זהירות ספויילר: "יורשים" הגיעה לקיצה ולנו יש הרבה מה להגיד בנושא
זהירות ספויילר: "יורשים" הגיעה לקיצה ולנו יש הרבה מה להגיד בנושא
הסדרה המעולה "יורשים" הגיעה אל סופה הדרמטי. הצלחתה וחשיבותה נובעות מכך שתפסה במדויק את יחסי ההון־שלטון בפוליטיקה העולמית ואת הרגע הרעיל בחיינו שבו עשירים ורשעים טוב להם, גם כשרע להם. זהירות ספוילר
"העושר מעייף והעושר חמקמק, וגם כשלבסוף הוא נלכד, הלב לא נהנה ממנו", שר קארל, חברו ועמית לעסקיו של לוגן רוי, בארוחת ערב אינטימית , וכולם, כולל לוגן, מצטרפים לשיר הסקוטי "שדות מוריקים" מילדותו ומולדתו. בסרטון שצולם מאותה הארוחה צופים בבית של האב — לאחר מותו — ילדיו שיב, רומן וקנדל.
כל זה קורה בפרק האחרון של העונה הרביעית והאחרונה של הסדרה "יורשים", שזמין לצפייה מאתמול בבוקר ב־HBO (אצלנו ב־HOT, yes וסלקום TV). מראה אביהם המזמר גורם לילדיו להתרגש עד דמעות: הם כל כך לא רגילים לראות את אביהם הקשוח בסיטואציה מרוככת ונינוחה, עד כדי כך שמילות השיר על עושר מעייף וחמקמק שלא נהנים ממנו — רמז מטרים לבאות שגם מסכם את מה שראינו עד כה — עוברות להם ליד האוזן.
הרגע הזה הוא בבחינת אתנחתה בפרק ארוך ודרמטי, שמסתיים בחמש דקות כה עוצמתיות, עד שהייתי צריכה לעצור את השידור ולצפות בהן שוב כדי להיות בטוחה שהבנתי נכון, והוא מסכם את אחת הסיבות ש"יורשים" הייתה לסדרה הטובה ביותר של הזמן האחרון, והמייצגת ביותר את התקופה שלנו.
"יורשים" של ג'סי ארמסטרונג עלתה לאוויר כעשור אחרי המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב, בזמן שעשירים מופלגים רק ממשיכים ליהנות מכספם הרב, פותחים פערים, וצוברים נכסים. מדובר בסכומים דמיוניים ממש, מיליארדים ולא מיליונים, ולא ניכר ששילמו שום מחיר על מעשיהם, שבחלקם הובילו למשבר. הסדרה היא חוד החנית של מגמת סדרות כמו "הלוטוס הלבן", "מיליארדים", "שיטס קריק", המלמדות על מנהגיהם המשונים ועל הניתוק הרב של האחוז האחד .
לכן לא מקרי, ומאוד משמעותי, שהיורש של החברה שבלב הסדרה, בסופו של דבר — קבלו את הספוילר — הוא טום (מתיו מקפיידן), שלא נולד לתוך הררי הכסף, והודה בפני שיב (שרה סנוק), אשתו, שהסיבה העיקרית שרצה להתחתן איתה היה הונה הרב.הכתיבה והמשחק, היצירה כולה, הם עוד סיבה ש"יורשים" זכתה למעמד שלה — היא משובחת. ניכר שארבע עונותיה נכתבו במחשבה על התחלה, אמצע וסוף ידועים ומתוכננים מראש, כמו שכותבים סרט קולנוע: הפרק האחרון של הסדרה מהדהד לפרק הראשון שלה (כאן המקום להזכיר שבזמן שביתת התסריטאים הגדולה בארה”ב, התסריטאים ראויים לקבל את דרישותיהם). וזו עוד סדרה של ערוץ הכבלים HBO, שלא שינה את המודל העסקי שלו ב־20 השנים האחרונות, ומקפיד על העלאת פרק בשבוע של סדרה מצוינת, ששחקניה לא מוכרים במיוחד, וכולם פורצים בסדרה הזאת. כך קרה עם "הסופרנוס", "הסמויה", "משחקי הכס" ו"דדווד". השיטה גם כוללת עיסוק בז'אנר מוכר, כמו סרטי מאפיה, שוטרים ופושעים, פנטזיה, מערבון ובמקרה הזה אופרת סבון לילית על משפחה עשירה, והפיכתו לסוגה עילית. מקובל להשוות את "יורשים" ל"דאלאס" ו"דיינסטי", אלא שהסדרות ההן היו צריכות לדבר אל קהל רחב יותר (לפי "הניו יורק טיימס" שהשווה השבוע בין שתי הסדרות — בפרק השיא של "דאלאס" ב־1980 צפו 83 מיליון בני אדם וב"יורשים" כעשירית מזה, על פני כל הפלטפורמות).
בגלל ש”יורשים” פונה לקהל קטן, מודע ומתוחכם יותר, היא גם פוזלת ליצירות קלאסיות וגונבת מהכותרות, היא מדברת על מציאות פוליטית מורכבת ועל קשרי הון־שלטון־עיתון, באופן שמי שמתעניינים בנושאים האלה, בכל העולם, יבינו ויזדהו. יוצר הסדרה הודה ששאב השראה מרופרט מרדוק ומשפחתו. יש סצנות שלקוחות אחת לאחת מאירועים שקרו במציאות, בפוקס ניוז, שמרדוק הוא בעליה. היו מקרים שהאירועים במציאות שימשו מקרא לאירועים בסדרה, וקשה היה לדעת אם זאת האמנות שמחקה את המציאות או להפך.
והיו גם אילנות גבוהים יותר, השייקספיירים, שהיוצר נאחז בהם. קשה היה להתעלם מהדמיון בין המלך לוגן למלך ליר, למשל, שכמו לוגן גרם לצאצאיו להילחם על אהבתו. רומן (קיירן קלקין) זועק לאחיו בפרק האחרון "אנחנו כלום". מה שמזכיר מיד את הציטוט של המלך ליר "רק כלום ייצא מכלום". זה גורלו של רומן ובעיקר קנדל (ג'רמי סטרונג), דמות טראגית וגם עלובה, שברצונו להיות היורש הגדול שכנע את עצמו וגם אותנו שהוא מוסרי מאביו, וראוי לרשת אותו, תוך שהוא מקפיד לשכוח שהוא הרג אדם ולא נענש. ארמסטרונג, יוצר הסדרה, לא שכח את זה. עונשו בא.
ועוד דבר שהופך את הסדרה לכל כך הולמת את זמננו הוא סיפורה של שיב, האישה המובילה בסדרה ובמשפחה. אחרי ששני אחיה מנסים למדר אותה, ובעלה גם הוא מרמה אותה. היא מקבלת החלטה של הרגע האחרון, שלא להצביע למען אחיה, דבר שימליך את בעלה. שיב מבינה שהדרך שנותרה לה לרשת את האימפריה היא הדרך היחידה שהייתה לנשים בעבר, דרך פרי בטנם, אז היא בוחרת בבעלה. זו לא אמירה מעודדת על מצבן של נשים, אפילו העשירות ביותר בעולם. על כך נותר רק להגיד, בייאוש מסוים, יבורך הפרי.
