בלי שירים עליזים, בלי השמצות נגד ישראל, ועם רצון לחזק: כך בוחרים פסקול מלחמה
בלי שירים עליזים, בלי השמצות נגד ישראל, ועם רצון לחזק: כך בוחרים פסקול מלחמה
העורכים המוזיקליים של תחנות הרדיו מסבירים איך מתאימים את פסקול התקופה למצב האומה, ואילו שירים עשויים להיחקק בתור ה"לו יהי" של המלחמה
העורכים המוזיקליים ושדרני תחנות הרדיו בישראל למודי קרבות וכבר יודעים כמעט מתוך שינה לעבור ממצב של שגרה לחירום וממצב של שמחה לעצב. ובכל זאת, ב־7 באוקטובר היה ברור גם להם שהפלייליסט שיתנגן כאן בשבועות הקרובים יהיה יוצא דופן עוד יותר כדי להתאים את עצמו למצב הרוח הלאומי ולאירועים חסרי התקדים שהתחוללו.
"הרבה שירים מקבלים משמעות אחרת בימים אלה ולכן הרגישות מאוד גדולה", אומרת טל ארגמן, העורכת הבכירה של כאן גימל. "את 'אגדה יפנית' של אריאל זילבר, למשל, לא יכולנו לשבץ בחודש הראשון כי זה צרם, אבל עכשיו כבר אפשר. מהרגע הראשון הנמכנו את האנרגיות ושידרנו שירי עצב, אבל ברגע שהתברר שהמלחמה תימשך הרבה זמן, הבנו שצריך גם לתת תקווה ועברנו לשירים אופטימיים ומחזקים מ'יהיה טוב' של דויד ברוזה ועד 'יהיה טוב' של יסמין מועלם. חשוב לחזק את המאזינים בתקופה כזו.
"כמובן שאנחנו מנגנים היום יותר קלאסיקות כמו אריק איינשטיין, שלום חנוך, שלמה ארצי, חוה אלברשטיין ויהודית רביץ. יש רצון להתרפק על רגש נוסטלגי שנותן תחושת משפחתיות, אחדות, נחמה וחום, אבל משמיעים גם הרבה שירים חדשים".
אילו מהשירים החדשים תפסו חזק?
"'עם ישראל חי' של אייל גולן הוא אחד המובילים במצעדי ההשמעות, כי הוא שיר אופטימי שבא לחזק את העם. יש שירים עצובים כמו 'תרקדי' של אושר כהן, שחוזר למסיבה בנובה ומצליח להעביר הרבה רגש, וזה שיר שלדעתי יישאר איתנו. גם 'תחזור' של עידן רייכל ורוני דלומי מרגש מאוד. 'מולדת' של חנן בן ארי חזק ומאוד רלבנטי ו'לצאת מדיכאון' של יגל אושרי שנכתב לפני והפך להמנון. כולם אומרים ש'יהיה טוב' של יסמין מועלם הוא המנון המלחמה, ובינתיים בהחלט עושה רושם שזה כך".
5 צפייה בגלריה
עידן רייכל ורוני דלומי. "'תחזור' מרגש מאוד", אומרת ארגמן
( צילום: שי פרנקו, דודי חסון)
כבר חמישה שבועות שאין בגלגלצ ישיבת פלייליסט. יסמין ישבי, עורכת המוזיקה הראשית של התחנה, מספרת שכמעט כל השירים של האמנים הגדולים שנשלחים מושמעים. "זה לא כמו בימים כתיקונם ששיר נכנס לפלייליסט ומנוגן פעמיים־שלוש ביום במשך שבועיים, אבל הם בכל זאת מקבלים חשיפה. הקשב של המאזינים אחר, אלה לא ימים רגילים שנוסעים בבוקר לעבודה. אני גם מרגישה שזו לא העת לעשות את השיפוט של מה יותר ומה פחות, יש מקום להכל. גם זמרים אנונימיים ששולחים שירים שמוקדשים ללוחמים, נרצחים או חטופים מושמעים. הרצון הוא להביא את הקולות של כולם, כי זה נוגע בכולנו. אנחנו רוצים שהמאזינים שלנו ירגישו שאנחנו איתם".
