אורי קומאי: "הופעתי תחת מסכה ודמות, פתאום זה אני"
אורי קומאי: "הופעתי תחת מסכה ודמות, פתאום זה אני"
הזמר והשחקן אורי קומאי ("דודו פארוק") משחק בסדרה “פטריק” ברשת 13, מצטלם לסדרות נוספות ועובד על שירים חדשים. הוא רוכב על רולר בליידס וסקייטבורד ואת רוב הכסף שלו מוציא על אופנועים, עבר מעין הוד לתל אביב כדי להיות קרוב לעבודה, חי ונושם מוזיקה הודית אף שלא היה בהודו אף פעם, ושותה מאצ’ה עוד לפני שזה היה טרנד
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בבית אמי בתל אביב, באמצע מעבר דירה. אני עובר מעין הוד לתל אביב. אני כבר גר כמה חודשים בסאבלטים בעיר, אבל עכשיו עובר סופית, ליד הים, לעבוד כמו מטורף".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"אני שותה מאצ'ה. לא ידעתי בכלל שזה טרנד כששתיתי בפעם הראשונה בטוקיו והתאהבתי בזה. זה היה בימים שאחרי 7 באוקטובר אז הייתי חייב להתנחם. אני זוכר את היום שישבתי בטוקיו וזה היה כל כך טעים, מענג ומרגש בקטע קיצוני. זה כנראה ניחם אותי מאוד. אני שותה מאצ'ה עם שיבולת שועל ודבש ואז זה גם מעורר. כמו קפה, רק פחות סטרס בשבילי".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"גבריאל בלחסן. לא הכרתי אותו אישית, ואת המוזיקה שלו פגשתי לראשונה הרבה אחרי שהוא נפטר. לא ידעתי על קיומו. מסקרן אותי בטירוף לפגוש אותו כי ראיתי אותו מדבר ויש לי איזה דמיון בראש שאני והוא מדברים ויש איזה מפגש בעיניים וזה מרגש אותי ממש. זה לא קורה לי עם הרבה אנשים".
על מה אתה עובד עכשיו?
"יש את הסדרה 'פטריק', מותחן דרמטי עם שלום אסייג שעלתה ברשת 13. זו סדרה מדהימה ומסקרנת שאני ממש אוהב. אני רואה כל פרק כמה פעמים וזה כיף לראות אותי שם על המסך. לפעמים קשה לי לראות את עצמי אבל פה אני שמח ומרגיש שזה אני. הצטלמתי גם לאחד התפקידים הראשיים בסדרה 'ואפילו בהסתורה' של כאן 11, שזה 180 מעלות מכל מה שעשיתי עד היום. אני משחק בה בחור חרדי עדין. הצטלמתי ל'יקומות' של רועי כפרי, גם בכאן 11, שם שיחקתי דמות פסיכית ומאתגרת במיוחד. והשתתפתי בסדרה 'ברלין בלוז' של רם נהרי ודנה אידיסיס, חוויה מיוחדת עם צוות מוכשר ופרויקט שקרוב ללבי. בנוסף, אני עובד על שירים חדשים. שני פרויקטים מאוד שונים זה מזה שאני שומר בסוד כרגע".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"לך לך מארצך ומולדתך ומבית אביך. 'לך לך' זו תנועה פנימית שאדם עושה בחייו והיא לא קשורה לאף אחד. זו מעין יציאה מהבית הפנימי שאני מרגיש שרצוי שכל בן אדם יעשה. להוריד קליפות, להתקדם ולצאת מהבית. הבית הוא מקום הגידול שלך כדי שתצא לעולם, וה'לך לך' זו הלידה שלך מחדש והיציאה לעולם. אני מאוד מחובר לזה. זו גם הפרשה שלי בבר מצווה".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
"בימי שישי אני נכנס למחשבות. יש משהו בתחושה שמתרכך - השמש והשמים נראים אחרת, הכל צלול ושקט יותר".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"להוציא כסף מהידיים, להעיף שטרות כמו שספיידרמן מוציא את החבל ומעיף אותו. ביד שמאל מטבעות וביד ימין שטרות".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"אני השקרן הכי גרוע בעולם אף על פי שאני השחקן הכי טוב בעולם. אני לא משקר אף פעם שקר מודע, אבל אם אני ממהר לאנשהו ואני לפעמים מובך, אני יכול להמציא שיש לי משהו".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"אני".
למי אתה מתגעגע?
