שלושה מיזמי אמנות מדליקים הופכים את הקהל לשותף
שלושה מיזמי אמנות מדליקים הופכים את הקהל לשותף
ממפעל למיחזור צעצועים ועד משאיות מקושטות - אלו המיזמים החדשים שמצאו דרכים מקוריות להגיע אל הקהל הרחב
״עיר מפעל״ של איתמר שמשוני, המוצג מהשבוע במוזיאון מובי (אוצרת הילה כהן שניידרמן), הוא מפעל שמעניק ערך מחודש לצעצועים וחפצים שנזרקו, והופך אותם ליצירת אמנות. במסגרת הפרויקט נאספו מרחבי העיר בת ים חפצים וצעצועים שאין בהם צורך, ובאמצעות פעולות אמנותיות הם יהפכו לפסלים ועבודות אמנות חדשות.
שמשוני מרבה לעסוק בתרבות הצריכה דרך שימוש בצעצועים. בשנת 2014 החל את הפרויקט “Toys R Art”, אשר חלקו הראשון הוצג בארץ והמשכו בארה”ב. את פסליו הוא יוצר באמצעות עשרות צעצועים הנמצאים אצלו בסטודיו. הפעם הוא מייצר אותם בהשתתפות אנשים נוספים, שהתנדבו לשמש כפועלים במפעל.
הפרויקט הנחמד הזה מזכיר לי את פרויקט המתנות המתגלגל של דפנה טלמון, שאספה חפצים שאין בהם צורך, ארזה אותם כמתנות בנייר חום אחיד, ובכך הפכה אותם למעין פריטי אמנות, שאותם היא מעניקה לאנשים במתנה. בתערוכה שהציגה לאחרונה בגלריה העירונית ברעננה הזמינה את תושבי העיר למסור חפצים ישנים שהפכו לחלק מהתערוכה. המבקרים/ות בתערוכה היו גם אלה שמיינו וארזו את המתנות, ובעצם הגלריה הפכה להיות מפעל בסגנון ״Made in China״ (כשם התערוכה).
חפץ או אמנות
בשתי התערוכות האלה מצאו היוצרים דרך חדשה לקרב קהל מבקרים מכל הגילאים וכן להפוך את הקהל לשותף אקטיבי - הן בתהליך היצירה והן בתהליך הצריכה. גם שמשוני וגם טלמון משתמשים במפעל האמנותי כדי להפוך את הצעצוע או המוצר היומיומי לאובייקט אמנותי (במסורת הרדי מייד) ולומר משהו על תרבות הצריכה. מעניין יהיה לראות כיצד יתגלגלו החפצים של שמשוני בסוף התערוכה: כחפץ או כאמנות?
״אמנות בדרכים״ הוא פרויקט נוסף המיועד לקהל הרחב והפעם במרחב הציבורי. 10 אמנים ואמניות הוזמנו לצייר על משאיות של חברת פליינג קרגו (תמורת תשלום, כמובן. האמנים קיבלו על הפרויקט 10,000 שקל) , וזה נראה ממש טוב. את הפרויקט יזמה רונית רייק, אוצרת ומבעלי החברה, שרואה בו דרך להנגיש אמנות לקהלים חדשים ולאתגר את האמנים ליצור בפורמט אחר מזה שהם רגילים לו. בתקופת הקורונה אפשר לראות בזה גם פתרון מקורי לתערוכה שמאפשרת לראות אמנות, מבלי להצטופף במרחבים סגורים, וכבר שמעתי כמה אנשים שנהנו מהמשאיות מאוד בזמן העמידה בפקקים באיילון.
בין האמנים שלקחו חלק עד כה: קבוצת ״הברביזון החדש״, אלה אמיתי סדובסקי, שי אזולאי, בעז נוי, אסד עזי ואלי שמיר. היוזמה הזו, שקורית לראשונה בארץ, אינה חדשה בעולם: פרויקט “truck art project” הושק בספרד ב־2016 (truck-art-project.com), וגם מחלקת התברואה של עיריית ניו יורק נקטה יוזמה דומה, “Trucks of Art”, שהושקה ב־2019 על גבי משאיות זבל. אך מקורותיו של המנהג נמצאים בכלל בפקיסטן וגם בהודו, שם השהייה הארוכה מאוד בכבישים המהירים יצרה תרבות של ציורים וקישוטים על גבי משאיות.
הציורים מייצגים את זהות נהג המשאית ואת האזור הגאוגרפי, והתמונות מגלמות מגוון רחב של נושאים, כולל נופים, ידוענים, נשים יפות, יצורים מיתיים, תמונות דתיות וגיבורים לאומיים. בשנה הקרובה יתווספו עוד חמש משאיות לפרויקט המקומי ובינתיים הוקם אתר שבו אפשר לראות את האמנים והאמניות מבצעים את יצירתם ומדברים בהתלהבות על היוזמה: https://bit.ly/2ULnLST.
היום הוא היום אחרון לתערוכת החוצות ״מחוץ לקוביה״ שמימנה קרן רפפורט באוצרות וינטלטור (חלל תערוכות נודד שהוקם על ידי האמן ישי שפירא קלטר). ייחודה של התערוכה הוא בפיזורה ברחבי תל אביב, מפארק הירקון ועד לשכונת התקווה, ודרכי התערבותה במקומות ציבוריים, בדירות פרטיות ובחנויות להשכרה.
מרבית האירועים כבר הסתיימו ומה שנותר לראות מהפרויקט המרשים, שבו השתתפו כ־20 אמנים ואמניות, הוא רישום גדול ממדים של עמית לוינגר, שנוצר על ידי מכסחת דשא בפארק הירקון, ומופע השקיעה של מקסים טורבו, ״איש מלא חטאים״, שיתקיים הערב 28.7 בכיכר אתרים ויפגיש ערב רב של תכנים מקומיים ויהודיים, המושפעים מההווי היהודי, עם איזוטריה גלובלית.
