הסופר ריצ'ארד אוסמן: "אני כותב בטבעיות על נשים בנות 75"
הסופר ריצ'ארד אוסמן: "אני כותב בטבעיות על נשים בנות 75"
אוסמן, מנחה שעשוענים בריטי, מפיק ויוצר טלוויזיה, כתב את סדרת ספרי המתח המצליחה "מועדון הרצח של יום חמישי" המתרחשת בדיור מוגן. אחרי שתורגמה לעשרות שפות, רכש סטיבן ספילברג את הזכויות, ויפיק גרסה קולנועית. הליהוקים מתקיימים בימים אלו ממש
שום דבר לא הכין את ריצ'ארד אוסמן להצלחה הבינלאומית המסחררת שלו כמחבר ספרי מתח ופשע ש"עושים טוב על הלב", כהגדרתו. בבריטניה הוא מוכר כמנחה שעשועונים, בעיקר "פוינטלס" של ה־BBC, משחק טריוויה הפוך, שבו המנצחים הם אלה שצוברים הכי מעט נקודות עם התשובות הכי איזוטריות; אוסמן היה שם הסייד־קיק עם הגיק שיק, ופרש לטובת כתיבה אחרי 1,300 תוכניות. הוא הגיש שעשועונים נוספים, שאת חלקם פיתח, כמו "בית המשחקים", וגם יצר סדרה קומית בכיכובו של ג'יימס קורדן, "Boyz Unlimited", יחד עם מאט לוקאס ודיוויד ווליאמס מ"בריטניה הקטנה". "הכל היה נכון בסדרה הזאת", אומר אוסמן בראיון לכלכליסט, "אבל שום דבר לא עבד".
אחרי 30 שנה, לפני המצלמה ומאחוריה, כמפיק ומנהל קריאייטיב בתאגיד אנדמול, אוסמן (51) החליט שנגמר לו הסוס. "ההנהלה התחלפה ופשוט הפסקתי ליהנות, הרגשתי שאני משועמם ושחוק וממחזר את עצמי, והחלטתי לנסות משהו שתמיד רציתי: לכתוב ספר". הרעיון לספרו הראשון, "מועדון הרצח של יום חמישי", שהוליד סדרת ספרים, צץ כשביקר את אמא שלו במתחם פסטורלי של דיור מוגן, וחשב לעצמו, "איזה מקום מושלם להחביא בו גופה. יכול להיות נחמד לנער את המקום המנומנם הזה ולארגן בו כמה רציחות טובות, ואז לתת לחבר'ה הזקנים לפתור אותן". אמא שלו לא השתגעה על הרעיון וחששה שזה רק יביא צרות, והיא עדיין המבקרת הכי קשוחה שלו. היא גידלה אותו ואת אחיו הגדול מאט לבדה, אחרי שהאב עזב את הבית כשאוסמן היה בן 9 ("הטראומה של חיי"). מאט אוסמן הוא הבסיסט המייסד של להקת סוויד, וגם הוא כתב רומן, "ההריסות", על תאומים שאחד מהם כוכב רוק כושל, שנרצח לפתע, והשני גיק מתבודד שנדרש לגלות מי רצח את אחיו ("זה לא באמת עלינו", הבטיח מאט בראיונות).
עשר הוצאות לאור התחרו על כתב היד של "מועדון הרצח", ואוסמן קיבל צ'ק בן שבע ספרות והתחיל לכתוב את ספר ההמשך, "האיש שמת פעמיים" (שניהם הופיעו בעברית, בהוצאת תכלת ובתרגומה של הדסה הנדלר, והיו מיד לרבי־מכר). ואז התקשר סטיבן ספילברג ורכש את הזכויות לעיבוד הקולנועי. אוסמן לא האמין שזה קורה לו.
אף אחד לא נולד סופר. זאת לא עבודה שאפשר להגיש אליה מועמדות בלשכת התעסוקה. תמיד עבדתי בצוות ופתאום זה להיות לגמרי לבד, כשכל האחריות עליי"
ספילברג יפיק את העיבוד הקולנועי של "מועדון הרצח של יום חמישי", והבימוי הופקד בידי אול פרקר, שכתב וביים את ג'ורג' קלוני וג'וליה רוברטס ב"כרטיס לגן עדן", וחתום על התסריטים של "מלון מרינגולד האקזוטי", שגם בו מככבים בני גיל הזהב (והחלודה), קבוצת סיכון עד לא מזמן שזוכה לעדנה תרבותית מפתיעה. אוסמן, שמתנשא לגובה 2.01 מטר וסובל מליקוי ראייה על גבול העיוורון, ישמש כמפיק שותף, אבל הוא ממהר להבהיר שהחלטות הליהוק שמורות לפרקר ולספילברג. "קוראים מכל רחבי העולם משתפים אותי בהצעות שלהם, והשמות המובילים בבורסת הניחושים והחלומות הם הלן מירן, מריל סטריפ, ג'ודי דנץ', בן קינגסלי ומי לא בעצם. הליהוקים מתבצעים בימים אלה, אז נחכה ונראה".
