ההצגה הלונדונית "מסיבת הסקס" - הרבה כאב ראש ושום דבר סקסי
ההצגה הלונדונית "מסיבת הסקס" - הרבה כאב ראש ושום דבר סקסי
אמנם יש אקשן על הבמה, וההצגה מתהדרת בזוכה האוסקר טימותי האטון, אולם בפועל היא מציעה רק ברברת אינסופית, שמחרמנת כמו כנס רואי חשבון
נורות האזהרה נדלקו כשעלתה ההצגה "מסיבת הסקס" מאת טרי ג'ונסון ובבימויו בתיאטרון הלונדוני מנייר (שהיה בעברו מפעל שוקולד). אחרי הכל, לבריטים יש איזה עניין לא פתור עם סקס. אם בפארסות סקס צרפתיות הגיבורים עושים סקס (פה ושם), הרי שבפארסות בריטיות הם בעיקר מתנצלים עליו. אולי אין זה פלא שדווקא האומה שעל נשותיה נאמר בבדיחה הנושנה כי הן שוכבות על הגב בזמן סקס וחושבות על המלכה, היא זו שהצמיחה סדרת טלוויזיה כמו "חינוך מיני", שבה מתחילים לדבר על סקס בגיל מוקדם כדי למנוע בעיות בהמשך החיים.
כמו ב"חינוך מיני", גם ב"מסיבת הסקס" יותר מדברים על סקס ופחות עושים אותו, והמסיבה היא לא ממש מסיבה. במטבח של דירה בורגנית בצפון לונדון מתאספות כמה דמויות בגיל העמידה, לצורך חילופי זוגות – ולא מפסיקות לדבר. מדי פעם זוג או שניים פורשים אל מאחורי הקלעים ועושים קולות, די מביכים, אבל הרוב מתרחש (ולא שיש התרחשות של ממש) בקדמת הבמה.
הדמויות מברברות על יחסן לסקס, אבל הברברת שלהן מרדימה יותר מאשר מחרמנת ומסעירה כמו שהיתה יכולה או צריכה להיות. באותה מידה זה היה יכול להיות כנס של רואי חשבון. ב"חינוך מיני" יש לדמויות חן עלומים שקשה לעמוד בפניו. כאן רוב הדמויות פשוט רקובות ולא כל כך נעים לשהות במחיצתן.
כשלזירה נכנסת לפתע אישה טרנסית (בגילומה של פויה מוחסני הטרנסית), מתעורר דיון שלם בנושאי מגדר, שחושף את דעותיהם החשוכות של כל אלה שרואים את עצמם אנשים נאורים ומתקדמים. דוש אמריקאי סליזי ומזדקן עם קוקו שמנוני, שאמור להיות איש עסקים מצליח אף על פי שהוא לבוש בטרנינג מרופט, תוקף מילולית את הטרנסית כאילו היא רצחה מישהו שיקר ללבו. סיבותיו עמו, והדבר היחיד שמעניין בו הוא העובדה שמגלם אותו השחקן זוכה האוסקר טימותי האטון.
42 שנים מפרידות בין הנער הטהור והמיוסר שגילם האטון ב"אנשים פשוטים" לבין האיש הדוחה שב"מסיבת הסקס", וקשה עד בלתי אפשרי לעשות את הקישור ביניהם. בשנים הללו הוא עבד ללא הפסקה, אבל אף שהיו לו כל הנתונים לכך, הוא לא נהיה כוכב־העל שציפו שיהיה. הבחירות שלו היו מגוונות אבל לא בהכרח מסחריות, וסרטים כמו "הבז ואיש השלג" ו"דניאל" נעלמו במהירות מהמסכים ומהתודעה. גם בחייו הפרטיים לא ידע הצלחה רבה, ונישואיו לשחקנית דברה וינגר ולמאיירת אורורה ז'יסקר ד'אסטן (אחייניתו של נשיא צרפת לשעבר, ואלרי ז'יסקר ד'אסטן) התפרקו.
לפני כשלוש שנים הואשם האטון כי אנס נערה בת 14 בקנדה בשנת 1983. האטון טען כי ההאשמות שקריות ושהוא נסחט במיליוני דולרים, ולבסוף זוכה מכל אשמה. בדרך כמה סדרות טלוויזיה ביטלו את השתתפותו בהן, והיו גם מי שהזכירו שלהאטון לא היתה בעיה בעבר לעבוד עם רומן פולנסקי (בסרט "סופר הצללים") שהורשע בעבירה דומה ("יכולתי לומר לא, אבל בעצם העבודה שלי איתו לא נקטתי שום עמדה בקשר לענייניו האישיים מן העבר", אמר בראיון ל"הגרדיאן" לא מזמן). אבל לאחר זיכויו, הוא חזר לעבוד כרגיל.
לאור כל זאת, הבחירה של האטון להשתתף ב"מסיבת הסקס" נראית משונה למדי. מה בער לו לשחק דמות כל כך בלתי נסבלת, שאפילו לא כתובה טוב במיוחד? הוא סיפר בראיונות שאהב את המחזה ומיד אמר כן. אבל כמו במקרה של הלן האנט, ששיחקה העונה במחזה "יוריקה דיי" באולד ויק שבלונדון, לא ממש ברור מדוע הטריחו את זוכי האוסקר האלה אל מעבר לאוקיינוס, לצורך תפקידים לא ראשיים ולא משמעותיים במיוחד בהפקות אנסמבל. ההצגה של האנט קיבלה לפחות ביקורות חיוביות ברובן. אבל "מסיבת הסקס" נקטלה כמעט פה אחד, וספק אם זעזעה מישהו, כפי שהבטיחו היוצרים והמפיקים.
