תערוכה חדשה מדברת את כאב המפונים: "שחזור החפץ הוא עוד שלב בריפוי"
תערוכה חדשה מדברת את כאב המפונים: "שחזור החפץ הוא עוד שלב בריפוי"
ספסל של איקאה, שידת איפור או חשבונייה שנקנתה בשוק פשפשים. בפרויקט "חפץ מעבר" מאתרים פריטים בעלי ערך רגשי ששרדו את מתקפת 7 באוקטובר ועם בעליהם מחזירים אותם לחיים. "הפרויקט מעורר אצל המשתתפים תגובות מחזקות", אומרת היוזמת שלו שבקרוב תציג את החפצים בתערוכה חדשה
״בשנים האחרונות התעניינתי בשינויים שעוברים על אנשים מבחינת תעסוקתית. אבל אחרי 7 באוקטובר, מכיוון שאני יודעת שלחפצים יש משמעות רגשית גדולה עבור אנשים, לא הייתי בטוחה שדואגים לקשר בין מפוני הדרום לבין החפצים שנאלצו להשאיר מאחור״, מתארת טל סטרלין הלפרין, אשת פיתוח משאבי אנוש במקצועה, כיצד נולד מיזם ״חפץ מעבר״ שמשלב תהליך החלמה רגשי באמצעות אמנות, שחזור חפצים ותיעוד המשפחות המפונות.
לקראת סוף החודש תוצג תערוכה בבניין עזריאלי שרונה בתל אביב ובה מבחר מן החפצים שמשתתפים ב״חפץ מעבר״ שחודשו או עוצבו. בסוף השנה תיפתח תערוכה גדולה שתציג את כל החפצים והמיזם, ואת התהליכים והסיפורים האנושיים מאחוריהם.
את הפרויקט יזמה סטרלין הלפרין עם מאיה גל, אמנית ומעצבת פנים שמתמחה בשחזור חפצים, הצלמת שונית פלקו זריצקי שמתעדת את תהליכי השחזור וסיפורי המשפחות, האוצרת מיכל קרסני, דנה שקד שמנהלת את המיזם מבחינה תקציבית וד״ר בירי רוטנברג, מומחית בפסיכותרפיה פסיכואנליטית.
זה חצי שנה הן נפגשות עם בני משפחות המפונים מהדרום, ולעתים מסיירות בעצמן בבתים שנבזזו ונשרפו. בתהליך משותף הן בוחרות חפץ שנפגע כדי לשקם אותו ולהעניק לו חיים חדשים. הן בוחנות מדוע נבחר דווקא החפץ המיועד לחידוש, ומלוות את כל התהליך עד למסירת הפריט בחזרה לבעליו. מאז שיצא לדרכו לפני כארבעה חודשים פנו למיזם 13 משפחות שביקשו לשחזר חפצים הרוסים, וכמה מהם כבר חודשו והוחזרו אליהן.
״את מאיה ואת שונית אני מכירה המון שנים, וברגע שהצגתי להן את הרעיון הן הצטרפו״, מסבירה סטרלין הלפרין כיצד נבנה הצוות. ״בהמשך צירפנו את שאר השותפות למיזם, ופרסמנו אותו דרך מנהלי קהילות, אגפי הרווחה של שדרות ואופקים וגם דרך אנשים שאנחנו מכירות. חלק מהמשפחות שפנו אלינו כבר ידעו מה החפץ שהן רוצות לחדש, לחלק מהמשפחות לא היה מושג, ולפעמים חפץ שרוף הוא כל מה שנותר מהבית שלהן. כבר קרה שנסענו להביא חפץ, נכנסנו לבית ההרוס עוד לפני שהמשפחה עצמה חזרה אליו, ואיתרנו את החפץ לפי הנחיות. להפתעתי עד עכשיו לא קיבלנו אף חפץ שחוזר על עצמו. מלבד רהיטים שונים, הגיעו אלינו גם חפצים יוצאי דופן כמו קשתות וחיצים שהתעוותו מהחום במתקפה, וגם חשבונייה עתיקה״.
על החפץ הראשון שהגיע למיזם מרחיבה המעצבת מאיה גל: ״זה ספסל שאספנו מהבית של שרון ודורון שגב מקיבוץ בארי: ספסל של איקאה שהיה מאוד שרוף ואכול בחלק ממנו".
איך נעשה השחזור?
"כשמתחיל תהליך החידוש אנחנו קודם כל נפגשים בסטודיו שלי בבית ברל עם שונית, שמתעדת בצילום את התהליך, ודנות בבחירות העיצוביות החדשות ובמשמעות הרגשית שרוצים להעניק לחפץ, לפי רצון הבעלים. נכון שספסל מטבח הוא אמנם לא חפץ יקר במיוחד, אבל זה הדבר היחיד ששרד מהבית, וכשראיתי אותו לא יכולתי לסרב לאתגר. בתחושת בטן ממש החלטנו שנשקם אותו בהשראת טכניקת הקינצוגי היפנית, שדווקא מדגישה את השברים והסדקים באמצעות צבע זהב. באמצעות יציקת אפוקסי הספסל ישוחזר עם זהב במקום החלק השחור שנשרף, והוא יהיה גם שמיש, יהיה אפשר לשבת עליו.
״פריט אחר שריגש אותנו היה שידת האיפור של שלומית מור מכפר עזה, שחזרה בטיסת חירום לארץ כדי לטפל בנכדיה שהתייתמו. הבקשה שלה היתה לחדש את שידת האיפור שהכילה את התכשיטים שלה, אותם הפסיקה לגמרי לענוד אחרי 7 באוקטובר. כחלק מהתהליך, הפכנו את שידת הפורמייקה הישנה והפשוטה לשידה מחודשת בגוני שמפניה, והפריט כולו עבר טרנספורמציה למראה עדין, דמוי תכשיט בעצמו. במקרה של החשבונייה העתיקה - שמרנו ככל הניתן על המראה המקורי שלה, כפי שהתבקשנו. את החשבונייה קיבלה ליאת אצילי מניר עוז, ששהתה בשבי חמאס, מבעלה אביב שנהרג במתקפה. הוא היה אמן ואהב מאוד שוקי פשפשים, ואת החשבונייה רכש עבורה במתנה ברוסיה. היא כבר שוחזרה ונמסרה לה בחזרה, כעת היא תלויה בביתה הזמני בכרמי גת״.
סטרלין הלפרין וגל מספרות שמעבר לשינויים העיצוביים שעוברים החפצים, המיזם "מעורר בקרב המשפחות המשתתפות תגובות מחזקות וחיוביות, כמו בתהליך ריפוי: אחד המשתתפים סיפר לנו שהיה לו מאוד קשה להיכנס לביתו כי הוא הרגיש שהוא טמא, שהוא כבר לא רלוונטי כבית. אבל אחרי שהצטרף למיזם זה חולל אצלו שינוי משמעותי. הוא עוד ממשיך להביא לנו חפצים משם ואפילו עורך סיורים בביתו. שחזור החפץ הוא עוד שלב בתהליך הריפוי, עוד נדבך בתהליך שעוברים שם האנשים״.
את תקציב המיזם מנהלת דנה שקד, והוא ממומן כרגע בעיקר באמצעות תרומות, דרך הפלטפורמה המקוונת ״ארץ עיר״ שאימצה אותו. בהתאם לגובה התרומות שמתקבלות מתאפשר למשפחות חדשות להצטרף למיזם, שנעזר גם בקרנות ובגיוס המונים.