ארבעת החברים במועדון הרצח של יום חמישי הם אליזבת, אשת ביון לשעבר; איברהים, פסיכיאטר בדימוס ממוצא מצרי; רון, שהיה אקטיביסט ומנהיג פועלים; וג'ויס, אחות רחמנייה שאופה את העוגות הכי טעימות בסביבה ויכולה לייעץ מניסיונה בסוגיות כמו כמה זמן לוקח לאישה שנדקרה ארבע פעמים מתחת לעצם החזה (אבל בלי לפגוע בעורק), לדמם עד מוות.
שלושה ספרים בסדרה ראו אור עד כה, תורגמו לעשרות שפות ושברו שיאי מכירות בעולם. בקרוב יופיע הרביעי. אוסמן כותב בתנופה קומית מרהיבה ועם הבנה עמוקה בנפש האדם, בונה תעלומות משכנעות ובעיקר לא מתנשא על הדמויות ממרומי גובהו.
"גדלתי על ספרי 'החמישייה הסודית' של אניד בלייטון", הוא מסביר, "ורציתי לבנות חבורה דומה, אבל של ילדים קצת יותר גדולים. הגיבורים שלי הם בסביבות אמצע העשור השמיני שלהם, והם יודעים כל מה שאפשר לדעת על החיים ועל המוות. תמיד יש להם משהו מעניין להגיד, ועם האינטליגנציה הטבעית שלהם, פיצוח תעלומות קטן עליהם. אני מאוד אוהב אנשים מבוגרים, ומתחבר אליהם בקלות כמעט מדאיגה. זה קצת מביך באיזו טבעיות אני כותב על נשים בנות 75. כל הדמויות הן חלקים ממני ומהמוח שלי. בספר השני נכנס ילד בן 8 לתמונה, הנכד של רון, וכתבתי אותו כמו שזכרתי את עצמי בגיל הזה. היה לי חשוב לכתוב על זקנים שלא ויתרו על החיים, שלא ניתקו את עצמם מן העולם ושיוצאים להרפתקאות חדשות. רציתי לכתוב על דמויות שמתאהבים בהן ונקשרים אליהן, אחרת מה הטעם? אתה חפץ באושרן וחרד לביטחונן. אבל בינינו, וזה סוג של ספוילר, אני לא אוכל להרוג אף אחד מהחברים במועדון הרצח. כל אחד מהם חיוני לצוות ולפתרון התעלומות".
"אני כותב בידור. אין לי יומרות אחרות. אני לא קורמק מקרתי ולא אליס מונרו"
על המעבר מטלוויזיה לכתיבת רומנים הוא אומר: "אף אחד לא נולד סופר. סופר זאת לא עבודה שאפשר להגיש אליה מועמדות או לקבל בלשכת התעסוקה. תמיד עבדתי בצוות ופתאום זה להיות לגמרי לבד, כשכל האחריות עליי. פחדתי מהבדידות, אבל אז התאהבתי בריטואל הזה של לעלות לחדר העבודה, לסגור את הדלת ולשקוע בעולם של דמיון. ההנאה שלי עוברת לקוראים, אני חושב. ואני כותב בידור, ורוצה לעשות לאנשים טוב על הלב, אין לי יומרות אחרות, אני לא קורמק מקרתי ולא אליס מונרו. הספרים האלה הם הגרסה המזוקקת של מי שאני באמת".
אוסמן הוא אב לשניים מנישואים קודמים, וחי בלונדון עם ארוסתו, השחקנית אינגריד אוליבר. בראיונות קודמים איים להיפרד מחברי המועדון אחרי הספר הרביעי, כדי שיוכל לכתוב גם על דברים אחרים, אבל כעת הוא חושף שמופעלים עליו לחצים להמשיך, ויש סיכוי שייכנע להם וימצא דרך לתמרן ולספק את כל הרצונות והדרישות. ובמילים אחרות, הזקנים האלה עוד יקברו את כולנו.