יש לכם עריכות חירום למצבים כאלה?
"תמיד שואלים את השאלה הזו, והתשובה היא לא. התחלנו לערוך הכל מאפס. כי אלה לא אותן הקלאסיקות שרגילים להשמיע בימי זיכרון. זה לא מתאים עכשיו לשמוע את 'אפר ואבק' כי זה לא זה, וגם לא את 'מסביב למדורה' כי אנחנו לא עוסקים בפלמ"ח אלא בטרגדיה של עכשיו. זה לא באב אל וואד ב־48’, זה כאן ועכשיו.
"בהתחלה ניגנו רק שירים שקטים עצובים כמו אחרי פיגוע וזה קו שנמשך לפחות שבוע. ואז הבנו שחלק מהתפקיד שלנו הוא לשמור את הראש מעל המים. החזרנו את השדרנים הקבועים לרצועות השידור שלהם, ובהתאם העריכות נהיו יותר קצביות, אבל עדיין עם דגש מוחלט על המילים והסאונד, שלא יהיו פתאם צלילים שנשמעים כמו אזעקה".
יש דגש על מוזיקה ישראלית?
"כמובן, כי כשאירוע כזה קורה יש מיד תהליך של התכנסות ורצון לנחמה ולהתלכד סביב משהו. בהתחלה זה עוד לא היה מתוך רצון להביע תמיכה וסולידריות באמנים, אבל זה הגיע בהמשך, ובימי רביעי ובלילות אנחנו משדרים רק מוזיקה ישראלית כדי לתמוך באמנים ולהכיר להם תודה על זה שמיד נתנו את קולם.
"בימים הראשונים אמרתי לעצמי 'איך ייצאו פה שירים?', לא ראיתי את זה קורה, אבל מהר מאוד התחילו לצאת. הראשון היה 'שבעה באוקטובר' של איזי. זה כל כך נכון ומתאים לז'אנר ההיפ הופ להגיד את כל האמת בפנים גם אם היא בוטה. היו אנשים שזה הרגיש להם בוטה אבל אני אהבתי ואמרתי שזה הסנטימנט עכשיו. בהמשך אמנים התחילו לשחרר שירים שהיו להם כבר בקנה ולא נכתבו במיוחד אבל כן התאימו לסיטואציה — 'מולדת' של חנן בן ארי, 'תשמרי על הלב' של יובל דיין ו'לא תירא' של פאר טסי. ליאור נרקיס הוציא את 'אחינו כל בית ישראל', תפילה לשבויים לחטופים, ואייל גולן את 'עם ישראל חי'".
אילו שירים קיימים נטענו במשמעות חדשה?
"'יהיה טוב' של יסמין מועלם שזכה לעדנה שנייה ותהודה חזקה. אני נוטה להאמין שזה השיר שהכי ייחקק בזיכרון יחד עם המלחמה. באחד הבסיסים התצפיתניות כתבו על הקיר את השורה 'הפרחים ישובו לפרוח'. לפחות בחודש הראשון של המלחמה שתי הגרסאות שלו, המקורית וזו עם עומר אדם, גרפו את המקום הראשון והשני בספוטיפיי.
"נוסף עליו ישנו 'לצאת מדיכאון' של יגל אושרי, אמן בתחילת הדרך שהגיע מהשטח והיה חזק בטיקטוק. הוא כתב אותו שלושה חודשים לפני והשיר מאוד תפס. הרבה מבקשים שנשמיע אותו. ויש כמובן שירים שישר עלו לי כמו 'האור בקצה' של אריק איינשטיין שכתבו יעקב גלעד ויהודה פוליקר שמרגיש לי מאוד רלבנטי".
