״מכסחי השדים: החיים שאחרי״ הוא מסע נוסטלגי לשנות ה-80
״מכסחי השדים: החיים שאחרי״ הוא מסע נוסטלגי לשנות ה-80
בנו של יוצר סדרת "מכסחי השדים" חוזר עם גרסה משלו, שהיא מכתב אהבה לעבר וסרט מקסים בזכות עצמו
זה סרט על אבות ובנים, אמהות ובנות, סבים ונכדים. ״מכסחי השדים: החיים שאחרי״ מעמיד פנים שהוא הסרט השלישי בסדרת סרטי ״מכסחי השדים״, אבל הוא יותר מסע נוסטלגי אל כלל הקולנוע של שנות ה־80.
ג׳ייסון רייטמן עושה כאן את מה שג׳יי.ג׳יי אברמס עשה ב״סופר 8״: סרט הרפתקאות חינני ומבדר לכל המשפחה, שהוא כמו מופע איחוד של כל הסרטים והבמאים שעליהם הוא גדל. ההבדל היחיד הוא שעבור רייטמן באמת מדובר במשפחה.
ג׳ייסון רייטמן, 44, הוא בנו של אייוון רייטמן (75), הבמאי של סרטי ״מכסחי השדים״. רייטמן האב התמחה בקומדיות שהתחילו בסיטואציה קטנה והפכו לסרטי פעולה והרפתקאות מפתיעים ומושקעים. הבן עשה לעצמו קריירה יפה עם סרטים סאטיריים בעלי אמירה חברתית כמו ״ג׳ונו״ ו״תלוי באוויר״.
כעת הוא עוזר לאביו להקים לתחייה את מותג ״מכסחי השדים״, אחרי שהניסיון הקודם לאתחל אותו מחדש נשים בתפקידים הראשיים, נכשל. התיקון שרייטמן מציע הוא לא חזרה לעבר (הצוות המקורי עורך כאן לא יותר מהופעת אורח סמלית) אלא הצדעה לו. במקום להפוך את המגדר של כוכבי ״מכסחי השדים״, הוא מחליף את הגיל: זה ״מכסחי השדים״ לדור של ״Stranger Things״.
להבדיל מהלוקיישן האורבני של סרטי ״מכסחי השדים״ הקודמים, הסרט החדש מתרחש באזור החקלאי של אוקלהומה, לשם מגיעה אם חד הורית עם שני ילדיה המתבגרים, לבית הרוס ומוזנח שהוריש להם סבם. לשני הילדים יש עלילות משנה נפרדות שייפגשו בדיוק ברגע המכריע, כשיגלו שסבם היה מכסח שדים, שעבר מניו יורק לאוקלהומה כי זיהה פעילות חריגה של רוחות רפאים. את מה שהוא לא סיים הם יצטרכו להשלים.
האתגר שעמד בפני הרייטמנים הוא איך להקים לתחייה את חבורת ״מכסחי השדים״ אחרי מותו של הרולד ריימיס, שכתב את התסריט המקורי יחד עם דן אייקרוי. איך עושים את ״מכסחי השדים״ בלעדיו? זו כנראה ההברקה של רייטמן הבן, שבהתאם לסיפור ולדמות, הפך את איגון, הדמות שגילם ריימיס, לרוח רפאים. וכך יותר מש״מכסחי השדים: החיים שאחרי״ הוא מכתב אהבה של רייטמן לאביו, הוא מחווה מקסימה לסרטי שנות ה־80. ככזה, הוא סרט מלא סימפתיה שעומד בזכות עצמו, אבל גם מזמן היטב את רוחות הרפאים של הנוסטלגיה.
