וירג'יל אבלו הוריד את אופנת היוקרה לרחוב
וירג'יל אבלו הוריד את אופנת היוקרה לרחוב
אבלו, איש האופנה המשפיע בדורו שמת השבוע, בכלל לא החשיב את עצמו למעצב. כמי שהתחיל את דרכו לצד קניה ווסט הוא האמין שיש להתייחס אל לבוש כמו אל היפ־הופ, וכשנחת בלואי ויטון מיהר להחדיר סניקרס וקפוצ'ונים למסלולי התצוגות, וחולל מהפכה. הגבר השחור הראשון שמונה למנהל אמנותי במותג יוקרה מעולם לא הפסיק לחדש, גם בקשר הישיר שיצר עם מעריציו. השאלה הגדולה היא מה תעשה עכשיו ענקית האופנה בלי האיש שהקפיץ לה את המכירות וכונה "האנדי וורהול של ימינו"
מעצב פורץ הדרך וירג'יל אָבְּלוֹ, שמת השבוע בגיל 41 מסרטן, היה המעצב המשפיע בדורו ואחד האנשים המשפיעים בתעשיית האופנה. הוא השיק את מותג אופנת הרחוב "אוף וייט" ומאז 2018 שימש גם מנהל קריאטיבי של קו הגברים במותג היוקרה לואי ויטון.
אבלו, אינטליגנטי וחרוץ, היה גם די.ג'יי שמתקלט במקומות הכי נחשבים בעולם, מרצה באוניברסיטה ובאחרונה מונה על ידי טום פורד למועצת מעצבי האופנה של אמריקה. במשך השנים חבר לשיתופי פעולה רבים, למשל עם נייקי, אוויאן וגם איקאה, בקולקציית קפסולה ששילבה סמלים אייקוניים שלו. אבלו נשא את דגל הגלובליזציה של סגנון ההיפ־הופ, דחף את עולם היוקרה לראות את אופנת הרחוב באור אחר ויצר שינוי תרבותי.
8 צפייה בגלריה
וירג'יל אבלו. האמין ש"כשיצירתיות מתערבבת עם נושאים גלובליים אפשר לאחד את העולם, ובמובן זה אופנה יכולה להאיר עיניים"
(צילום: EPA)
"אבלו שינה לא רק את מה שצרכנים רצו ללבוש כשחיבר בין אופנת רחוב לעולם היוקרה, אלא גם את מה שמותגים חיפשו במעצב - ואת משמעות המילה אופנה בכלל", כתבה כתבת האופנה של ה"ניו יורק טיימס" ונסה פרידמן. ואמנם בשנים האחרונות היו מי שכינו אותו "אנדי וורהול של ימינו" (גרדיאן); "ג'ף קונס של עולם האופנה" (עורך ועיתונאי האופנה המשפיע סטפנו טונצ'י) ואפילו "לגרפלד של דור המילניום" (פרידמן ב"ניו יורק טיימס") - השוואה אולי מופרכת בעיני רבים, אבל פרידמן העלתה טיעונים לא מבוטלים לאשש אותה. "אבלו", היא כתבה, "הוא אולי לא היורש של לגרפלד שאנחנו רוצים, אבל הוא היורש שיצרנו".
וירג'יל אבלו היה בן למהגרים מגאנה, שגדל בפרברים מחוץ לשיקגו: אמו היתה תופרת שלימדה אותו את יסודות המקצוע. באוניברסיטה הוא למד הנדסה וארכיטקטורה ונחשב במידה מסוימת אאוטסיידר, ולו משום שההשכלה הרשמית היחידה שקיבל באופנה היתה במסגרת התמחות של חצי שנה במותג האיטלקי פנדי.
אבלו נחשב פורץ גבולות אבל הודה לא אחת, כי "לא צריך להיות מעצב כדי להיות מעצב". ואכן, הוא מעולם לא התייחס לעצמו כאל מעצב, אלא כינה עצמו "יוצר". כשהיה בן 22 פגש את קניה ווסט והפך לחלק מהצוות הקריאטיבי שלו, וב־2009 הציג בפריז סניקרס שהיו שיתוף פעולה של ווסט עם לואי ויטון, שנהפכו לשיחת היום. "אופנת רחוב לא היתה על הרדאר של איש אז, אבל בשיחות אחרי התצוגות כולם אמרו שעולם האופנה זקוק למשהו חדש", אמר אבלו בריאיון למגזין GQ, "זה היה בדיוק בזמן שאני גיבשתי את הרעיונות שלי".
