השאלון עם ערן צור: "הטעויות הפכו אותי למי שאני"
השאלון עם ערן צור: "הטעויות הפכו אותי למי שאני"
המוזיקאי הוותיק משתמש רק בחומרים מחייו ליצירה שלו, תמיד מגיע בזמן, מבשל כדי לחוש יציבות, משקר כשצריך להסתיר, מתגעגע לאשתו אביטל ולמועדונים של שנות ה־80, וסקס עושה אותו מאושר. את העצות הכי טובות הוא נותן לעצמו והוא היה רוצה להיות סחי וליהנות מזה
איפה אנחנו תופסים אותך?
“בסטודיו שלי בתחנה מרכזית הישנה בתל אביב. אני מחזיק פה סטודיו כעשור וראיתי לא מעט מהסבל שיש פה בשכונה במתחם הסמים והזנות. המראות הללו כבר אינם מזעזעים כמו קודם, קצת התרגלתי. עם זאת’ אני מחזיק משכונת נווה שאנן. זו השכונה הכי מגוונת אתנית ויש כאן לא מעט אמנים”.
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
“בבית אני שותה מקינטה עם תערובת הבית של קפה דאדא מהוד השרון”.
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
“עם אבא שלי ז״ל. יש לי חלום חוזר ונשנה שהוא גר בירושלים ופשוט לא יכול להגיע להיות איתי ולעזור לי בעצה נכונה. יש לי המון מה לשאול אותו. קודם כל לברר על המסלול שלו בבריחה מהתופת, להוקיר לו כבוד על מאמץ ההשתקמות הנחשוני שלו, וגם לשאול לדעתו על דברים מחיי”.
על מה אתה עובד עכשיו?
“כעת יוצא הסינגל הרביעי מתוך הפרויקט שלי עם עופר מאירי. זה שיר ששמו ‘אדם וחוה’, והוא מנסה ללכוד במילים את הרגע הזה שבו זכר ונקבה הופכים להיות אחד אינסופי. אני גם מופיע עם בני ליאם על גיטרה ויהלי שמעוני על תופים במרכז ענב ב־23 באפריל. זה יהיה מופע של שירים שלי, אבל מכיוון שמי שמנגנים איתי באים מג'אז, זה יקבל כיוון כזה”.
מה השריטה שלך?
“להגיע בזמן. סיוט בשבילי לאחר. כמעט לא קורה”.
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
“נשום עמוק, קח רגע, עשה מה שצריך לעשות, ואז תראה שכל דבר את מקומו ימצא. אני נתתי לעצמי את העצה הזאת היום בצהריים”.
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
“בדרך כלל מבשל לעצמי ולבנים. הבכור צמחוני על סף טבעונות, הצעיר קרניבור, ואני אוהב אוכל ים, כך שזה אומר להכין שלוש ארוחות. כשיש לי פנאי לזה, אז אני נהנה. תמיד הייתי אני זה שדואג לאוכל של הבנים, בשבילי זו מטלת חיים בסיסית, שגם עוזרת לי לחוש יציב”.
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
“לחזור לעבר ולהיות מסוגל לשנות את מהלך הדברים שקרו. זה לא שאני מתחרט ומתייסר לגבי העבר. באותה עת אני יודע שהטעויות שעשיתי הן אלה שהפכו אותי למה שאני. בדיוק יצא לי לחשוב ביום השואה האחרון על זה שאבי החליט לבוא לפלסטינה של 1947, ובעקבות ההחלטה שלו אני כאן עד היום. אני תוהה אם אבא היה חי והיה לו כוח־העל לחזור לרגע ההחלטה להגיע לישראל או לארה״ב, מה היה בוחר”.
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
“כשצריך להסתיר”.
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
“לטיסיה איידו (ד״ר שירין מ’פאודה’). היא כל כך מסתורית ועם זאת נראית אישיות חמה”.
למה אתה מתגעגע?
“אני מתגעגע להרבה דברים, ועם זאת שואף להניח לגעגוע ולחיות את כאן ועכשיו. איבדתי את אשתי אביטל לפני שנה וחצי. אני מתגעגע אליה, אל החיים שהיו לנו, אל הבית שבנינו. היא שקעה בדיכאון, טבעה בו. לפעמים אני איתה בכאב הזה של לקראת הסוף. זה מקום לא פשוט רגשית. חוץ מזה, אני מוצא עצמי מתגעגע למועדונים האפלים של סוף שנות ה־80. למוזיקת הדארק אייטיז בזמן אמת, לריח מועדון שמורכב מאלכוהול על הרצפה, ניקוטין, קנאביס, זיעה, בשמים וריחות אנוש. זה קצת געגוע לנעורים”.
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
“להיות סחי וילהנות מזה. עם השנים, באולמות רוק, באולפנים, בחדרי החזרות, אני מעשן קנאביס ושותה ויסקי. התרגלתי לזה ואני נהנה מזה. עם זאת, אני יודע כמה חדות מפסידים ככה ועל זה חבל לי. אבל אני דוגל בסיסמה Whatever makes you through the night”.
על מה יש לך רגשות אשם?
“על זה שאני משתמש ביצירה שלי בחומרים מהחיים ולעתים זה חושף קרובים אליי. פרסמתי את הספר ‘החיה בבטן’ לפני כשנה, ובאחד הדפים שם כתבתי שאני מקנא בסופרים שממציאים את הסיפורים שלהם מהדמיון. המניע שלי לכתיבה הוא אך ורק החיים מהניסיון שלי”.
מה מפחיד אותך?
“כאב של מחלה כרונית”.
מה עושה אותך מאושר?
“סקס עושה אותי שקט ומאושר”.
מה הכי חסר לך בחיים?
“שאלו את שלום חנוך בראיון אם הוא מתגעגע לאריק. שלום ענה שהוא מתגעגע לאנשים חיים. המתים בין כה וכה נמצאים איתו כל הזמן. אני מזדהה עם האמירה הזאת, ועדיין: סבא אברהם חסר לי, סבתא הלנה גם, אבא חנוך חסר לי, אשתי אביטל חסרה”.
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
“כישרון כתיבה”.
מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?
“זה מאוד תלוי תקופה ומשתנה. בגלל שתרגמתי מצרפתית לעברית ספר של הסופר ז'ורז' סימנון (‘החדר הכחול’), זה מאוד השפיע עליי כי למדתי את הטכניקה שלו מבפנים. במוזיקה אלה כותבי השירים הגדולים: לאונרד כהן, בוב דילן וג׳וני מיטשל. כרגע מי שהכי משפיע עליי הוא מוזיקאי לונדוני המכנה עצמו Ghostpoet”.
אם לא היית מוזיקאי וכותב, מה היית עושה?
"מרצה באקדמיה. בטח עוסק שם במדעי הרוח: אמנות, קולנוע, ספרות ושירה”.