5 צפייה בגלריה
יגל אושרי. "הוא צמח בשטח, ו'לצאת מדיכאון' שלו מבוקש מאוד", אומרת ישבי
( צילום: טל חמדי)
השדרן והעורך המוזיקלי בועז כהן מאקו 99 אומר על ריבוי יציאת השירים החדשים כי "זה דבר שלא היה בעבר. זה קורה גם בגלל שהמצב נמשך הרבה זמן ואנשים בבית, וגם כי יש יכולת לייצר שיר ברמה גבוהה בחצי יום בלי צורך בשעות אולפן. זה הבום. אני מקבל בכל יום שירים חדשים, אבל בינתיים שום דבר הוא לא ה'לו יהי' של המלחמה הזאת".
משהו השתנה בשירים הלועזיים שאתם מנגנים?
"כן, פתאום יש אמנים ולהקות שאתה לא יכול לשדר, כי איך תשדר ביורק, פינק פלויד ורוג'ר ווטרס, שיצאו נגדנו במלחמה? זה ישר יוצר אנטגוניזם. אחרי מה שעברנו קשה להפריד את האמנות מהאמן, זה לא ילך. אני הייתי מגדולי הסנגורים של להפריד אמן מאמנותו, אבל מה שעבר עלינו מאז 7 באוקטובר הוא מאוד קיצוני, אז גם היחס למה שקורה מאוד קיצוני. הרבה אמנים נבחנים דרך הפריזמה הזו, וזה מוביל אותנו אל המקומות הבטוחים יותר או להשמיע יהודים נפלאים כמו בוב דילן סיימון וגרפונקל ואיימי ויינהאוס או הרבה עברית".
כהן מתייחס לאופי השירים והמלודיה וגם מתעכב על המילים. "יש תחושה גדולה של בלבול, של הלם, כל שיר שאתה שם אתה צריך לחשוב פעמיים מה הוא אומר". אפילו ב'אגדת דשא' יש במשפט 'יש ערימה של חבר'ה על הדשא' משהו מקפיץ, או ב'סע לאט' כשאריק שר: 'ורק שלא יעוף איזה רימון ונלך לעזאזל'. צריך לבחור שירים שיש בהם תקווה ונחמה. אביב גדג' הוציא אלבום מדהים ועוצמתי ויש בו שיר 'בת המקום' שמקבל משמעות יתרה. 'בעיקול הבא' של משה בן יוחנה ואהוד בנאי נכתב לפני כמה חודשים, וזה שיר ענק שהמילים שלו מקבלות משמעות חזקה בימים אלה: 'הסכנה, אומרים, אורבת ברחובות', 'הנשמה שלך הפכה למשהו אחר'. זה ה'לו יהי' של המלחמה, מבחינתי".
אתה חושב שהשירים החדשים יישארו איתנו?
"קשה לי להתנבא. יש רגישות מאוד גבוהה לשירים ולטקסטים ואנשים כן מחפשים תקווה ונחמה, אבל גם פה צריך להיזהר שלא יהיה קיטש מדי, מלוקק מדי, לאומני מדי. לכל אחד יש מה להגיד. הרגישות היא מעל ומעבר לאי פעם".
"יש מקום גם לאנרגיות של כעס ותסכול"
גם בגזרה האלטרנטיבית נאלצו העורכים והשדרנים למצוא פתרונות. קוואמי, איש רדיו הקצה וגלגלצ, מספר על תחושת משבר גדולה שפקדה את שדרני הקצה, תחנת הרדיו האינטרנטית שייסד, המשדרת מוזיקה אלטרנטיבית. "פתאום נעלמו המילים, נעלמו השירים. אחרי כמה ימים היתה התגייסות של כל השדרנים לערוך, להקליט ולשדר תוכניות, לחלק מהם זו היתה תרפיה וגם אנחנו יודעים שיש לנו מאזינים שהתחנה הזו היא המשענת שלהם, כי הם לא מוצאים את עצמם במיינסטרים ולא רוצים לשמוע את השירים שברור שישמיעו, וגם להם מגיע".
