סגור
פנאי  מימין ספיר וולך נדב הולנדר עדי שחם אורי רונן
מימין: ספיר וולך, נדב הולנדר, עדי שחם ואורי רונן המשתתפים באלבום. "יש לנו תפקיד לשמר את התרבות הישראלית", אומרת שחם (צילומים: לילית מעין אסנת בן דב לינתן זוהר נועה שרביט)

הריפוי שמאחורי האלבום: מוזיקאים מארחים יוצרים מהעוטף והצפון

אובדן הבית, החשש לילדים והתופים של יותם חיים ז"ל: באלבום "מנגינות לשעת חירום 2" מוזיקאים שונים מארחים יוצרים מהעוטף ומהצפון כדי להתמודד יחד עם כאב המלחמה 

כוחה של המוזיקה בריפוי ונחמה עומד מאחורי האלבום "מנגינות לשעת חירום 2" שיצא השבוע, ובו מוזיקאים ומוזיקאיות מגיבים לכאב, האימה והעצב שחווינו מאז 7 באוקטובר. לפני שלוש שנים יצא "מנגינות לשעת חירום" הראשון, אלבום אוסף בהשראת תקופת הקורונה. המוזיקאיות ספיר וולך ועדי שחם, שהשתתפו בו, לקחו הפעם את המושכות לידיהן והזמינו אליו את אור אדרי, אריק אבר ותמר קפסוטו, יפעת בלסיאנו, נדב הולנדר, עמר גושן, אביגיל קובארי שמאחרת את קולן, רננה נאמן ואופירי. כל המשתתפים מארחים בשיריהם יוצרים מעוטף עזה או מהצפון. התוצאה מרגשת, מגוונת ומוקפדת מבחינה מוזיקלית. "היה ברור לנו שזה לא יכול להישאר רק בגבולות הגזרה של תל אביב רבתי וצריך לכלול אנשים שכל הדבר זה פגש אותם מקרוב", מספרת וולך. "זה הביא לשיתופי פעולה מטורפים".
וולך כתבה ושרה את "זאבים" שנולד מתוך מחשבה על ילדים שחוו במלחמה את הנורא מכל. "לימדתי ילדים ועבדתי עמם, כך שמהרגע שהתחילה המלחמה הם הראשונים שחשבתי עליהם — הילדים שבשבי, הילדים שאיבדו את החברים והמשפחה שלהם. היה לי קשה לשאת את זה, אז כתבתי את השיר ואני מארחת בו את הגיטריסט המדהים שביט נוי משדרות ויש לו סולו אקוסטי שעושה הרבה מהשיר".
"היה לנו חשוב לתת פרנסה לאנשים שלא יכולים לחזור הביתה", אומרת שחם. "את המיקס בשיר שלי 'יש למי לספר' עשה בן גולן, מפיק מוזיקלי מקריית שמונה, שהיה לו שם אולפן עם קהילת מוזיקאים שנבנתה ונעלמה כלא היתה. חשוב לנו שמוזיקאים מהעוטף ושדרות וקריית שמונה ימשיכו לספר את הסיפור שלנו דרך המילים והמנגינות שלהם בתקופה הזו, שהמוזיקה של יותם תישאר בעולם דרך השיר של נדב, ושאנשים יזכו להמשכיות של התרבות הזאת שיכולה בקלות להיעלם. יש לנו תפקיד לשמר את התרבות הישראלית".
יותם הוא יותם חיים ז"ל, מתופף ומוזיקאי מוכשר שנחטף מביתו בכפר עזה ואחרי 70 יום בשבי חמאס נורה בשוגג מאש צה"ל. הוא האורח של המוזיקאי נדב הולנדר בשיר "הגרזן", עיבוד ותרגום ל"לה מאסה" של המוזיקאי הקובני סיליביו רודריגז. "השיר התרוצץ לי בראש הרבה זמן. אהבתי את הביצוע של מרסדס סוסה", אומר הולנדר. "הוא מתאר מה יקרה אם יחדל להאמין בדרך שלו, אם תאבד לו האמונה באדם ובחופש, והפזמון מדמה את התוצאה ההרסנית לפטיש ללא מחצבה. כשהכל קפא בתחילת המלחמה, התחלתי לחקור ולפצח את השיר וזה היה כמו ריפוי בעיסוק ועזר לי להתמודד עם המציאות המזעזעת".
