קעקועי ה-7 באוקטובר - להטביע את הכאב בעור
קעקועי ה-7 באוקטובר - להטביע את הכאב בעור
מאז האסון רבים מקעקעים את זכר יקיריהם ומנציחים בגופם את האירוע. "לפעמים זה מבטא את השינוי שחל בהם ולפעמים דווקא את הצורך בשינוי"
פחות מעשרה ימים אחרי השבת השחורה תושב קיבוץ בארי וראש המועצה האזורית אשכול לשעבר חיים ילין קעקע על אמת ידו - בדיוק במקום שבו סימנו הנאצים במספרים את היהודים - את התאריך "7.10.23". בראיונות רבים עמו חזר ואמר שמבחינתו זו שואה, והתאריך יישאר חקוק על ידו עד יום מותו. "הרגשתי שאני צריך להיבנות בחזרה, וזה יכול לקרות רק אם אזכור את היום הזה לעולמים. את התאריך החקוק על היד שלי לא אשכח", חזר ואמר. "נזכור ולא נשכח".
3 צפייה בגלריה
עבודות של המקעקע דין פוקס בעקבות 7 באוקטובר. למצוא קשר לאירוע
(צילום: באדיבות דין פוקס חן הוד, באדיבות yes)
מאז 7 באוקטובר ניכרת עלייה בביקוש לקעקועי הנצחה בקרב אנשים שחוו אובדן וטראומה. "כוח המשיכה של קעקועים טמון ביכולת ההנצחה שלהם", אומרת ד"ר טלי סטולובי. "קעקוע לא רק מלביש את הגוף באופן שבגדים מהווים 'עור שני', הוא מטמיע לתמיד בגוף חוויות, רגשות וזיכרונות. במעשה הקעקוע של התאריך או אלמנט שקשור ביום הזה, אנשים מסייעים לעצמם לעבד רגשית את הטראומה".
לדברי סטולובי, "מחקרים מלמדים שקעקועים מאפשרים חיבור עצמי. הם מגלמים חלק מסוים בזהות האדם ומעצימים את ביטוי החלק הזה. ההחלטה על קעקוע מגלמת לרוב נקודה של מעבר בחיים, סוג של שינוי או צורך בשינוי".
לדברי דין פוקס מ"סטודיו 90" לקעקועים, מאז 7 באוקטובר יש ביקוש גדול מאוד לקעקועים גם מצד אנשים שהיו במסיבה ברעים וניצלו, אנשים שקרובים שלהם נרצחו, מי שאיבדו חבר במילואים ובצבא, אבל גם מצד אנשים שלא נפגעו אישית ומבקשים לקעקע על גופם עדות לאירועי היום ההוא. "לכל אחד יש הסיפור שלו וכולם רוצים להנציח את היום הזה או את החוזקה של עם ישראל. אני שומע את הסיפור שלהם ומשם אנחנו יוצרים משהו. למשל, אחד המתקעקעים היה במסיבה והתחבא במטע בננות. חשבתי על ציור של בול ועליו עץ בננה ובאותיות יפניות כתבנו את המילה 'ניצחון'; או מישהי מהמסיבה שירו על המכונית שלה. ניסיתי להוציא ממנה מה הרגישה והיא כל הזמן אמרה שלה ולחברה שהיתה איתה היה מזל. אז קעקענו את המילה Lucky לשתיהן. או בחור שברח למושב פטיש - ופשוט עשה קעקוע של פטיש".
בקבוצת קעקועים בפייסבוק, עלה לא מכבר פוסט שקרא לחברים בה לשתף קעקועים שעשו בהשפעת 7 באוקטובר. מאות התגובות לפוסט והקעקועים שמצולמים בהן מלמדים על החיבור והצורך לזכור לעד: יש שם קעקועים של מי שהצליחו לברוח ברגע האחרון מפסיבל נובה וקעקעו את התאריך ואת לוגו פסטיבל נובה, או צמד המילים Never Forget; יש קעקועי זיכרון של חברים ובני משפחה של נרצחים וחיילים שנפלו,, ויש גם שחזור של קעקועים שהיו על גוף הנרצחים. מישהו שלא נפגע אישית העלה צילום של קעקוע של מפת ארץ ישראל ומגן דוד ולצדו הכיתוב: "לעולם לא ידעתי עד כמה הלב שלי שביר עד ששמעתי סיפורים על אנשים שאני לא מכיר".
