"רציתי לעשות שטויות על הסט, אבל עצרו אותי"
"רציתי לעשות שטויות על הסט, אבל עצרו אותי"
בסדרה החדשה והמצוינת של דנה מודן "אבירם כץ" שתעלה בכאן־11 תגלם השחקנית המוערכת מיטל רז לראשונה דמות דרמטית. מי שמוכרת יותר ממופע הקאלט "מייקל" ובבסיסה היא שחקנית קומית מעידה שהתפקיד כאן היה מאתגר "אבל ליוצרת כמו מודן לא אומרים לא"
נדמה שכל פרויקט שמיטל רז מעורבת בו הוא מבריק בדרכו. כך ב"מייקל", מופע הפרינג' שנהפך לסדרת קאלט טלוויזיונית, שהיא אחת מהיוצרות שלו ומגלמת בו את יסמיניש. כך ב"מוות קטן", הצגת בובות, חפצים ואצבעות אוטוביוגרפית מרגשת, שעליה זכתה בפרס קיפוד הזהב כשחקנית הטובה בתיאטרון פרינג'. כך בדיבוב ובהפעלת אוזה ב"פרפר נחמד"; וכך גם ב"אבירם כץ", הסדרה החדשה והמשובחת שיצרה דנה מודן ("ככה זה") וביים איתן צור ("שעת אפס"), שעולה ביום ראשון הקרוב בכאן־11.
לא מפתיע שפיבי וולר ברידג' והסדרה שלה "פליבג" הן מקור השראה לרז. שתיהן מהלכות על קווים מקבילים ודקים דומים. "לקחתי את הקריצה לקהל שלה, כאילו שהקהל הוא החברה הכי טובה שלה, ל'מוות קטן'", היא מספרת בראיון איתה לקראת עליית הסדרה, ובמקביל ההצגה. שעולה לבמה להצגות נוספות ממש ביום עליית הסדרה, בתיאטרון הבית ביפו.
"בשנייה שקראתי את התסריט של 'אבירם כץ' רציתי לעשות את התפקיד. עוד קודם לכן, כי זאת דנה מודן — והיא אישה שאומרים לה כן. אבל אחר כך כשקראתי, אמרתי 'וואו'. הוא מותח, ויש בו עלילה של אהבה וגם דיבור על מה זה להיות סופר וגם קומדיה", אומרת רז. "נדיר מאוד שכבר בשלב התסריט מתלהבים. אבל זה כל כך טוב, לכל דבר יש תמורה. קראתי את התסריט כמו ספר טוב. רציתי לדעת מה קורה בסוף".
"אבירם כץ" היא סדרה על מחבר מותחנים בשם זה (יחזקאל לזרוב), שמאוד מקפיד על שמו המלא "אבירם, אבירם. כן", שמקבל הצעה לכתוב סיפור בהמשכים בעיתון חשוב, אלא שהוא נמצא בבלוק יצירתי. במקרה, השכן שלו, רופא ושמו ויקטור גואטה (ששון גבאי), מבקש ממנו לקרוא סיפור שהוא כתב. בחוסר חשק הוא נענה לבקשה.
לאחר שהוא קורא את כתב היד, ובשל המשבר שנקלע אליו, הוא מגיש את הסיפור של הרופא לעיתון, בשינויים קלים ביותר ולא מספיקים כך מתברר בהמשך, תחת שמו. גיבורת הסיפור של הרופא היא אלישבע רומנו, שאותה מגלמת מיטל רז, והיא — כך מגלים ממש בפרק הראשון — בחזקת נעדרת, שהמשטרה נמצאת בחיפושים אחריה.
הסדרה היא שכבה על שכבה של ז'אנרים: קומדיה, מתח וקצת רומנטיקה. בכל רגע שבו נדמה שהיא הולכת לכיוון אחד, היא מקבלת תפנית. היא מלאה בדמויות ושחקנים מפורסמים, אפילו כאלה שחולפים לרגע על המסך. מאחר שהיא עוסקת בגניבה ספרותית יש בה לא מעט גניבות משלה, כלומר במחוות קולנועיות, ספרותיות וקריצות אחרות, מסצנות המבוצעות מחדש ממש אחת לאחת של קלאסיקות אירופיות ואמריקאיות, ועד ספרים בתוך ספרים או אקססוריז מסדרות טלוויזיה. אוצר של רמזים מוכמנים.
אפילו ירושלים הרחבייתית נראית בה כמחביאה סוד. כולם בסדרה כותבים ספרים: הרופא, החוקרת המשטרתית, האחות בבית החולים. כולם חושבים שיש בידיהם רב מכר פוטנציאלי. רק הסופר — בבלוק.
רז, בת 41, היא ילידת ירושלים, שם גדלה. בזמן השירות הצבאי עברה לתל אביב. למדה בבית הספר לתיאטרון חזותי. "מייקל", הצגה קומית על אזכרה לילד שמת, היתה עבודת גמר שהתפתחה משם. כיום היא גרה ביפו. היא ממשיכה להופיע עם "מוות קטן", ועם עוד הצגות חפצים שלה ("זברה"), וגם שוב ב'מייקל'. "אני רוצה לתרגם את מוות קטן ולהסתובב עם זה בעולם. יש כבר תרגום לאנגלית. אני רוצה לתרגם את זה לצרפתית ולהופיע עם זה".
