היינן אסף פז שחרר את הפקק
היינן אסף פז שחרר את הפקק
פז מיקב ויתקין הוא הראשון שהחזיר לשימוש זני גפנים עתיקים שצמחו פה. הוא מנסה ליצור שפה חדשה, שבה מותר להגיד "יין ישראלי" בלי למצמץ, והתוצאה מופלאה
אסף פז הוא נער הפוסטר של עולם היין הישראלי. אם אתם מרימים גבה, אולי כי לטעמכם התואר מגיע ליינן אחר, או שאולי פשוט מעולם לא שמעתם על אסף פז הרי זה כנראה משום שלפז לא דחוף להופיע על שום פוסטר, או להתחכך בקהל שותי היין התל־אביבי המתוחכם.
פז הוא היינן של יקב ויתקין, יקב בוטיק ותיק אך נחבא אל הכלים. לא פחות מ־100 אלף בקבוקי יין מיוצרים כאן בשנה, כמו ביקבי צרעה או כרם שבו, ובכל זאת, כמעט אף אחד לא מדבר על ויתקין.
ועדיין, פז היה שם לפני כולם. כלומר, לאו דווקא מבחינת הוותק, אלא כחלוץ השימוש המוגבר, שלא לומר הבלעדי, בזנים שאפשר לכנותם, אולי, מקומיים (הם לא באמת כאלה, אין ממש זני ענבי יין מקומיים להוציא את זן הארגמן, שגם הוא סוג של הכלאה במעבדה בין שני זנים זרים: קריניאן וסוסאו). מה שהולך ומתקבע כזנים "מקומיים", הם דווקא אלו של דרום צרפת, , ופז הוא הראשון שהחזיר למשל לקדמת הבמה, ובאופן סדיר, את הקריניאן הוותיק, זן ששליחיו של הברון רוטשילד הביאו לכאן עוד בסוף המאה ה־19. הוא עושה זאת מכרמים ותיקים, שלא לומר עתיקים, שניצלו מעקירה והחלפה בקברנה. התוצאות מופלאות: הקריניאן לא לבד אצלו. יש גם גרנאש, אדום ולבן (גם ברוזה שלו הוא מככב), סירה, קברנה פרנק, גוורצטרמינר, ריזלינג. אפילו זן ספרדי נידח יחסית , לפחות אצלנו, כמו המקבאו, מופיע באחד מיינותיו.
משהו חסר לכם? נכון. אין קברנה סוביניון. גם לא מרלו. או שרדונה (להוציא יין נדיר אחד שעשה במיוחד לאנשי חברת היין "צ'ירס") . או סוביניון בלאן. בקיצור, אסף פז עושה דווקא. אולי הוא מבקש להתבלט בעזרת גימיק שיווקי? את זה יכולים לחשוב רק מי שאינם מכירים את פז. אבל אני, שמכיר אותו היטב, יודע שזה פשוט לא נכון. מה שהוא מחפש ורוצה, זה ליצור שפה חדשה: שפה שבה מותר להגיד את צמד המילים "יין ישראלי" בלי לגמגם או למצמץ - וזה מצליח לו. אז כן, כמובן, פז לא לבד, וגם רבים אחרים מנסחים עבורנו מהו יין ישראלי. אבל תרומתו של פז היא לא רק מכרעת, ארוכת ימים ומיוחדת, היא גם מקסימה בצניעותה ומהממת באיכותה. פז לא רק מייצר יינות נהדרים, אלא גם באמת כאלה שהם פורצי דרך או יותר נכון מסירי אבק של שנים.
נכון, לא כל היינות שלו מקומיים - מבחינת הוותק או המוצא. אבל כולם מעניינים ומרתקים והתוצאה תמיד מהנה וגורמת לחשוב. וכולם מעידים על החיפוש המתמיד של יוצרם. וזה, הכי הרבה שאפשר לבקש. הנה כמה כאלה. בחרתי לעסוק רק בסדרת הבסיס הלא יקרה, אתם חפשו גם את כל השאר, במיוחד את הגראנש והקריניאן.
הבקבוק שאהב אותי
- היין מסע ישראלי מבטא לא רק את אהבת פז לארץ, אלא את חיבתו ליינות קלים ולא יומרניים, ועדיין גדולים ממש.
- מסע ישראלי לבן 2020. בסדרה מורכב מענבי פרנץ' קולומבר עם מעט ויונייה, שנין בלאן וגרנאש בלאן ועוד פחות גוורצטרמינר. זה יין קליל, מרענן ושמח, חומצי ופירותי במידה עם טיפה גוף. יין נפלא. 79 שקל, כשר.
- מסע ישראלי ורוד 2020. אחד מיינות הרוזה הכי טובים שמישהו עשה כאן. בלנד של מעל 90% גרנאש עם השלמה של סירה וטמפרניו. יין קליל ומענג בצורה יוצאת דופן. זה רוזה חכם ממש שמוכיח שיין יכול לאהוב אנשים, לא רק להפך. 79 שקל, כשר.
- מסע ישראלי אדום 2020. אחד היינות הישראלים הכי אהובים עלי. יין קל, נטול אחוזי אלכוהול מפוצצים ובעיקר טעים. בלנד של הרבה קריניאן עם מעט סירה, גרנאש וקברנה פרנק. יין מורכב אבל לא מסובך, חכם אבל לא מתחכם. 79 שקל, כשר.
