מבוגר, בריא ורענן: ניק וויליס משאיר אבק לצעירים
מבוגר, בריא ורענן: ניק וויליס משאיר אבק לצעירים
העולם אולי שייך לצעירים. רק שעל מגרשי הטניס, אולמות הכדורסל ומסלולי הריצה ספורטאים בני קרוב ל־40 עדיין שוברים שיאים. ניק וויליס, הניו־זילנדי שרץ את ריצת המייל בפחות מ־4 דקות במשך 20 שנים ברצף, הוא הדוגמה המפעימה ביותר לכך
השעות שקדמו לכניסתה הרשמית של 2022 עברו על ניק וויליס במתח רב. בעוד הוא ממתין בקוצר רוח שמחוגי השעון יעשו את דרכם באיטיות לכיוון חצות, תנועותיו שלו כללו בעיקר התהלכות חסרת מנוחה בחדר הקטן שבו שהה ומעת לעת ביצע סדרה מחושבת של מתיחות לשרירי רגליו. אף שאולי היה מעדיף שרגעים אלו יעברו עליו בבדידות מוחלטת, לצידו שהה צוות צילום שהנציח כל צעד ושעל שלו ואף תחקר אותו על אודות תחושותיו. בסביבות השעה 22:00 עזבו כל הנוכחים את החדרון ועשו את דרכם לכיוון אצטדיון ריק מאדם באחת משכונותיה של העיר ניו יורק.
זמן לא רב לאחר הגעתם החל וויליס לבצע את רוטינת החימום הרגילה שלו לקראת תחרויות: ריצה קלה ורגועה וכמה תרגילי תנועה. לצידו היו שותפיו הקבועים לאימונים, בהם גם הובס קסלר, נער אמריקאי מוכשר להחריד שצעיר ממנו בדיוק ב־20 שנים. "שלא תעז לדפוק את זה", הזהיר מאמנו של וויליס כמה דקות לקראת חצות. יריית הפתיחה נשמעה היטב מיד לאחר כניסתה של השנה החדשה וארבעה רצים דקיקים וחדורי מטרה יצאו לדרך.
1 צפייה בגלריה
ניק וויליס עושה היסטוריה ומשלים את ריצת המייל בפחות מ־ 4 דקות בשנה ה־ 20 ברצף פנאי
(צילום: אי אף פי)
אבל לא רק העיתוי היה בלתי שגרתי בריצה הזו, אלא גם המשימה. החבורה המצומצמת התכנסה בניו יורק כדי לנסות ולסייע לוויליס לרוץ מייל (1,609 מטר) בתוך פחות מ־4 דקות.
זו עשויה להישמע כמו משימה פשוטה, אך חשוב להזכיר שאף בן אנוש לא עמד בכך במשך שנים ארוכות, עד שהרץ הנודע רוג'ר בניסטר ניפץ את תקרת הזכוכית ב־1954.
וויליס, הרץ הניו־זילנדי בן ה־38 שבאמתחתו שתי מדליות אולימפיות, הגיע לניו יורק כדי לעמוד באתגר הזה בפעם ה־63, אך חשוב מכך: כדי להיות האדם הראשון בעולם שמצליח לבצע אותו בהצלחה במשך 20 שנים ברצף. "יש אנשים שחלום חייהם מסתכם בלרוץ מייל אחד בפחות מ־4 דקות", ניסח זאת היטב קייל מרבר, רץ אמריקאי בכיר, "ניק וויליס עשה זאת במשך 19 שנה ברצף". הפעם הראשונה שעשה זאת היתה ב־2003, בשלהי נעוריו.
הפעם "רציתי להוריד את זה ממני מוקדם ככל האפשר", הסביר וויליס את הסיבה לתחרות בערב השנה החדשה, "בגילי אין לדעת מתי תגיע הפציעה הבאה שתמנע ממני לרוץ באופן תחרותי". אולם מה שהקדים את פציעתו היה נגיף הקורונה שתקף את וויליס כשבועיים לפני הערב החשוב בניו יורק. ההכנות חסרו כמה אימוני מפתח שוויליס נוהג לבצע לפני ריצות מייל חשובות.
אף שמרבית הריצה הלילית נראתה מבטיחה, העוקץ לא היה שם. אשתו וילדיו חיבקו אותו מיד לאחר שהגיע לקו הסיום, כשעמד מול שעון העצר וגילה כי הפעם חסרה לו פחות משנייה כדי לעמוד באתגר. "זה היה קרוב", ניחם את עצמו, "אני עדיין גאה בעצמי".
עד לפני שלוש שנים וויליס כלל לא ידע שמישהו מתעד את העובדה שיש בעולם כמה יחידי סגולה שמסוגלים לרוץ כה מהר שנה אחר שנה. "לא עניינו אותי דברים כאלה", אמר, "כרץ תחרותי תמיד הייתי עסוק רק בפן ההישגי של הענף. מקור הגאווה שלי היה המדליות האולימפיות והניצחונות שלי". אבל לאט לאט הניו־זילנדי, שמשמש מקור השראה עצום לרצים צעירים במדינתו, החל להבחין כי קהל המעריצים שפונים אליו, הולך ומתבגר. הילדים שביקשו חתימות התחלפו ברצים מבוגרים המבקשים עצות. בסוף זה חלחל: יש רבים השואפים להיות כמוהו, ולרוץ מהר גם בגיל מתקדם.
זה גם מתקשר היטב לתקופה. על מגרש הטניס, רוג'ר פדרר (40) ורפאל נדאל (35) הוותיקים חותמים קריירות מפוארות ועמוסות תארים לצד האחיות ונוס (41) וסרינה (40) וויליאמס; לברון ג'יימס (37) עדיין מפרק במדי הלייקרס את יריביו על מגרש הכדורסל; ואם נישאר על מסלול הריצה, הרי שרק לפני כמה שבועות שתי אמהות נחושות בשנות ה־30 המאוחרות לחייהן, קיירה דמאטו (37) ושרה הול (38), קבעו (בהתאמה) שיאים אמריקאיים במרחקי המרתון והחצי. העולם, לפחות בתחום הספורט, עדיין שייך במקרים רבים למבוגרים.
ואז, לפני כשבוע וחצי, הגיעו משחקי מילרוז ותחרות המייל המפורסמת שנלווית אליהם. וויליס שוב עמד שם על קו הזינוק, כפי שעשה פעמים רבות בעבר. הפעם, בשונה מאותו לילה בודד בניו יורק, ביציעים ישב קהל רב ומסביבו עמד שדה מתחרים קשוח ורעב. אף שכלל לא היה מועמד לניצחון, כל העיניים והמצלמות נישאו אל הרץ הוותיק שהגיע בניסיון לכתוב פיסת היסטוריה ולכפר על הביצוע בערב השנה החדשה.
זה היה מאבק קשה. המהירות של פעם לא היתה, גם לא הקיק האימתני שאיתו נהג לסיים בעבר את מרוצי המייל. אולם באורח פלא, כעבור 3:59.7 דקות, הניו זילנדי בן ה־38 התיישב על המסלול כשחיוך רחב מרוח על פניו אף שהגיע במקום התשיעי בלבד. "זה פשוט בלתי נתפס", אמר גאורדי במיש, מנצח המקצה המקביל ל־3,000 מטר, והזכיר את מה שכולם מסביב שוב חשבו: "לרוץ פעם אחת מייל בפחות מ־4 דקות זה הישג ענק. לעשות את זה במשך 20 שנה ברצף זה כבר משהו אחר לגמרי".