מנין הצרפתית שלה? "מ'האמבטיה" — החברה ללימוד שפות שהקים בעלה לשעבר אריאל אולמרט.
התפקיד שלה ב"אבירם כץ", שבא לידי ביטוי ממש בעצם רק בפרק השלישי ואילך, מצריך גילום דרמטי, על אף שמדובר בקומדיה. היא אמנם זכתה בפרס השחקנית בפרינג', אבל זה תפקיד דרמטי ראשון. "יש בפרס משהו מצחיק, זה מאוד לקוח מעולם התיאטרון הרפרטוארי להתייחס לחלוקה הזאת בין דרמה לקומדיה, בפרינג' זה הרבה יותר מעורבב. בשבילי זה היה חדש, מעניין ומפחיד לעשות את התפקיד הזה", היא אומרת.
"בדנ"א שלי אני ליצן. אני מביאה משהו קומי מעצם ההוויה שלי, משהו בסיסי בקיום שלי. לכן זה היה מאתגר. היו רגעים שרציתי לעשות כל מיני שטויות. לבעוט במשהו כשאני מתעצבנת. למעוד, ליפול. סלפסטיק ואמרו לי 'לא, לא'. אני מרגישה ששיחקתי אותה באופן ריאליסטי, אבל היא כתובה כדמות ספרותית, אז גם זה השפיע על אופן המשחק. יש סצינה שלמה שהיא ממש לקוחה מסרט של פליני אז שיחקתי כמו בסרט".
במה זה היה שונה מ"מייקל"?
"ביצירות אחרות אני לא פחות בכובע של הכותבת והיוצרת. כאן הייתי רק שחקנית ועוד בתפקיד דרמטי. חששתי מזה אבל בסוף החוויה היתה ממש טובה. איתן צור, הבמאי, עובד הרבה עם מוזיקה. הוא מתרגם את התדר של הסצנה כמו שהוא קולט אותו לשיר, בוחר ומשמיע את השיר לפני שהוא אומר 'אקשן'. זאת טכניקה מעניינת והיא ממש עבדה עבורי. הסט מתנהל בשקט ובשלווה ולא היה רגע שצועקים ובלחץ".
יש שם סצינות אינטימיות. גם אם הן מרומזות. איך היה לך עם זה?
"גם הרגשתי מאוד בנוח עם עלא דקה, שגילם את בן הזוג שלי; מיד היה לנו חיבור טוב חברי והומור. וגם בזה איתן היה סופר עדין. הוא שאל אותי לפני כן מה בסדר מבחינתי ואיך הייתי רוצה שזה יהיה, ומי יהיה שם בזמן הצילומים".
סצנת האודישן של רז לקוחה מהפרק הזה, והיא אחת המשעשעות שבו, מול פסיכולוגית לא מאוד כשירה. יוצרת הסדרה דנה מודן אומרת שעל אף שלא כתבה את התפקיד של אלישבע במחשבה על רז היא מעריצה אותה כבר שנים. "ראיתי את 'מייקל' על הבמה חמש פעמים וכל פעם צחקתי מחדש. 'מוות קטן' מעידה שהיא אחת הכי מוכשרות שיש. שנים חיכיתי שיהיה לי מקום לשלב אותה בסדרה שלי ואני שמחה שזה קרה".
***
דנה מודן: "אני אף פעם לא בונה דמויות מאפס"
בתחילת הסדרה כתוב שהיא מבוססת על הספר "לכתוב כמו אלוהים" מאת אשר קרביץ, אלא שלגיבור הספר קוראים אדיר יודקביץ. כשהיוצרת דנה מודן נשאלת למה קראה לגיבור הסדרה אבירם כץ, במיוחד שיש איש בשם הזה (שאפילו משתתף בסדרה) היא עונה ש"יש איש כזה, והוא חבר טוב שלי. כשאני כותבת אז אני אף פעם לא ממציאה דמות מאפס, כי אדם הוא כל כך מורכב, שאי אפשר להמציא אותו. העומק פנימה הוא כמו המרחק החוצה, עד לאטמוספרה וכל החורים השחורים, כך העומק פנימה. בשבילי ליצור אדם מאפס זה בלתי אפשרי, אז אני מוצאת מישהו או מישהי וזה הבסיס".
ואתם עדיין חברים, כי אבירם הוא איך לומר…
"כן תיזהרי, כי אבירם בסדרה הוא גם הרבה אני. הוא סוג של השראה. מוזה".
יכולת לקרוא לו בשם של הגיבור בספר ולהשליך את התכונות שלך ושלו על הדמות ההיא.
"נכון, אבל פחות התחברתי לשם הזה. אף אחד מהשמות בסדרה לא נשאר אותו הדבר כמו בספר. חוץ מאלישבע רומנו. הדמויות גם שונות, חיברתי דמויות, המצאתי אחרות. זאת לא המחזה, זה מבוסס על הספר. לקחתי את הסדרה למה ששלי. גם העיסוק בכתיבה כנושא הוא דבר שלי. מאוד חשוב לי, אם אני משקיעה שלוש שנים במשהו, לספר את הסיפור שלי. הדברים שאני רוצה להגיד לעולם הם שונים מאלה של אשר קרביץ".
