אימפריית הסקסיזם: שתי סדרות חדשות על עלייתה ונפילתה של ויקטוריה'ס סיקרט
אימפריית הסקסיזם: שתי סדרות חדשות על עלייתה ונפילתה של ויקטוריה'ס סיקרט
לס וקסנר, מייסד רשתות ויקטוריה'ס סיקרט ואברקומבי פיץ', בנה אימפריה כלכלית שהתבססה על החפצת נשים. ההפקות המוצלחות מסבירות את סוד ההצלחה והמפלה, איך זה קשור לג'פרי אפשטיין ואפילו למוסד הישראלי
בהפרש של כמה חודשים עלו שתי הפקות תעודה, שבמידה רבה משלימות זו את זו, כמו תחתונים וחזייה. הן עוקבות אחר תהליך דומה - עלייה ונפילה - מספרות סיפורים דומים, על שתי חברות, השייכות לאותו אדם, לס וקסנר. האחת היא "הסודות האפלים של ויקטוריה'ס סיקרט: מלאכיות ושדים", ששלושת פרקיה משודרים החודש בסלקוםtv, והשנייה היא הסרט התיעודי "צחורים כשלג: עלייתה ונפילתה של אברקומבי אנד פיץ", שעלתה בנטפליקס.
שני הפרויקטים מספרים את סיפורי ההצלחות האדירות של חברות ההלבשה המפורסמות הללו, ששגשגו בשנות ה־90 וה־2000, והשתמשו בסקס ככלי שיווקי. המותגים היו למלכי ומלכות הקניונים, הם הציבו בחזית מודל יופי בלתי אפשרי ומתסכל ועם זאת מוֹכר, ואת מפלתן ליוו גם תביעות על הטרדות מיניות של הדוגמניות והדוגמנים שלהן.
הצופים בסדרה ובסרט נזכרים כי כבר אז ידעו כי יש משהו לא תקין במסרים שהחברות האלה משדרות, ותוהים על מצב תודעתם שאיפשר את זה — החל מהתשלום על סמרטוטים וכלה בשיתוף פעולה עם החפצת נשים וגברים צעירים.
חנויות החזיות של ויקטוריה'ס סיקרט היו בלב כל קניון, הפרסומות עזרו במכירות, אבל מה שנחשב לאירוע התרבותי הגדול היה תצוגות האופנה עם דוגמניות־העל שהידסו כשמעט מאוד בד על גופן ולגבן מוצמדים כנפי מלאכיות ענקיות (ומכאן שם הסדרה). הסדרה על חברת ההלבשה התחתונה לנשים, בבימויו של מאט טרנואר יותר אפלה.
פרקה הראשון אמנם מספר על לס וקסנר, איש עסקים יהודי מאוהיו, שהפך את החברה לתאגיד השווה מיליארדים, ובעקבות זאת נהיה לאיש העשיר ביותר באוהיו ואחד מעשירי ארה"ב. אחרי שהפך אותה ללהיט אצל כל בנות הקניון, החליט עם יד ימינו אד רייזק, לקחת את הדימוי הסקסי הזה, המעצים לכאורה את הנשים הרוכשות את המוצרים שלו, עוד צעד קדימה, למסלול הדוגמנות במיצגי ענק.
עובדת היותו יהודי חשובה, לפי הסדרה, משום שלפרופיל הזה — גבר יהודי מתבגר — היתה חשיבות בכינון הקשר שלו עם לא אחר מאשר ג'פרי אפשטיין, המיליארדר הנתעב שהורשע בעבירות מין ומת בכלא, וחברתו ג'יליין מקסוול, שותפתו לפשעים. לפי הסדרה, הם הסתובבו במעגלים דומים, ולפחות בתחילת ההיכרות, וקסנר ראה בו מודל דומה להצלחה. בסדרה מסופר כי אפשטיין כלא את אחת הנשים שתקף בביתו של וקסנר. הבעלים של ויקטוריה'ס סיקרט אמנם לא מתראיין לסדרה אך דרך עורכי דינו מכחיש כי ידע על מעשי התוקף, וכי ניתק כל קשר איתו עוד ב־2007.
דבר נוסף שמוזכר בסדרה הוא הקשר של וקסנר, אפשטיין וחברת התחתונים למוסד הישראלי. לא נגלה את טיבו של הקשר כדי לא לקלקל את הצפייה, וגם כי לא באמת ברור מהו, מלבד העובדה שזה מוסיף עוד קורטוב של אופל למנהלי החברה, לפי הבמאי. החלק בסדרה העוסק בקשרים עם אפשטיין, ובטח עם המוסד, מטופל פחות טוב. אבל הסדרה בהחלט מתארת תופעה תרבותית רחבה שלחברת ההלבשה התחתונה הזאת היה חלק גדול בה.
מה שעולה בפרק השלישי של הסדרה הזאת ובסוף הסרט של אברקומבי זה שדרך הכיס הבינו וקסנר והגברים ההורמונלים שסביבו כי הזמנים השתנו. החברה, שכל כולה ניסתה לסמל נעורים, סקסיות ויופי, נראתה פתאום כלא רלבנטית, "כדינוזאור", אומר ג'יימס סקאלי, מלהק המתראיין לסדרה. "בגדול העולם התקדם, והם דרכו במקום", הוא אומר. אולי זה מעודד שהסחורה שהם מכרו כבר לא רצויה עוד.
