השאלוןירמי פינקוס: אני צריך להיות פחות היסטרי
השאלון
ירמי פינקוס: אני צריך להיות פחות היסטרי
הסופר והקומיקסאי מעיד שמאחורי מראהו השליו מסתתר הר געש. אין לו טלפון נייד כי הוא מפחד להתמכר, הוא חושש להפוך לפליט, מקנא בסצינות סקס של בשביס זינגר ומשרת חלומותיו היא פקיד בדואר
איפה אנחנו תופסים אותך?
"התכוננתי לראיון כמו לדייט. התרחצתי, התגלחתי, התלבשתי יפה, ואני יושב בסטודיו בתוך בלאגן לא ייאמן של ספרים וציורים".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"בבית והרבה: קפה פילטר שאני מכין לעצמי. אין לי בית קפה קבוע כבר שנים. זה עצוב כי זה מראה משהו על תל אביב".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם יצחק בשביס זינגר על בירה ודג מלוח כמובן. מעבר לזה שהוא חכם הוא נראה לי איש עסיסי כזה, קצת מרושע, קצת אירוני, שריד של עולם אחר וסופר שאני באמת מעריץ. בדיוק היום חשבתי למה לעזאזל אני לא יכול לכתוב קטעים של תשוקה מינית כמו שהזקן הזה כתב לפני 50 שנה".
על מה אתה עובד עכשיו?
"זו פעם ראשונה מזה עשר שנים שאני לא עובד על כלום. תענוג. יצא ספר החדש "החמדנים" אז יש התרגשות גדולה והעבודה היא קצת יחסי ציבור ושיווק. מבחינת יצירה החלטתי לקחת כמה חודשים חופש מהדבר הנהדר והתובעני הזה ואני חושב שהדבר הבא יהיה ספר ילדים".
מה השריטה שלך?
אין לי טלפון נייד. אני מפחד שאני אתמכר לזה ואז לא יישארו לי חיים. זה התחיל מסלידה כלפי התמכרויות, שזה מגעיל ומייאש, ואז זה נהיה עיקרון בשביל לעצבן אחרים, להכעיס, ואני לא יכול להיפטר מזה עכשיו. לפעמים אני מפסיד דברים וזה כרוך בזה שעברתי לנסוע באוטובוסים כי אי אפשר להשיג מונית בלי נייד. אגב, עוד שריטה שלי היא לנסוע באוטובוסים כי אני מאוד אוהב לקרוא שם".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"כשהתחלתי לכתוב את ספרי הראשון 'הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט' כתבתי בשפה מאוד גבוהה. בסוף המאיירת והקומיקסאית בתיה קולטון אמרה לי 'למה שלא תכתוב כמו שאתה מדבר? תכתוב איך שטבעי לך' זו היתה עצה מצוינת".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
באידיאל לשבת עם חברים ולשתות בירה. בפועל אני נותן לבן שלי את הטאבלט ונכנס למיטה לשעתיים".
איזה כוח על היית רוצה שיהיה לך?
"להחזיר את המתים. אבל רק את המתים הנחמדים".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"האמת שאני לא משקר וזו אחת הבעיות הגדולות שלי בחיים. בשנים האחרונות בן זוגי מאמן אותי בשקרים קטנים לבנים אבל זה עדיין לא יוצא לי טבעי. גם אם מספרים לי סודות זה צריך להיות בהשבעה חמורה לא לגלות כי סיפור טוב אני מעביר הלאה".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"לא האדם הוא הסקסי אלא הסיטואציה. בסיטואציה מסוימת כמעט כל אדם יכול להיות ממש סקסי".
למי אתה מתגעגע?
אני מתגעגע בכאב שאי אפשר לתאר לעורכות שלי ימפה בולסלבסקי ואחותה נילי מירסקי. הן לימדו אותי כל מה שאני יודע על כתיבה ספרותית ושתיהן חברות אמיצות, נועזות ונדיבות שגם לימדו אותי לשתות ולחגוג ולהיות שמח. אני לא מבין איך זה שאני לא שותה עם ימפה שלושה בקבוקים, כי יצא לי ספר. והיום בבוקר התגעגעתי לילדות שלי, וזה אף פעם לא קורה לי. הלכתי ברחוב ובכיתי מרצון להיות פתאום ילד בן שבע או שמונה".
איפה הכי היית רוצה לגור?
בברלין, זה ביתי השני. גרתי שם פעמיים לפני 25 ולפני 4 שנים. פעם ראשונה בתור איש צעיר וזה היה הכי פרוע, ופעם שנייה עם ילד קטן והיא היתה הכי שלווה, ירוקה ומתוקה בעולם. גם לא הייתי מתנגד לכפר צרפתי קטן בדרום, כמו שכל מיני אמני קומיקס זקנים עושים".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"להיות קצת פחות היסטרי. זה לא נראה כי אני מדבר בשקט, אבל בפנים יש הר געש שבשנייה אפשר להדליק אותי".
על מה יש לך רגשות אשם?
"ביום שאני לא עובד יש לי רגשות אשם. גדלתי בבית שעבודה היתה בו ערך נורא גדול, הדבר שיוציא אותך מבוץ, שיעזור לך להיות עצמאי, כמעט כמו אלוהים. אז אם לא עבדתי זה אומר שלא עבדתי את אלוהים ביום הזה".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"שיש לי משפחה משלי".
"הראש הוא הנכס היקר ביותר שלי. אני לא הצייר או הסופר הכי גדול בעולם, אבל אני יודע שאני יכול לחשוב ולראות דברים אחרת. יש לי את זה. זה דבר נדיר"
מה מפחיד אותך?
בגדול מוות. וחוץ מזה להיות פליט. זה יכול לקרות לכל אחד בכל רגע בעולם. תארי לך שתהיה פה איזו מלחמה שנפסיד בה, או מהפכה דתית".
מה הכי חסר לך בחיים?
"זמן. הייתי רוצה כבר להיות בפנסיה. אני פשוט אצייר ואכתוב כל היום אבל רק את הדברים שלי. זה שצריך לעשות הרבה דברים לאחרים כדי להתפרנס נעשה לי יותר קשה עם השנים".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"הראש שלי. אני לא הצייר הכי גדול בעולם ולא הסופר הכי גדול בעולם, אני כן מורה מאוד טוב ואני יודע שאני יכול לחשוב ולראות דברים אחרת, שיש לי את זה. זה דבר נדיר".
מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?
הצייר הכי אהוב עלי זה הולביין. בקולנוע אלה פליני, אלמודובר וסורנטינו. במוזיקה זה היידן. בקומיקס זה הצייר היפני ג'ינו טניגוצ'י שהסיפורים הריאליסטיים שכתב על המשפחה שלו ועל יפן בשנות ה־50 ו־60 נהדרים ומרגשים. ובספרות בלזק זה אלוהים, ויש לו כמה סגנים".
אם לא היית סופר ומאייר מה היית עושה?
"פקיד דואר. אני מאוד אוהב לסדר דברים".
ירמי פינקוס
- גיל: 55
- מקום מגורים: תל אביב
- מצב משפחתי: בן זוג + ילד
- סופר, מאייר ומרצה לאיור בשנקר. על ספרו הראשון "הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט" זכה בפרס ספיר לספר ביכורים (2009). ספרו הרביעי "החמדנים" ראה אור לאחרונה בהוצאת כתר