"אני מאוד מתגעגע לסבתא שלי, אמא של אבא. כשהייתי קטן, הבית שלה היה מקום מפלט עבורי. כשהייתי חולה או קצת עצבני, ההורים שלי היו לוקחים אותי אליה והיינו מבלים זמן יחד. היא היתה מכינה לי מיונז ביתי על לחם קימל, עד היום זה הדבר הכי טעים שאכלתי. לפעמים, כדי להעביר את הזמן, הייתי לוקח מאוסף המצתים שלה ומכין 'נפצים' הום מייד. היתה בינינו אהבה גדולה. היה משהו במבט שלה שהכיל את כולי כמו שאני, מבט שמח ושלם".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"כרגע על רולר בליידס. אני רוכב על רולר בליידס ועל סקייטבורד. אבל את רוב הכסף שלי אני מוציא על האופנוע. אופנועים זה הדבר האהוב עליי בעולם, יש לי טנרה 700 של ימאהה. כל היום הראש שלי עסוק באופנועים. כשאני שומע אגזוז מרחוק, מסתובב לי הראש".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"חיצונית, נראה לי שאני מתחיל להקריח אבל אני לא יודע אם אני לא אוהב את זה. יש לי שני מצבים בראש - שיער שופע ואז אני סקסי, ושיער קצת מקריח ואני גבר. לדעתי אני אהיה בסדר עם הקרחת, אז אולי בעצם לא הייתי משנה, לא יודע. פנימית, הייתי רוצה להיות יותר רך עם עצמי, אני אחד הקשים".
על מה יש לך רגשות אשם?
"אני מאחר למקומות לפעמים וקצת לא מפוקס הרבה פעמים. אני מפוזר, הראש שלי כל כך מוצף ושונה משל אחרים מבחינת סדר וקשב, אז אני עדיין לא מצליח להרגיש שלם עם איך שאני מתנהל. אני צריך יותר זמן לפעמים להקשיב למשהו. לא הצלחתי לקבל עד הסוף את ההתנהלות המוחנית שלי".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"בהופעה לפני שש שנים בהאנגר 11 ירדתי מהתקרה, וכתבו עליי ב־ynet: 'דודו פארוק הוא העתיד של המוזיקה הישראלית'. אבל זו לא רק הכתבה, זו החוויה שאני יורד מהתקרה ורואה את כל הקהל, זה היה מטורף. פתאום כל ההאנגר רק בשבילי ובשביל הקהל וכולם צורחים. אני מאוד אוהב את האירוע ההוא".
מה מפחיד אותך והאם זה השתנה אחרי 7 באוקטובר?
"אני מפחד מראיונות. הייתי רגיל לדבר תחת מסכה ותחת דמות וזה חדש לי לדבר בלי איזו מדבקה ששמים כדי שזה לא יהיה אני. פתאום זה אני. לפני 7 באוקטובר הייתי יותר במסכה וביום שהכל קרה פתחתי את האינסטגרם והייתי במצוקה. הייתי שם פגיע וחשוף והעוצמות והתחושות שחוויתי בעקבות האירועים עודדו אותי להסיר מסכות ולהיות יותר אמיתי עם עצמי. הבנתי כמה זה חשוב לי להיות עצמי".
מקום המפלט שלך בימים אלו?
"טבע. אני אוהב לטייל. לפני כמה זמן עשיתי טיול שבוע שלם לבד עם עצמי על האופנוע בלי לתכנן לאן".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"המשפחה שלי. בעיקר אחותי הקטנה נטע, שצעירה ממני בשלוש שנים והיא הלב השני שלי והיא נשמה גדולה ומתוקה. היינו כמו צמד בילדות. אנחנו די דומים, היא אמנית מדהימה, ציירת ומעצבת. וכמובן ההורים שילדו אותנו והורידו אותנו לקרקע".
מי היוצרים האהובים עליך?
"להקות שהחיו אותי בעולמות הרוק והמטאל הן Om ,Tool ו־Primus. שמעתי הרבה מוזיקת דיכאון מזרחית והכי השפיע עליי עופר לוי. מוזיקה הודית - ראווי שנקר וכמובן זקיר חוסיין. אני מנגן על טאבלה, כלי הקשה הודי עתיק. זה כלי מסובך שלמדתי כמה שנים. אני מנגן, שומע, חי ונושם מוזיקה הודית ולא הייתי עדיין בהודו, אני לא מעכל את זה".
אם לא היית מוזיקאי ושחקן מה היית עושה?
"הייתי מת. לא קיים. אין לי משהו אחר בעולם. אני ממש טוב במתמטיקה ותחומים אנליטיים והמשפחה שלי כיוונה אותי לשם בילדות. אמרו לי ‘אתה הולך להיות רופא או מתמטיקאי או פיזיקאי’, אבל זה לא קרה".
אורי קומאי (דודו פארוק)
גיל: 28 • מקום מגורים: תל אביב • מצב משפחתי: רווק • שחקן ומוזיקאי. משלב בין ראפ למוזיקה מזרחית. בתחילת דרכו הופיע בדמותו הפרובוקטיבית של דודו פארוק. בימים אלה משחק בסדרה "פטריק" ברשת 13 לצד שלום אסייג
