טקס גלובוס הזהב חוזר לימי הזוהר
טקס גלובוס הזהב חוזר לימי הזוהר
אחרי שנתיים של שערוריות, חזר טקס גלובוס הזהב להיות אירוע נוצץ, רווי אלכוהול ומלא הומור. עם מנחה שחור שסיפר שקיבל 500 אלף דולר כדי לשמש עלה תאנה לגוף שנחשד בגזענות, סטיבן ספילברג שניצב על הבמה על סף דמעות וכוכבת "הלוטוס הלבן" שגנבה את ההצגה
טקס גלובוס הזהב, ה־80 במספר, שהתקיים במלון בוורלי הילטון בלילה שבין שלישי לרביעי, היה כמו תמיד ארוך ומסורבל, מרובה קטגוריות, שלא תמיד מובנות, וספוג באלכוהול, דבר שהטקס ידוע בו (מייק ווייט, היוצר של "הלוטוס הלבן", אמר שהתכוון לתת את נאום התודה שלו באיטלקית, עם קבלת הפרס על "הלוטוס הלבן", אבל הוא שיכור מכדי לעשות זאת). הפעם הטקס היה גם אמור לכפר על השם הרע שיצא לו כמנוהל על ידי גוף גזעני, שלא שילב ולו חבר אחד אפרו־אמריקאי בין שורותיו, ועוד חטא בשורה של מקרי שחיתות, שבגללם לא שודר בטלוויזיה בשנה שעברה.
אבל זה היה מזמן: אם בשנה שעברה נדמה היה שחייו של תא הכתבים הזרים, והאירוע החגיגי שלו — שלפעמים מנבא את תוצאות הטקס החשוב ממנו, האוסקר — בסכנה, הרי שכעת הוא חזר עם אולם מלא כוכבות וכוכבים (מלבד קייט בלאנשט, אמנדה סייפריד וזנדאיה — שזכו בפרסים אך לא היו שם כדי לקבלם).
2 צפייה בגלריה
המנחה ג'רוד קרמייקל עם הגלובוסים של טום קרוז. המוזיקה שהפסיקה את הנאומים הפכה לאויבת הטקס מספר אחת
(צילום: REUTERS/ Earl Gibson for the HFPA)
ג'רוד קרמייקל, סטנדאפיסט שחור וגיי, מנחה הטקס, שנבחר גם בגלל זהותו, שם את הדברים על השולחן. הוא חשף ששילמו לו 500 אלף דולר "כדי להיות הפנים השחורות של הארגון החבוט הזה". עוד אמר בתחילת הערב: "אני לא אגיד שתא הכתבים הזרים הוא ארגון גזעני… רק שלא היה להם חבר שחור אחד עד מותו של ג'ורג' פלויד, אז תעשו מה שאתם רוצים עם המידע הזה". הוא הוסיף כי לדעתו לא חל שינוי משמעותי בתוך הארגון, "נדמה לי שהיום יש אולי שישה חברים שחורים בו". בהמשך הערב סנט בעוד כמה סמלי הוליווד, אולי לא בארסיות שאפיינה את אחד מקודמיו, ריקי ג'רוויס, אבל בהחלט באופן עוקצני. כך למשל כאשר יצא לבמה עם שלושת הפסלונים של טום קרוז בידיו, שכביכול מצא מאחורי הקלעים, והתייחס להכרזה של כוכב "טופ גאן" שלפיה יחזיר את הפסלונים שקיבל בטקסי הגלובוס בשל גזענותם.
"בואו ניקח את שלושת הדברים האלה ונחליף אותם תמורת שובה בבטחה של שלי מיסקאוויג'" — אמר על אשתו של דיוויד מיסקאוויג', ראש כנסיית הסיינטולוגיה (שקרוז משתייך אליה) — שנעלמה מעין הציבור באופן חשוד לפני עשור וחצי. על "הפייבלמנים", סרטו האוטביוגרפי של סטיבן ספילברג, שזכה לא רק בסרט הטוב, אלא גם בפרס הבימוי הטוב לספילברג, אמר קרמייקל כי קניה ווסט, שנודע באמירותיו האנטישמיות, צפה בזה "וזה שינה אצלו הכל".