גם בקצה הורידו בשלב הראשון את הטון שבדרך כלל יותר שמח ואנרגטי. "עברנו למוזיקה שקטה אלטרנטיבית ברובה. לאחרונה התחלנו לשחרר קצת מבחינת אנרגיה. עדיין אף אחד לא מתעלם מהמצב, אבל מבחינתי אפשר לתת ביטוי גם לאנרגיות יותר כועסות ולאנרגיות של תסכול, מה שאומר אפשר לשמוע דיסטורשנים ושירים שלא שקטים. הדגש הוא שהכל נעשה מתוך השחייה בתוך המים העכורים שאנחנו נמצאים בהם והזדהות עם כל מי שנמצא עכשיו במצוקה, מתוך תסכול וכעס על ההתנהלות של הממשלה".
בתוכנית שלו בימי ראשון בצהריים שידר קוואמי שירים כמו "New Clear Twist" של מינימל קומפקט שמתעסק במלחמה. "הוא נכתב בזמן המלחמה הקרה בחשש וחרדה ממלחמה גרעינית אבל מרגיש מאוד רלבנטי. או 'Living with war' של ניל יאנג, שזו התחושה שיש לנו עכשיו. רוג'ר טיילור, המתופף של קווין, עשה קאבר ל־'Masters of War' של בוב דילן ומדהים עד כמה השיר הזה נשמע חתרני בימינו".
האם נולד שיר המלחמה האלטרנטיבי?
"יש אמני אינדי שמוציאים שירים שמגיבים למצב, אבל בשונה מהמיינסטרים, שבו יש מלא שירי עם אחד ושירים של תקווה, בצד האלטרנטיבי אין כאלה. כן אפשר לשמוע שירים של אנשים מהעוטף ובתחום הזה יש דברים מצמררים כמו 'צבע אדום', שיר מדהים וחזק של בן דנציג בן קיבוץ ניר עוז שמושמע לא מעט ברצועה שאני משדר בלילה בגלגלצ ומדבר על אימת המלחמה, אפילו שנכתב לפניה. הדברים שבשוליים מגיעים לרוב ממקום מאוד אותנטי וכואב, ואלה לא סתם שירי תגובה למצב. אבל יש גם אמני מיינסטרים שמוציאים שירי תגובה למצב ואני מאמין להם. השבוע יצא לג'יין בורדו השיר 'לא לבד', שממש הרגשתי איך הוא נכתב ממקום כואב ושבור לב שרוצה לעודד".
השירים המושמעים ביותר ברדיו בחודש הראשון למלחמה
1. "עם ישראל חי", אייל גולן (604 השמעות)
2. "מולדת", חנן בן ארי (554 השמעות)
3. "אחינו כל בית ישראל", ליאור נרקיס (363 השמעות)
4. "חורף 23", אודיה ואיזי (343 השמעות)
5. "יהיה טוב", עומר אדם ויסמין מועלם (330 השמעות)
6. "לתמיד", עטרה אוריה (276 השמעות)
7. "הלב שלי", ישי ריבו (275 השמעות)
8. "אמן על הילדים" חנן בן ארי (264 השמעות)
9. "שקיעות אדומות", עדן חסון (234 השמעות)
10. "לצאת מדיכאון", יגל אושרי (229 השמעות)
*נתוני ההשמעות נאספו על ידי Media Forest בתחנות הרדיו האזוריות והארציות בתאריכים 7.10.23–6.11.23
האמנים המושמעים ביותר בחודש הראשון למלחמה
1. שלמה ארצי (2,765 השמעות)
2. אייל גולן (2,737 השמעות)
3. אריק איינשטיין (2,400 השמעות)
4. חנן בן ארי (2,152 השמעות)
5. שלומי שבת (2,042 השמעות)
6. שרית חדד (1,910השמעות)
7. הפרויקט של עידן רייכל (1,867 השמעות)
8. עומר אדם (1,749 השמעות)
9. בעז שרעבי (1,711 השמעות)
10. חיים משה (1,517 השמעות)
