מנהטן של מטה: החיים על פי ברידג'ט אוורט
מנהטן של מטה: החיים על פי ברידג'ט אוורט
בסדרה "מישהו איפשהו" שבה הקומיקאית ברידג'ט אוורט לעיירת ילדותה מנהטן שבקנזס. מה שמתחיל ככורח המציאות נהפך למסע מופלא ומרגש
ברידג'יט אוורט, כוכבת הסדרה החדשה "מישהו איפשהו", היא לא סתם מישהו. היא קומיקאית מצחיקה בטירוף (המוכרת במיוחד מ"בתוך איימי שומר") ושחקנית כובשת לב, גונבת מסך, בכל תפקיד, מהקטן ב"קמפינג" של לינה דנהאם או "לא ייאמן" בנטפליקס, וכמובן שכעת — סוף סוף בתפקיד ראשי — המבוסס על חייה בסדרה החדשה של HBO (אצלנו ב־HOT, yes וסלקום tv).
האיפשהו הוא קנזס, מנהטן קנזס ליתר דיוק ("התפוח הקטן", כפי שמציינת אוורט שבאמת גדלה שם), מקום שלא נראה הרבה מדי על המסך, שלא לומר בכלל לא. החיבור בין המדינה הלא מיוצגת (חוץ מעל דרך השלילה: "אנחנו כבר לא בקנזס, טוטו", ציטוט שגור מ"הקוסם מארץ עוץ") לדמויות בסדרה, שגם הן אוסף של אאוטסיידרים לסדרות טלוויזיה, ואולי בכלל — יוצר רצף של צלילים ייחודיים שמצטברים למנגינה יפהפייה. במיוחד שאוורט, זמרת עם השכלה אופראית, שרה במועדון השכונתי, כחלק מניסיון למצוא את עצמה ואת האושר הנוטה לחמוק ממנה.
1 צפייה בגלריה
אוורט ב"מישהו איפשהו". רגעים יומיומיים שכתובים בחמלה, יופי והומור
(צילום: באדיבות YES)
סאם, בת ה־40 ומשהו, חוזרת לעיירת נעוריה מנהטן, שממנה ברחה כשרק יכלה, כפי שקורה בהרבה סרטים וסדרות הוליוודיים. אלא שבניגוד לנוסחה המקובלת, היא לא מוקסמת מהמקום, לא מתאהבת בו. היא נתקעת בו. היא הגיעה כדי לסעוד את אחותה, הולי, שחלתה בסרטן, עד מותה. כעת היא נמצאת הרבה יותר מדי עם משפחתה, עם אמה האלכוהוליסטית, אביה המנסה לחפות על מעשי האם כתוצאה מהשתייה המרובה, ואחות אחרת, טרישיה, שאוהבת מאוד חפצים יפים ומיותרים שהיא מוכרת בחנות שלה, ופחות מחבבת בני אנוש בשר ודם שאי אפשר לשים בקופסה ולעטוף בסרט.
במקום העבודה האפור של סאם, שבו היא בודקת מבחנים, ומשתדלת שלא ילשינו עליה לבוסית על כך שהיא מתרשלת, היא פוגשת יום אחד את ג'ואל (ג'ף הילר), עמית לעבודה, שהיה איתה בבית ספר התיכון וזוכר אותה כזמרת מעולה. השניים מתחברים וג'ואל, טיפוס שונה גם הוא, גבוה ורזה, ג'ינג'י עם תסרוקת של הלוואה בריבית, וחיוך ענק, מזמין אותה למקהלה בכנסייה. מתברר שבכל שבוע היא הופכת למועדון קטן של אנשים שונים, לא מהמיין סטרים של מנהטן קנזס, אפילו לא של מנהטן ניו יורק, שמופיעים בו, חוגגים ונהנים.
העיירה הזניחה הזאת במדינה המערב־תיכונית היא עוד דמות בין קבוצת האוטסיידרים שסאם, דמותה של אוורט, מכירה ומתרועעת איתם, הם גואלים אותה מהבדידות והתקיעות שלה, אבל לא תמיד מעצמה. זה תהליך שייקח יותר משבעת הפרקים אבל תהליך כל כך מומלץ. כי יש משהו ב"מישהו איפשהו" שיש בו שילוב של חמלה, אוסף של רגעים יומיומיים הכתובים ביופי, בהומור ובאגביות מדויקת — משהו פשוט יפה מאוד.