"אני תמיד אומר שאם אכין משהו כתוב זה יביא מזל רע, אז אני לא מכין מראש כלום", אמר ספילברג במעמד קבלת פרס הבימוי וניכר כי התרגש מהכבוד שהוענק לו. נאומו של ספילברג התארך ולא נקטע במוזיקת פסנתר, שנדמה כי נהפכה לאויבת מספר אחת של מקבלי פרסים רבים בערב הזה, כולל מישל יאו, שזכתה בפרס השחקנית הראשית על תפקידה ב"הכל בכל מקום בבת אחת", שאיימה להרביץ למפיק הצלילים.
עוד זוכים גדולים בטקס הזה היו "רוחות אינישרין" בקטגוריית סרט הקולנוע המוזיקלי־הקומי הטוב ו"ארגנטינה 1985" בפרס הסרט הזר; בתחום הטלוויזיה זכתה בפרס הדרמה "בית הדרקון", הפריקוויל של "משחקי הכס", סדרת האם שנזנחה מעט על ידי הגלובוס ומעולם לא זכתה בפרס כסדרה, ו"בית הספר היסודי אבוט", סדרה מוערכת שבמקרה יש לה צוות שחקנים שחור, זכתה בפרסים הקומיים. בפרס מיני הסדרה זכתה לא במפתיע "הלוטוס הלבן", ובפרס שחקנית המשנה שלה זכתה ג'ניפר קולידג', שאת דבריה כמגישת פרס בערב הזה, ואת נאום התודה שלה על קבלת הפרס, נשמור לסוף, כשם שמקובל לעשות עם הדברים הטובים ביותר.
רגעים מרגשים בטקס היו כאשר ג'רמי אלן ווייט, השף מ"הדוב", שזכה בפרס השחקן הטוב בסדרה קומית (משום מה), רעד כאשר הזכיר את המנהל האהוב שלו כריס הוביין שמת. וכאשר קי הוי קוואן זכה בפרס השחקן על תפקידו ב"הכל בכל מקום בבת אחת", הודה לסטיבן ספילברג שגילה אותו כשחקן ילד ב"אינדיאנה ג'ונס".
ואז הגיע תורה של ג'ניפר קולידג', הוא הגיע פעמיים ליתר דיוק. השחקנית, בת ה־61, שבדברים שקדמו להענקת הפרס לשחקן טיילר ג'יימס וויליאמס, על תפקיד משנה בסדרה "בית הספר היסודי אבוט" התבלבלה ואמרה שהיא מעניקה לו את האוסקר, וסיפרה שכאשר פנו אליה שתגיש את הפרס, היא הודתה על הכבוד. "ואז ניתקתי את הטלפון והיה לי התקף חרדה", גילתה. שכן רצפת הבמה חלקה מאוד, והיא חששה להשתטח. המפיקה, שאיתה דיברה, הציעה לה "שתנעל נעלי קרוקס", גילתה, אבל היא סירבה. "אמרתי לה, 'מה, את צוחקת עליי? עם שמלת דולצ'ה וגבאנה? את יודעת שהאיטלקים המשוגעים האלה יצאו מדעתם!’".
כאשר קיבלה את פרס שחקנית המשנה על תפקידה ב"לוטוס הלבן", הוכיחה שלא רק איטלקים יכולים לצאת מדעתם. היא סיפרה שבתחילת דרכה חשבה שתהיה מלכת מונאקו "אבל מישהי אחרת עשתה את זה". ואז הודתה לחמישה אנשים שבמשך 20 שנה נתנו לה תפקידים קטנים:- ריאן מרפי, מייקל פטריק קינג ("סקס והעיר הגדולה"), ריס ווית’רספון והאחים וייס ("אמריקן פאי").
ואז הודתה למייק ווייט, יוצר "הלוטוס הלבן": "אני רוצה שתדע שהיו לי ציפיות וחלומות גדולים בצעירותי, אבל מה שקורה זה שהם מתאדים… מתבגרים וקורים דברים רעים. ואתה, מייק ווייט, נתת לי תקווה. נתת לי התחלה חדשה", אמרה לו כשעיניו מתמלאות בדמעות. "גם אם זה הסוף והרגת אותי. שינית את חיי במיליון אופנים שונים. השכנים שלי מדברים איתי עכשיו, ודברים כאלה. אף פעם לא הזמינו אותי לשום מסיבה באזור שלי, ועכשיו כולם מזמינים אותי… אתה גורם לאנשים לרצות לחיות חיים ארוכים יותר, ואני לא רציתי… אז בקיצור, אני רק רוצה להגיד, מייק ווייט, אני מתה עליך! זה היה ממש כיף, תודה!".
