשים ופיסטוק היה פשוט וטוב. רק למה לפזר מעל גם אוכמניות במצב של טרום ריבה? איך זה קשור?
קרפצ'יו דג עם בצל סגול, פיסטוקים, צנוברים, רצועות דקות של בזיליקום, בצל סגול וצ'ילי היה יפה להלל. רציתי לשאול איזה דג זה אבל שכחתי. זה גם לא ממש שינה משום שהמנה היתה מלוחה באופן קיצוני. חבל. נראה טעים ללא המלח.
מנרה היא מסעדה כשרה ולכן נמנע השף נמרוד הדס מלהגיש בשר, וכך הוא יכול לעשות כרצונו ללא מגבלות כמעט. זו החלטה חכמה.
המנות העיקריות הוכיחו שלמרות התקלה בקרפצ'יו, זו מסעדת דגים טובה.
רצינו קבב לוקוס אבל המלצרית טענה ביושר שזו מנה קטנה והמליצה על לברק בטאבון ופילה בר ים. זרמנו איתה. ולא הצטערנו: הגיעה מחבת נירוסטה גדולה ובה פילה ענק ממש של בר ים ברוטב חמאת פסטיס עם עגבניות, תרד, אספרגוס, זיתי קלמטה ושיני שום. ליד הדג רבצה ערימה ענקית של פירה רך, חמאתי ועשיר. יופי של מנה. לא רק נדיבה גם טעימה מאוד, ועשויה בדייקנות מופתית. שוב היה קצת יותר מדי מלח לטעמי, אבל הפעם רק בקטנה וזה לא הפריע.
הלברק בטאבון היה כבר מנה לגדוד. כל כך התרגלנו לקבל פילה לברק עד שמראהו של דג שלם כמו פעם הוא לא רק הפתעה ענקית אלא גם כזה הגורם לך לתהות אם תצליח לסיים אותו. הוא נצלה עם שלל ירקות: עגבניות, פלפלים, קישואים, בצלים אדומים, שיני שום, ונעשה צלוי בול על הנקודה, עסיסי אבל לא רכרוכי. מנה מפוארת, יפה להפליא וכזו המוכיחה שגם עם לברק אפשר לעשות יופי של אוכל, אם רק מתייחסים אליו בכבוד וברצינות הראויים.
בדיוק כמו בכל מסעדה אחרת כמעט בתל אביב, ואולי אפילו קצת יותר, המחירים כאן הם מחירי רצח. כאלה שאפילו העובדה שהראשונות כלולות במחיר העיקרית בעסקית הצהריים שבה ביקרנו, לא מצליחה להסוות: לברק ב־178 שקל, גם אם הוא שלם וגם עם החציל שלפניו הוא "על חשבון הבית", זו הגזמה פראית. גם בר ים, דג תעשייתי למרות שמו המפונפן, ב־164 שקל, זו היסחפות. זה לא הסוף: כיסוני גבינות רכות, או בעברית (ויידיש) קרעפלך גבינה, ב־140 שקל זה כבר באמת מטורף. ועדיין, בהתחשב בגודלן הגרגנטואי ממש של המנות, איכותן והנוף הבלתי מנוצח של קו המים (בקשו לשבת ליד החלון), אפילו המחירים ותקלת המלח בקרפצ'יו, נסלחו ונשכחו. מנרה היא אם כן יופי של מקום, לא רק לשומרי כשרות ולחובבי קיטש מיושן של לובי של מלונות חמישה כוכבים מפעם, אלא גם למי שמחפש דגים מעולים ולא איכפת לו לשלם עבורם ביוקר, כמקובל בעיר היקרה בעולם.
מנרה: מלון שרתון, הירקון 115, תל אביב
לברק - 178 שקל
בר ים - 164
חציל - על חשבון העיקרית בעסקית
קרפצ'יו - תוספת 10 שקלים לעסקית
שתי כוסות יין - 72 שקל
