הנהג שלך מפטפט: הסיפור על מייסד אובר
הנהג שלך מפטפט: הסיפור על מייסד אובר
ב“הקרב על אובר” המבוססת על סיפורו של מייסד החברה, ישנם כל החומרים ליצירת דרמה מוצלחת. חבל שהיא סובלת מעודף הסברים ונותרת יבשושית
“אתה מניאק?” היא שאלת הפתיחה הקבועה לכל עובד פוטנציאלי, בראיון העבודה אצל טראוויס קלאניק, המייסד של חברת אובר. שאלה זו נשאלת בתחילת סדרת הטלוויזיה עליו, “הקרב על אובר”, שעולה היום ב־HOT, והתשובה לשאלה אמורה להיות חיובית. הנחת העבודה היא שאם המועמד הוא מניאק, הרי שהוא יבין שהבוס הוא כזה, וכזאת גם החברה, כי כדי להתקדם בעולם שלנו — אליבא דקלאניק, וגם לפי יוצרי הסדרה בריאן קופלמן ודיוויד לווין (“מיליארדים”) וכל יוצרי סדרות העלייתם־ונפילתם של כל גדולי ההייטק — צריך להיות מניאקים כדי להצליח.
“הקרב על אובר” מצטרפת לדרמות על גאוני ההייטק כמו “הנושרת”, על אליזבת הולמס שהקימה את “תראנוס”, ו”התרסקנו” (”WeCrashed”) על אדם נוימן. גם בסדרה זו, כמו באחרות, משתתפים שחקנים בפרופיל גבוה. אמנדה סייפריד זכתה בשבוע שעבר בפרס אמי על תפקידה כאליזבת הולמס. את היזם הישראלי בסדרה עליו באפל TV גילם ג’ארד לטו ואת אשתו גילמה אן האת’וויי. את קלאניק מאובר מגלם כאן ג’וזף גורדון לוויט (“התחלה”) ועוד כוכבת שנמצאת בסדרה היא אומה תורמן.
הטרנד הטלוויזיוני, שבו עוקבים אחר רעיון שנהפך לאימפריה שמסתיים עם הדחתו של הוגה הרעיון, מובן ומניב (כפי שהוכיחה הזכייה של אמנדה סייפריד). גאוני ההייטק האלה, ששינו או לפחות ניסו לשנות את העולם, מוצגים כטיפוסים נרקסיסטים, שאוהבים לעמוד במרכז משרדי החברה שלהם ולצעוק משפטים לכאורה מעצימים לאוויר, ולזכות במחיאות כפיים. היוזמה/החוצפה והשיגיונות הם החומרים שעושים דרמות טובות. בעולם הנוכחי, במיוחד הטלוויזיוני, אנשי עסקים מצליחים ועשירים באופן חסר פרופורציות הם האנטי־גיבורים. הכמיהה לנפילתם מובנת כשם שעלייתם מסקרנת. במקרה של “הנושרת” מדובר במישהי שהמצאתה היתה תרמית והיא הורשעה על כך בבית משפט. במקרה של אדם נוימן הוא סתם עשה קפיצה גבוהה מדי מעל הפופיק של עצמו, קפיצה שהתגמול עליה היה מצנח זהב יפה ורחב. ב”קרב על האובר” הסיפור מעניין, אולי הכי מעניין מכולם, מאחר שהוא באמת שינה את האופן שאנשים מתניידים בעולם (חוץ מכאן בישראל), ובעקבות ההצלחה של החברה כולם רצו ללכת בדרכו של קלאניק (למעשה, אנחנו מבינים שזו בעצם המצאה של שותפו בתחילת הדרך גארט קאמפ), להיות “האובר” של כל מיני תחומים.
אבל מבחינה טלוויזיונית, הסדרה עליו היא הכי פחות מעניינת — “הנושרת” היתה דרמה יעילה ומותחת; “התרסקנו” נהפכה לסוג של צפיית קאמפ משעשעת, בגלל המשחק של שני הגיבורים (במיוחד בשביל ישראלים, שנהנו לראות את הבבואה הקריקטורית של נוימן ובמידה מסוימת של עצמם). “הקרב על אובר”, לעומת זאת, היא קצת יותר יבשה. התהליך שהגיבור עתיד לעבור בשבעת הפרקים כבר ידוע וצפוי, גם אם מספק את כל המרכיבים והשחקנים הטובים שדרמה כזאת צריכה שיהיו לה. אבל במיוחד באקספוזיציה שלה, היא סובלת מעודף הסברים ודברנות בשיחה בין בני אדם; פטפטת מאולצת מהסוג שאם נהג אובר היה פוצח בה, הוא היה מקבל דירוג נמוך.
