המחזה על גולדה יעלה בהבימה: "50 שנה חלפו וחזרנו לאותה נקודה"
המחזה על גולדה יעלה בהבימה: "50 שנה חלפו וחזרנו לאותה נקודה"
ההחלטה אם להציג עתה את מחזהו של מוטי לרנר על מחדל יום כיפור לוותה בהתלבטות. "אבל אז מבינים שמשהו שם מטלטל את הקהל", אומר הבמאי משה קפטן
ההצגה "הגברת הראשונה" על פי מחזה של מוטי לרנר המביא את סיפורה של ראשת הממשלה גולדה מאיר בצל דיוני ועדת אגרנט, תעלה מחר בבכורה בתיאטרון הבימה בשיתוף תיאטרון באר שבע. במקור היא היתה אמורה לעלות ב־14 באוקטובר, וצוות השחקנים, בראשם לאורה ריבלין המגלמת את גולדה, והבמאי משה קפטן נערכו לשבוע הטכני האחרון, ואז הגיעו אירועי 7 באוקטובר שבן לילה דחקו הצידה את מחדל מלחמת יום הכיפורים.
מנכ"ל הבימה הנכנס דני וייס והמנהל האמנותי קפטן עמדו בפני דילמה מתי ואם בכלל להעלות את ההצגה. "היינו בחוסר ודאות כללי, לא ידענו אם מצב הצבירה של כולנו מאפשר לנו לחזור בכלל לעבודה, ואז נכנסה לתמונה שאלת החומר שאנו עוסקים בו אל מול מה שקורה. החלטנו שמחזירים את כולם לעבודה אחרי יומיים כדי לסיים את החזרות. ההחלטה הוכיחה עצמה כמצוינת כי משהו בהתכנסות שלנו הפך את התהליך לתרפויטי". השאלה בנוגע לפן האמנותי ליוותה אותם במשך הלחימה. "50 שנה חלפו וחזרנו לאותה נקודה, והמחדל דומה באופן כמעט בלתי הגיוני למה שחווינו ולמה שאנחנו מדברים על הבמה. המשפטים כאילו נכתבו לפני רגע".
איזה משפט למשל?
"המחזה לא מתעסק במלחמה אלא בימים שאחרי, הדיונים של ועדת אגרנט מתנהלים בצל מחאות גדולות וזעם ברחובות. יש משפט שמנהיג המחאה מוטי אשכנזי מטיח בגולדה: 'אתם המנהיגים צריכים לקחת אחריות על המעשים שלכם. אם אתם לא תקחו אחריות על המעשים שלכם, גם המנהיגים שיבואו אחריכם יחזרו בדיוק על אותן הטעויות'. כששומעים אותו לא מאמינים, זה כאילו נכתב הרגע. המחזה לא עוסק רק במלחמה והמחדל אלא בהנהגה ואחריות. במובן הזה הוא יכול היה להיות רלוונטי לפני השבת השחורה והופך להיות רלוונטי יותר אחריה".
בסוף החלטתם להציג את המחזה.
"החלטנו להעלות אותו כי הרגשנו שיש בו חשיבות עליונה. המפגש של הקהל, שעודו מדמם מהסיטואציה החריפה, עם היצירה הזאת מאפשר לעשות עיבוד של המציאות דרך אמנות. עשינו כמה הצגות מול קהל בבאר שבע ונדהמתי מהתגובות. כששומעים את המעורבות הרגשית של הקהל מבינים שמשהו ביצירה הזו מטלטל אותו באופן שגורם לו לדבר, לפרוק, להרגיש ולחשוב".
משהו השתנה בטקסט?
"התלבטנו אם להתייחס לאירועי 7 באוקטובר במחזה והחלטנו שלא, כי ההצגה מדברת בעד עצמה. יש טקסט שהוספנו למונולוג הסוגר של גולדה שמתייחס לחשבון הנפש בינה לבין עצמה ביחס לאשמתה במחדלי כיפור שנפתח במילים: ‘עברו יותר מחודשיים מאז נפלו עלינו השמיים, מאז אותו בוקר נורא בראשית אוקטובר, אותו בוקר בו הופתענו, הוכינו, אותו בוקר ארור שייצרב וייחרט בלבנו לנצח כדי שלא יתרחש שנית’. ואתה שואל: 'על מה היא מדברת? על מלחמת יום כיפור או על 7 באוקטובר השנה?'" .
כמה נכנס לחדר החזרות דיון על ההבדל בין המנהיגים אז והיום?
"כשאתה עושה מחזה שעוסק בדרג מדיני, ואני מזכיר שברקע כמעט 36 שבועות של מחאה פוליטית חריפה ברחובות — אי אפשר להתעלם. מה שהעסיק אותנו בהתחלה זה הניתוק של ההנהגה ממה שמתרחש בקפלן. ואז קרה מה שקרה ואתה אומר 'היום ודאי ייצא נציג מהממשלה ויסביר לעם מה קורה', וזה לא קורה ביום הראשון וגם לא בשני. הניתוק שאתה מדבר עליו בחדר החזרות לא יכול שלא להדהד אל מה שאנחנו חווים כעם וכאזרחים. אתה שואל 'מה השתנה? איפה אנחנו חיים?' אי אפשר היה להתעלם מזה וגם ההצגה לא מתעלמת מזה, אלא דורשת שמי שנבחר ייקח אחריות וידבר איתנו, וינהל אותנו, ויגרום לנו להרגיש בטוחים".
