מוזיקה היא קתרזיס מושלם במצב הנוכחי
מוזיקה היא קתרזיס מושלם במצב הנוכחי
"פלורה ובנה", שעלה עכשיו באפל TV, הוא סרט מוזיקלי מקסים על אם ובנה בדבלין, המספק את הרגעים הכי מרגשים ואסקפיסטיים שחווינו בשבועות האחרונים
הבמאי האירי ג'ון קארני זכה להצלחה ב־2007 עם סרטו השני, "פעם אחת". סרט קטן, שצולם במצלמה ביתית ברחובות דבלין וסיפר את סיפור אהבתם המוזיקלי של שני נגני רחוב. הסרט הפצפון הזה נהיה להיט, זכה באוסקר לשיר הטוב ביותר ועובד למיוזיקל בברודוויי. קארני הפך את הסרט הזה לנוסחה מנצחת שמלווה את הקריירה שלו מאז. "התחלה חדשה", "המופע של שנות ה־80" וכעת "פלורה ובנה", שהגיע לאפל TV, נעים כולם על אותו ספקטרום עלילתי: אנשים קטנים עם חלומות מוזיקליים גדולים, ועם סיפור חיים שמאפשר להם לפרוץ ולהצליח.
קארני, כמו הבמאי קן לואץ', מספר סיפורים על אנשים פשוטים עם חיים קשים, והוא לא מייפה את המציאות שלהם. אבל הוא קן לואץ' בגרסת וולט דיסני כי קארני, שאוהב הרמוניות מושלמות, רוצה לתת לגיבוריו סוף טוב. זו גישה שגם אפיינה את סדרת הטלוויזיה המקסימה שיצר לאמזון פריים, "אהבה מודרנית", המבוססת על מדור ב"ניו יורק טיימס", שבו אנשים אמיתיים עם חיים מסובכים כתבו על מערכות היחסים הלא צפויות שעודדו אותם במציאות מורכבת.
אבל בקולנוע, קארני חולם על מוזיקה. יותר משהוא מאמין שהקולנוע הוא אסקפיזם לחיים, הוא משוכנע שהמוזיקה היא המפלט האמיתי מכל הצרות. לכן "פלורה ובנה" הוא כנראה הסרט הכי מנחם שתראו ברגע זה. הוא סיפק לנו את 97 הדקות הכי מרגשות ואסקפיסטיות בשבועות האחרונים וגרם לנו להבין שככל שנצרוך פחות חדשות ויותר סרטים טובי לב — ככה תתייצב שפיותנו ואיתה מדדי לחץ הדם.
ב"פלורה ובנה" קארני חוזר לרחובות דבלין, שם גרה אם חד־הורית בשם פלורה (בגילומה של איב יוסון, בתו של בונו מ־U2) עם בנה בן ה־14, שאותו ילדה כשהיתה בת 17, מנישואיה הקצרים עם בסיסט של להקה מקומית. כשהנער, שמרגיש דחוי חברתית, מגלה נטיות עברייניות ומסתבך שוב ושוב עם החוק, היא מנסה לגרום לו לפתח עניין במוזיקה בעזרת גיטרה שהיא מוצאת ברחוב. כשהוא נותר אדיש למאמציה, היא מחליטה להירשם בעצמה לשיעור גיטרה אונליין עם מורה אמריקאי, שהוא בעצמו מוזיקאי מתוסכל (ג'וזף גורדון לוויט). כשהיא מגלה שבנה דווקא בעניין של מוזיקה אלקטרונית, היא יוצרת שיתוף פעולה בינה לבין הבן, אביו הבסיסט והמורה האמריקאי - ויוצרת ממצבי הביש של כל אחד בנפרד הרמוניה מוזיקלית נהדרת שהיא קתרזיס מושלם. כמו בסרטיו הקודמים של קארני, גם כאן הוא שותף לכתיבת השירים המקוריים בפסקול.
נכון, יש משהו פשוט ונוסחתי בסרט ובסגנונו, ושפתה הגסה של פלורה מונעת מהסרט הזה להיות ראוי לצפייה כל־משפחתית. אבל מה שעומד לזכותו הוא החן הרב של דמויותיו והאינטרקאציה ביניהן.
ובעיקר, זה סרט חניכה, שבו דווקא המבוגרת היא זו שצריכה ללמוד ולהתבגר. היא זו שצריכה להשיל מעליה קליפות ומגננות ולפתוח את לבה לרגש ולמוזיקה.
יופיו האמיתי של הסרט הוא לא במקוריות העלילה אלא ביכולת המקסימה שלו להסביר מה מוזיקה עושה למאזיניה, איך היא גורמת להם להרגיש, לראות את העולם אחרת ואיך שיר טוב יכול לשנות את חייהם של השומעים אותו. זה קורה בסצנה היפה בסרט, שבה פלורה - בעודה שוטפת כלים ודעתה מוסחת - מקשיבה ל"Both Sides Now" של ג'וני מיטשל (כן, אותו שיר שהיווה נקודת מפנה עלילתית גם ב"CODA", הלהיט הקודם של אפל TV שעסק בהתמודדות משפחתית באמצעות מוזיקה), ואז היא חווה התגלות ומבינה איזו עוצמה יש לאשה עם גיטרה.
השם המקורי של "התחלה חדשה" היה "האם שיר יכול להציל את חייך?", ובשם הזה הוא הוקרן לראשונה בפסטיבלים, לפני ששמו שונה למשהו בנאלי יותר למטרות מסחריות. אבל השם הזה הוא למעשה המוטו לכלל סרטיו של קארני, ו"פלורה ובנה" אכן ממחיש יפה ששירים, אכן, יכולים להציל חיים.
עוד שני סרטים מוזיקליים
"סיראנו" (yes VOD). בבקשה אל תפספסו את הסרט הזה. פיטר דינקלג' מגלם את סיראנו דה ברז'רק, המשורר שכותב מכתבי אהבה עבור חייל המאוהב באשה בשם רוקסן, ואז מתאהב בה בעצמו. להקת "הנשיונל" כתבה את השירים היפהפיים של הסרט העצוב והנפלא הזה שכולו אהבת מילים ומוזיקה, ועוסק בטרגדיה של אהבה בימי מלחמה.
"אמדיאוס" (yes VOD). סרטו של מילוש פורמן, זוכה האוסקר של 1984, אולי נראה כמו סרט כבד ומיושן אבל גם כמעט 40 שנה אחר כך זהו למעשה סרט נועז, רענן ואף פרוע, על כישרון מוזיקלי נדיר, ועל הקנאים והמיושנים והשמרנים שעיקמו את אפם אל מול הצלחתו, ויופי יצירתו. טום הולסי נפלא בתור מוצארט, ופ. מאריי אברהם זכה באוסקר על תפקידו כסליירי, הנבל שובר הלב שמנסה לחבל בהצלחתו של המאסטרו.
