ראשים מדברים: פסטיבל הסרטים בערבה ייפתח מחר
ראשים מדברים: פסטיבל הסרטים בערבה ייפתח מחר
עותק חדש לסרט ההופעה של "טוקינג הדס" וסרט האנימציה החדש של המאסטר היפני היאו מיאזאקי הם שניים משיאיו של פסטיבל ערבה. למרות מתכונתו המצומצמת יוצגו בו גם כמה מהמתמודדים המובילים על פרס האוסקר
פסטיבל סרטים בערבה ייפתח מחר (ה') בגרסה מאוחרת ומצומצמת. הפסטיבל, שמתקיים כבר 12 שנה ביישוב צוקים בערבה, היה אמור להיפתח לפני חודש, אבל נדחה בגלל המלחמה. כעת, עם ההקלות של הנחיות פיקוד העורף, הוא מתקיים בכל זאת אבל בגרסה מצומצמת ודחוסה: שבוע בלבד, אבל כזה שגדוש בכל טוב קולנועי בלוקיישן שהוא כמו אקס־טריטוריה: אין שם אזעקות ואין שם גשם. ההקרנות מתקיימות תחת כיפת השמים על מסך ענק והכניסה השנה תהיה חינם למשפחות המפונים מיישובי הנגב המערבי וגבול הלבנון, חלקם פונו ומתארחים בחדרי ההארחה של מושבי הערבה. השילוב בין רפרטואר קולנועי משובח לבין הכנסת אורחים וגמילות חסדים הופך את המהדורה ה־12 של הפסטיבל לאירוע שממיס את לבנו.
שני אירועי בכורה מצדיקים לבדם את הנסיעה לסוף העולם שמאלה של צוקים: האחד הוא הקרנת סרטו החדש של היאו מיאזאקי, "הילד והאנפה". כן, מאסטר האנימציה היפני שכבר הודיע על פרישה, חוזר. הסרט עוד יגיע להקרנות בישראל, בימי רגיעה, אבל למי יש סבלנות לחכות? (הפסטיבל יציג גם מקבץ קטן מסרטיו הקודמים והמפורסמים).
האטרקציה הענקית השנייה היא הקרנת העותק החדש והמשופץ לסרט ההופעה "Stop Making Sense" של להקת "טוקינג הדס", שביים ג'ונתן דמי המנוח - והוא נחשב, בצדק גמור, לסרט ההופעה הטוב בכל הזמנים. יש לקוות שבקרוב מאוד הוא יגיע לבתי הקולנוע בכל הארץ ויהפוך לאירוע הקולנועי־מוזיקלי של השנה, גם 40 שנה אחרי בכורתו המקורית. זה בהחלט הסרט שאני הכי מחכה לראות על מסך גדול ובפול ווליום.
חוץ משני אלה, הנה שלושה סרטים נוספים שיוצגו השבוע בפסטיבל בצוקים, הנציגים לאוסקר של פינלנד, טורקיה וגרמניה. קל להמר ששלושתם יעלו בחודש הבא לשלב השורטליסט של הקטגוריה לסרט הבינלאומי.
"עלי שלכת" הוא סרטו החדש של אקי קאוריסמקי, בכיר במאי פינלנד. אם אתם מכירים את הפילמוגרפיה שלו, "עלי שלכת" ייראה לכם בדיוק כמו סרט של קאוריסמקי, עם הנימה העצובה שעטופה בהומור מריר ומלאה במילוי אנושיות. ואם מעולם לא ראיתם סרט שלו, הרי שזה מבוא מצוין לבמאי הייחודי הזה, שממשיך להיות מוקסם מקולנוע וממוזיקה, ולעשות סרטים קטנים, סטטיים, מלאי שתיקות ורגעי מבוכה, על בדידות, עצבות וחיפוש אחר אהבה. הסרט (שאורכו רק 82 דקות) מספר את סיפורם של גבר ואשה שעובדים בעבודות כפיים וחיים לבד, עד שהם נפגשים, אולי ניצתת איזו חיבה או אהבה ביניהם, אבל בידיו של קאוריסמקי הרגשות מושתקים ומינוריים, וסיפור האהבה הזה מתחיל ומפסיק והגורל מתערב בדרכם. כתמיד, קאוריסמקי מושפע מצ'פלין ויש לא מעט מחוות קטנות ל"זמנים מודרניים" בסרט שדווקא מציג זמנים לא מודרניים בכלל. הסרט זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן.
"על עשבים יבשים" הוא סרטו החדש של נורי בילגה ג'יילון, בכיר במאי טורקיה. כל סרט של המאסטרו המופלא הזה הוא אירוע. "על עשבים יבשים" הוא סרט ארוך שנמשך קצת יותר משלוש שעות, ולהבדיל מרוב סרטיו האחרונים של ג'יילון הוא קצת פחות פיוטי וגדוש בהרבה מאוד עלילה ותככים. זה סיפורו של מורה באזור נידח באנטוליה, שמתחיל מערכת יחסים עם מורה אחרת, ניצולת פיגוע, ובמקביל עולות חשדות מצד סטודנטיות שלו שהוא ניהל איתן מערכות יחסים לא נאותות. במשך שלוש שעות של שיחות מרתקות המורה ושותפיו לסצנות דנים בחיים האלה, ובמציאות שבה שום דבר לא ברור והכל נותר קצת עמום. הסרט זכה בפרס השחקנית בקאן.
"חדר מורים" הבמאי הגרמני ממוצא טורקי, אילקר ג'אטאק, יצר דרמה דחוסה וקצבית מאוד המתרחשת כולה בתוך בית ספר שבו מתבצעת סדרה של גניבות. החשדות נופלים בתחילה על הילדים המהגרים בכיתה, והמורה (לאוני בנש) צריכה לא רק לפצח את התעלומה אלא גם להתמודד עם הדעות הקדומות של ההורים, המורים והילדים. כשהיא מעלה השערה לגבי זהות מבצעי הגניבות, העלילה רק מסתבכת, וכמו ב"על עשבים יבשים", הסרט מותיר אותנו חסרי אונים ובלי יכולת להתמוד עם אי־הוודאות.
שימו לב גם ל"אנטומיה של נפילה" הצרפתי (זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן) ול"אזור העניין" (זוכה הגרנד פרי בפסטיבל קאן), שניים מהסרטים הכי מדוברים השנה מתוצרת אירופה, שיתחרו מול "עלי שלכת" על פרס האקדמיה האירופית לקולנוע שיחולק ב־9 בדצמבר. כל הסרטים האלה יעלו במהלך 2024 בקולנוע לב ובסינמטק תל אביב.