הפטיש הפך לגרזן, המחצבה נהפכה ליער ונכנסו גם דימויים כמו המפרש הלבן מ"לו יהי" של נעמי שמר. "שמתי דגש על אופטימיות, חיפשתי משהו באופק. העליתי לפייסבוק את השיר עם גיטרה, ועדי וספיר הציעו לי להצטרף לאלבום, ולחפש שותף לפי הפורמט.
"יום אחד התעוררתי בראש עם התמונה של יותם מתופף. לא הכרתי אותו, אבל הסיפור שלו שובר לב והוא היה כל כך מוכשר. אז התחלתי לשחק עם קטעי התיפוף שהוא העלה ליוטיוב, ובניתי את השיר על אחד מהם. הוא נתן את האנרגיה לעיבוד. הקלטתי את השיר ושלחתי אותו למשפחה שלו, שמאוד התרגשה ממנו".
אורי רונן הוא אחד מאמני הדרום שמשתתפים בפרויקט. הוא גר בקיבוץ אור הנר וב־6 באוקטובר נסע להוריו בעמק חפר וכך ניצל מהתופת. יש לו גם פודקאסט ששמו "הופעה מהגיהינום", שבו אמנים מספרים על ההופעות הכי גרועות שלהם. "גם ג'ימבו ג'יי גר בקיבוץ שלי וכשיצא השיר 'סתלבט בקיבוץ' עם פול טראנק, הרגשתי כאילו זה המנון שנכתב עלינו, האנשים שבחרו לגור בקיבוצים, בצ'יל, רחוק מהמרכז. בגן עדן שהיה לנו שם.
"אני עדיין לא מסוגל לחזור לאור הנר", הוא אומר. "אבל נוסע לשם בכל שבוע לבקר את החתולים. השארתי שם גם כמה חפצים כדי לא להתנתק".
לרוב רונן כותב רק באנגלית במסגרת הלהקה שלו "אורי רונן והפולק סטונרס", אך הפעם הוא עבר לעברית בשביל שיתוף הפעולה שלו עם אור אדרי בשיר "חלונות פתוחים". "כשאור פנתה אליי, פשוט העברתי לה את היומן שבו תיארתי את כל התחושות והרגשות שהציפו אותי אחרי 7 באוקטובר. היא כתבה שיר מתוכו. זה העלה בי דמעות ונמסתי".
מה כתבת ביומן?
"בהתחלה כתבתי שאני כבר שמונה ימים בדיכאון, קם בבוקר עצוב, לא יכול להרים את עצמי או לשמח אחרים. הייתי כל כך שבור וחשבתי על זה שאני הייתי יכול להיות הרוג או חטוף. השיר מתאר את זה שאין לי לו"ז — אני קם בבוקר ולא יודע מה אני עושה, ועוד נמצא בטבריה, לשם פינו אותנו. הכל היה הזוי.
"בשיר מתוארת גם הנסיעה הראשונה שלי לקיבוץ עם השער הצהוב והחיילים, עם הסוכות מהחג שעדיין ניצבו והבגדים שנותרו תלויים על חבלי הכביסה, כשברקע יש רעשי מלחמה, ואני מחפש את החתולים שלי בהיסטריה. אור ממחישה את זה בהפקה הכאוטית שלה. זה מדהים איך היא פירשה והביאה את זה עם המוזיקה".
"מנגינות לשעת חירום 2" יושק ב־25 בספטמבר במועדון המרץ 2 בתל אביב, וכל הכנסותיו מסטרימינג יועברו לעמותה המשקמת ומסייעת לניצולי וניצולות הנובה.