ניאו־אימפרסיוניסטית: האלבום המיתולוגי מהניינטיז חוזר בגרסה מחודשת
ניאו־אימפרסיוניסטית: האלבום המיתולוגי מהניינטיז חוזר בגרסה מחודשת
"פרח שחור", אלבום הבכורה של כרמלה גרוס ואגנר, יוצא בגרסה מחודשת עם קטעי בונוס וסבב הופעות סולד אאוט. ערן צור: "האלבום הזה הוא כמו איבר בגוף שלי"
בפנתיאון הרוק הישראלי שמור מקום של כבוד ל"פרח שחור", האלבום המופלא של כרמלה גרוס ואגנר - ערן צור, אבשלום כספי, אורי פרוסט ואורי בלק. האלבום שראה אור באוגוסט 1991, היה אחר ואפל בקטע טוב. הטקסטים העמוקים, המקוריים והאמיצים (לכתוב הומו־ארוטיות בתחילת שנות התשעים אינו דבר של מה בכך) זכו להפקה מוזיקלית ועיבודים מעולים של קורין אלאל וברי סחרוף.
והשבוע כל הטוב הזה יצא במהדורה חדשה ומורחבת: תקליט כפול הכולל שחזור של השירים האיקוניים, ובהם "תמונה אימפרסיוניסטית", "פרפרי תעתוע", "רטוב וחם" ו"כרמלה גרוס ואגנר", ותקליט בונוס המתעד את דרכה של הלהקה עם הקלטות של סקיצות מכל השנים, שירים מהופעות שלא נכנסו לאלבום, כמו "שבלול", "החפץ" ו"מה את עושה כשמכבים את האור", והקאברים ל"אלינור" של זוהר ארגוב ו"נשל הנחש" של מאיר אריאל.
"האלבום 'פרח שחור' הוא כמו איבר בגוף שלי והשירים שכתבתי אז נשארים איתי עד היום ובכלל", אומר צור ל"כלכליסט". הרעיון להוציא את המהדורה המחודשת עלה לפני כשלוש שנים ותהליך איתור החומרים, המאסטרינג והוצאת הוויניל (ניתן בימינו לעשות רק מעבר לים) לקח זמן. "חשבנו שמגיע הכבוד לאלבום הזה כי הוא מצוין והוא האלבום היחיד של הרביעייה הספציפית הזאת, כי האלבום אחריו היה רק אני מול ארקדי דוכין".
בחודש הבא תתאחד הלהקה בהרכב המקורי לחמש הופעות בבארבי בנמל יפו. הכרטיסים אזלו במהירות ולאור הביקוש נפתחה הופעה חמישית ואחרונה ב־4 במרץ. "היענות הקהל להופעות הדהימה אותנו והמחישה כמה שהאלבום הזה נשאר רלבנטי עבור הרבה אנשים, בוודאי גם עבורנו", אומר צור.
הופתעת מזה?
"באופן מסוים, כן. לדברים לוקח זמן להבשיל ויכול להיות שהאלבום הזה היה צריך את השנים האלה כדי שיתקבל ושממש יבינו ויאהבו אותו. זה לא שבאותו זמן זה לא קרה, אבל היה יותר קשה".
מה לדעתך הפך אותו לקלאסיקה?
"זה השלם ולא סך חלקיו. מבחינת הטקסטים, הארוטיקה והמיניות המגוונת שבאה לידי ביטוי הם אולי הדבר שתפס חזק אצל אנשים מסוימים, שנתן להם הרגשה שהם לא לבד בכל מיני דברים שהם רוצים ואוהבים. מבחינה מוזיקלית רוב האלבום נשען על החילוף בין שנות השמונים והתשעים, כשהרוק חזר במלוא הדרו והיתה פריחה של גיטרות, אבל היתה גם פריחה של אלקטרוניקה מוקדמת, שניכרת ב'תמונה אימפרסיוניסטית'. עבדנו על מחשב מיושן, אבל הסאונד שהוא הוציא והגישה שעבדנו איתה מאוד דומים למה שעושים היום בתוכנות מוזיקה. זה גם מכסה מבחינה מוזיקלית כל מיני ז'אנרים שהיו ממש ברנסנס שלהם באותה תקופה. מבחינה מוזיקלית היה בלהקה מתח יצירתי פנימי שהתאים מאוד לאווירה של השירים, מין הרפתקנות שאין לה גבולות ודרמה גדולה ממה שאתה עושה. זה הכוח של אנשים צעירים!".
והיו גם ברי וקורין.
"נכון. קורין היתה מאוד קרובה להפקה ושמעה את השירים ראשונה ובלי ברי זה לא היה קורה. הוא פתח לנו את הדלת מול ניצן זעירא מנענע דיסק".
האלבום היה אמור לצאת לפני כמה שבועות וההופעות היו אמורות להיות בדצמבר והמלחמה דחתה הכל. "רצינו לחכות ולתת לזמן לעבור ושדברים ייכנסו לאיזשהו מסלול", מסביר צור. "עכשיו זה דווקא נראה לנו חשוב. אנשים שמקבלים חופשה מהמילואים ואוהבים את הלהקה, למשל, יש להם הזדמנות לבוא לראות אותנו בבארבי. בשביל זה אנחנו קיימים ועושים מוזיקה בארץ הזאת. אני רוצה לחשוב שזה נותן טעם לאנשים, והטעם הזה מאוד חשוב כדי להמשיך".
