הצלם של פראדה וסן לורן: "היום הכל אינסטגרם. לקוחות רוצים רק להאכיל את הקוף"
הצלם של פראדה וסן לורן: "היום הכל אינסטגרם. לקוחות רוצים רק להאכיל את הקוף"
יורגן טלר, מבכירי הצלמים בעולם, מוכר בזכות צילומי האופנה שלו אך גם בזכות צילומי האמנות המוצגים במוזיאונים המובילים בעולם. עם יציאת ספר חדש, המסכם את יצירתו, הוא אומר: "לקוחות מסוימים רק צריכים תוכן ולא משנה איך הוא נראה, רק רוצים להעלות דברים בטירוף. כבר חשבתי לפרוש"
"הרעיונות הפשוטים הם לרוב הטובים ביותר", אמר יורגן טלר. הוא יושב בסטודיו שלו במערב לונדון, ועובר על צילומי אופנה של סן לורן שצילם עבור ה”ווג” הבריטי ב־2020, ופורסמו מחדש בספר עב־כרס שמתעד שלושה עשורים של עבודות שלו למגזינים: "Donkey Man and Other Stories". הוא לובש ג'ינס, סווטשירט אפור עם הדפס של מיקי מאוס, שרשרת זהב ונעלי ריצה של אסיקס, על ציפורניו לק מתקלף בצבע זוהר.
אשתו ושותפתו, דוביל דריזייט, יושבת בסמוך שיקית כתמיד. הוא מביט אליה לעתים קרובות כשהוא עונה על השאלות.
לפניו מונחות תמונות של דוגמניות זוהרות בגרביוני עור ומקטורנים עם כתפיים מרובעות, מגפי סטילטו גבוהים וחולצות בירוק חומצה ובוורוד כהה, המצולמות בפרבר צפונית לפריז על רקע אספלט ותמרורי כביש מוכתמים. התמונות הללו לא מזכירות את הצילומים המבריקים והמלוטשים שלרוב מככבים במגזיני האופנה, ואף שהן מבוימות הן נראות אמיתיות. התמונות מתעוררות לחיים בעזרת הפרטים הקטנים והטקסטורות — שקיות מתחת לעיניים, ליפסטיק מרוח, עור ברווז.
בקהאם צצה מתוך תיק
העבודות של טלר תוארו לאורך השנים על ידי עיתונאים ומבקרי אמנות כ"גולמיות", "פרובוקטיביות" ו"מבולגנות בצורה מחושבת". "טלר ביסס לעצמו קריירה ממכירת דברים יקרי ערך מבלי שייראה כאילו הוא מוכר אותם", כתב ב־2009 מבקר האמנות ג'פרי קסטנר, וזו אמירה נכונה. היצירות שלו מונעות על ידי דמויות, טיפוסים, אם בהפקות למגזינים ואם בקמפיינים פרסומיים. למשל, הצילום של ויקטוריה בקהאם צצה מתוך תיק קניות של מארק ג'ייקובס, או ג'ואן דידיון בת ה־80 בסוודר שחור ובמשקפי שמש של סלין, בשני המקרים קל לשכוח שמוכרים לנו מותג, משקפי שמש, זוג נעליים. אין זה מפתיע שמעצבים רבים כל כך עובדים איתו כל כך הרבה שנים.
"אני מתייחס להכל מאוד ברצינות, אך אני עושה זאת בדרך משעשעת", הוא מסביר, "אני חושב שאני באמת מבין מה המעצבים רוצים להביע באמצעות הבגדים שלהם, ויש לי דרך לגרום לזה לקרום עור וגידים".
הצלם יליד גרמניה החל את דרכו בעולמות המוזיקה והאופנה. בתחילה עיצב עטיפות לביורק ולמוריסי, ואחר כך צילם למגזינים “i-D” ,”The Face” ו”בליץ”. אך מזמן עבר לעסוק בצילומיו בנושאים מופשטים וגבוהים יותר. "הייתי משתעמם בטירוף אם הייתי צריך לצלם אופנה כל הזמן". התמונות שלו הוצגו במוזיאון טייט מודרן, בביאנלה בוונציה ובמומה בניו יורק. הוא מיוצג על ידי גלריות בניו יורק, בברלין, בפריז ובווינה. הוא לימד באקדמיה לאמנויות בנירנברג, שם עורר קנאה אצל המרצים האחרים כשהזמין מרצים אורחים מפורסמים, והטיס את הסטודנטים שלו ליורקשייר לצלם את המפעלים של ברברי. "בסוף כבר לא רציתי להמשיך בזה, וחשבתי לעצמי, 'אלוהים, הסטודנטים המסכנים האלה. עכשיו לא הייתי הופך להיות צלם'", אמר.
"הכל פשוט מוצף. העולם מוצף כיום בתמונות. כשהתחלתי להתעניין בצילום זה היה בתחילת שנות ה־80, וזו היתה אומנות אמיתית". טלר לא מתלהב משפע המצלמות בטלפונים ובעיקר לא מהאינסטגרם. עד כדי כך שלפני כמה שנים הוא שקל לנטוש את המקצוע לגמרי. "הכל מכוון לאינסטגרם, ולפעמים נראה לי שלקוחות מסוימים רק צריכים תוכן, ולא משנה איך הוא נראה. הם צריכים להעלות דברים בטירוף כדי להאכיל את הקוף, וחשבתי שזה פשוט לא מי שאני. שאני רוצה לעשות משהו אחר".
האצבעות של פראדה
אף שטלר בנה את הקריירה שלו בתחום האופנה, דווקא הצילומים הספונטניים לכאורה שלו של מפורסמים הם שביססו לו שם מעבר לתעשיית האופנה. יש רבים כאלה בספר: שותפתו הוותיקה, השחקנית שרלוט רמפלינג, מכורבלת במיטה עם טלר ערום, קנייה ווסט בבית קברות וקלוז אפ על אצבעות הרגליים הלא מטופחות של המעצבת מיוצ'ה פראדה בתוך סנדל פרוותי. ישנם גם חוקר הטבע דיוויד אטנברו ואו.ג'יי סימפסון. התמונות הללו מוצגות לצד צילומים של חלזונות אפריקאיים ענקיים זוללים אפרסקים בשלים או מטפסים על הזרוע של טלר, משחק השחמט האחרון שטלר שיחק עם דוד שלו, היערות ליד בית ילדותו מכוסים בשלג ואמו מול הקבר של אביו. לחלק מהתמונות מצורפים מאמרים קצרים ונהדרים, חלקם מרגשים ואחרים מטרידים. "אני מקווה שהטקסטים הללו ידחפו אנשים להיכנס לעולם שלם, ולא רק להסתכל על זה כעל צילומי אופנה מטופשים", הוא מסביר.
אחד הנושאים האהובים ביותר על טלר הוא עצמו. מתוסכל מהיוהרה של צילומי אופנה ומתוך סקרנות איך מושא הצילום הרגיש כשצילם אותו, הוא החל לצלם פורטרטים עצמיים כבר לפני עשורים. "זה בהחלט עזר לי להבין מה אדם יכול לעשות עם עצמו או מה הוא יכול לעשות עם מישהו אחר". השינוי הזה העלה גם את רמת הסלבריטאיות של טלר. נראה שהמעצבים שמחים לראות אותו מופיע בקמפיינים ואפילו בתצוגות האופנה שלהם. למשל, בעונה שעברה הוא השתתף בתצוגת האופנה של בלנסיאגה בפריז. עבור טלר הצילום של עצמו מעולם לא עסק בהפיכתו למפורסם, אבל זה קרה בכל מקרה.