שנה אחר כך מונה אבלו למנהל אמנותי בחברה של ווסט, "דונדה", וב־2013 השיק את "אוף ווייט". "הייתי נחוש", אמר באחד הראיונות איתו אז. "זה לא מותג של אופנת רחוב. זה גם לא מותג עכשווי. זה מותג של מעצב ממש כמו שאיקס, ווי או זד הם מעצבים, שדי באזכור שמם כדי לעורר הערכה ורגשות". בראיון ל"ניו יורקר" הרחיב שבעיניו אופנת רחוב אין פירושה בהכרח חולצות טי קפוצ'ונים וסניקרס. בעבורו בגדים מעולם לא היו רק פריטי לבוש - אלא כלי למשחק זהויות. "כל מה שאני עושה אני עושה עבור הגרסה שלי בהיותי בן 17", כתב באחד הפוסטים שלו באינסטגרם.
אבלו האמין שאופנה לא נסובה סביב בגדים, אלא היא תופעה רחבה יותר של קהילה, וכי ל"מדים של תת־תרבויות של נוער" יש מקום לגיטימי במקדש האופנה העילית. "מוצר", אמר בעבר ל"ניו יורק טיימס", "הוא רק חלק אחד מהנרטיב של יוקרה. כשיצירתיות מתערבבת עם נושאים גלובליים אפשר לאחד את העולם, ואופנה במובן זה יכולה להאיר עיניים".
אכן הוא האמין בכוח של אמנות לשמש השראה לדורות הבאים: ב־2019 הציג תערוכה במוזיאון לאמנות עכשווית בשיקגו ושנה אחר כך ייסד קרן מלגות וגייס מיליון דולר לעידוד סטודנטים שחורים באופנה.
"אופנת רחוב קשורה בעיני למרסל דושאמפ", אמר בראיון ל"ניו יורקר", ביחס לאמן הסוריאליסט. "זה הרעיון של פריטים מוכנים ללבישה. זה כמו היפ־הופ. אני לוקח את ג'יימס בראון, מערבב וחותך ויוצר משהו חדש. או איקאה: אני מציג אותה בדרכי שלי. זו אופנת רחוב. ההיגיון שאפשר לאזכר ולדגום כל חפץ, מותג, משהו. זה כמו דיוקן של מרילין מונרו וקופסאות השימורים קמבל שוורהול הפך לאמנות".
ב־2018 מונה אבלו למנהל הקריאטיבי של קו הגברים במותג היוקרה הצרפתי לואי ויטון, גם בכך היה פורץ דרך בתור הגבר השחור הראשון שמונה למנהל אמנותי במותג יוקרה. ביולי השנה עוד הורחבו הגדרות התפקיד שלו בחברת האם LVMH ואיפשרו לו לעבוד עם כל מותגי התאגיד. בכך שבר אבלו עוד תקרת זכוכית כשהפך למעצב האפרו־אמריקאי בעל הכוח הגדול ביותר בתאגיד יוקרה בעולם.
לא אחת ספג אבלו ביקורות שליליות, ובעבר אף הוטחו בו האשמות בדבר העתקות והיעדר מקוריות (האשמות שדחה בתוקף). אבל כבעל תודעה מילניאלית מפותחת וכמי שייחס תפקיד מרכזי לאינסטגרם וניהל קשר עם 6.8 מיליון עוקבים בחשבון הפרטי שלו; ועוד 10.6 מיליון ב"אוף וויט", אבלו הבין שעסקים כיום מבוססים על הרבה יותר מאשר עיצוב חדשני; הוא היה קובע טעם יצירתי, שהצליח למנף ערוצים דיגיטליים כדי לעורר עניין בקהילה הבינלאומית. "וירג'יל מדהים ביצירת גשר בין הקלאסי לרוח הזמן של הרגע", אמר מייקל ביורק, מנכ"ל לואי ויטון ל"ניו יורק טיימס", כשאבלו מונה לתפקידו האחרון. מוקדם יותר השנה אף הגדיל התאגיד את אחזקותיו באוף וייט ל־60% בעסקה שנועדה למעשה לקשור את המעצב המוכשר עצמו לתאגיד לטווח ארוך.
השאלה היא מה יקרה עכשיו. אין ספק שלאבלו היה חלק נכבד בהכנסות הרבעון השני של 2021 בתאגיד הגדול בעולם, שגדלו ב־53% והסתכמו ב־14.7 מיליארד יורו, 14% יותר מהתקופה המקבילה לפני שנתיים.
