מה השאלה?ארי פולמן: "קריסת הדמיון מפחידה אותי"
מה השאלה?
ארי פולמן: "קריסת הדמיון מפחידה אותי"
הבמאי ארי פולמן התמכר לתיאטרון, מוציא גרסת אנימציה ליומנה של אנה פרנק, שורף כסף על מסגרות משקפיים, מקיף בדמיונו את העולם במפרשית ומונע על דלק טילים ששמו רגשות אשם
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בחדר חזרות בתיאטרון הקאמרי. בהרצה של ההצגה 'מתאבל ללא קץ' שכתב חנוך לוין וחוזרת אחרי פגרת קורונה. תמיד חלמתי לביים בתיאטרון ותמיד ידעתי שלא יהיה לי זמן. אבל פתאום הסתדרו הכוכבים. 'מתאבל' היה השישי או השביעי מבין המחזות הלא מבוימים שלו שקראתי, ונפלתי שדוד, למרות שלא הבנתי מה קראתי. אבל המחזה פצע אותי רגשית וידעתי שזה זה. מה שהתחיל בחמישה שחקנים בחדר הסתיים ב־25 שחקנים, נגנים, רקדניות, אנימציות של תיאטרון צלליות ומה לא. המפגש עם התיאטרון טלטל אותי, אני חושב שהתמכרתי".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"בבית. שחור של נחלה ירוק עם מקל קינמון ללא סוכר. בכוס גדולה. אני מחזק אחר כך בעוד קפה כזה ובשני אספרסו ומתעורר".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"לא סובל בירה, אבל על כוס וודקה הייתי שמח לשבת עם אבא שלי ולספר לו את כל מה שעבר מאז שמת לפני 17 שנה. וזה כולל תיאור של הילדים שנולדו מאז לכתו, הסרטים שקרו, וכל הדברים שעשיתי למרות שאמר לי שזאת תהיה טעות קשה לעשות. אחריו את פרנק זאפה, ובין החיים את יורגן קלופ המאמן המופלא של ליברפול, שכבמאי אני מרגיש שאני לומד המון על ניהול אנשים מצפייה במסיבות העיתונאים שלו".
"ברגע שיורד הערב היכולת של המוח שלי להתרכז בכתיבה יורדת ב־80%. הילדים שלי הרוויחו אותי בערבים בגלל הדפקט הזה ואני הרווחתי אותם, אז היה שווה”
על מה אתה עובד עכשיו?
"על ההפצה של הסרט 'איפה אנה פרנק' שעליו עמלתי שמונה שנים: אדפטציה פנטסטית ולגמרי לא צפויה ליומן המקורי באנימציה לכל המשפחה, עם 159 אלף ציורים ו־300 אנימטורים ב־12 מדינות. בימים אלה אנחנו מסיימים את הדיבוב לעברית".
מה השריטה שלך?
"להקיף את העולם על מפרשית. לבד. נון סטופ. החלום הזה שנולד לפני 20 שנה והולך ומצטמצם. את הסירה מכרתי, אבל פודקאסטים של ועל כל מי שעשה את זה מאז סר רובין נוקס ג׳ונסטון ועד היום אני ממשיך לשמוע יום יום כשאני תקוע בפקק. את חלק מהמקיפים אני מטריד בשאלות במייל כאילו הכל מוכן ואני יוצא בשבוע הבא למסע".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"לפני ארבע שנים, כשחגגנו לאמא שלי יום הולדת 95, היא נשאה נאום של שני משפטים: 'קודם כל, מעולם לא אכלתי ירק או פרי ששטפתי אותו לפני כן, והנה אני פה. וחוץ מזה: לא לומדים כלום מטעויות, רק מהצלחות — Priceless".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
"במיטה, צופה בסרט בערוץ Criterion Channel שהוא ספריית הקולנוע הקלאסי הכי טובה בעולם. המנוי ב־9 דולר לחודש הוא ההשקעה הכי טובה שתעשו בחייכם".
איזה כוח על היית רוצה שיהיה לך?
"היכולת לכתוב אחרי רדת החשיכה. ברגע שיורד הערב, לא משנה באיזו שעה זה קורה — היכולת של המוח שלי להתרכז ולהמציא יורדת ב־80%. העבודה היחידה שאני יכול לעשות אז היא עבודת צוות. אם הייתי יכול לכתוב בלילות היו לי היום כפול סרטים מאחורי. אבל הילדים שלי הרוויחו אותי בערבים בגלל הדפקט הזה ואני הרווחתי אותם, אז היה שווה".
מי בעינייך האדם הכי סקסי?
"ג'סיקה ראביט".
למה אתה מתגעגע?
"לתמימות של השנה הראשונה בחוג לקולנוע, אי שם בשנות ה־80. הרגשתי שם התגלות דתית ממש כשגיליתי את הדבר הזה שנקרא עשיית סרטים. לא גדלתי לזה, וכשזה קרה, כבר אחרי סרט אחד של שוט בודד, הבנתי שאין לי כלום בחיים בלי זה. זאת גם היתה הפעם הראשונה בחיים, בגיל 24, שאמרו לי שאני טוב במשהו".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"על מסגרות משקפיים של הביוקר. יש לי אוסף מטומטם לגמרי וכל יום אני יוצא מהבית עם משקפיים אחרים. אני מוציא על זה כל כך הרבה כסף, עד שיום אחד רואה החשבון שלי התקשר אלי לשאול אם האופטימטריסט שלי הוא לא במקרה סוחר הסמים שלי שמלבין לי קבלות. רואה החשבון לא מעודכן שאני עם סמים גמרתי בגיל 24. אני סאחי בלטה".
על מה יש לך רגשות אשם?
"על הכל כולל הכל. ככה אנחנו דור שני לשואה. רגשות אשם זה הדלק טילים שמפעיל אותנו".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"השגתי פי מיליון מכל החלומות שהיו לי בגיל 16 או 18 או 24 או 48".
מה מפחיד אותך?
"רק דבר אחד: קריסת הדמיון. ביום שיקרוס לי הדמיון לא אהיה יותר. זה הנכס הכי יקר שלי".
מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?
"הסרטים המוקדמים של ג׳ים ג׳רמוש, וים וונדרס ודייוויד לינץ׳ גרמו לי להאמין שכסף אינו פקטור לעשיית סרטים ושאם יש לי את זה ואני נחוש, אז זה יקרה. חוץ מזה אני סאקר גמור של תרבות רוסית: ספרות, תיאטרון וקולנוע. גם היום אני עוקב אחרי כל סרט רוסי חדש שיוצא בתקווה שנולד להם אנדריי טרקובסקי חדש, שהוא כנראה הקולנוען שהשפיע עלי יותר מכל אחד אחר".
אם לא היית במאי מה היית עושה?
"פסיכיאטר ילדים".
