"מה שמאפיין את יצירתו של א.ב יהושע זה מסע בעקבות הלב"
"מה שמאפיין את יצירתו של א.ב יהושע זה מסע בעקבות הלב"
א.ב. יהושע הבין בדרמה לא פחות מבספרות, אומרים במאים שעיבדו את יצירותיו לבמה ולמסך. הבמאי והשחקן איציק ויינגרטן שהיה מאוד קרוב ליהושע: "תמיד עם בולי יש תחושה שאתה במסע פנימי וחיצוני"
יצירותיו של א.ב. יהושע עובדו לתיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ואופרה. בין הבולטים: "שלושה ימים וילד" שביים אורי זוהר (1967), "המאהב" שביימה מיכל בת אדם (1985), "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" שביים ערן ריקליס (2010); בתיאטרון: "לילה במאי" שביים אילן רונן בהבימה (2009), “הילכו שניים יחדיו”, שביים עודד קוטלר בהקאמרי (2012); "שליחותו של הממונה" שביים איציק ויינגרטן בהקאמרי (2017) "מסע אל תום האלף" שביים עומרי ניצן באופרה הישראלית (2005); ובטלוויזיה: הסדרות "מר מאני" ו"גירושים מאוחרים" שביים רם לוי.
חיבתו של יהושע לתיאטרון היתה ידועה והוא אהב שספריו עובדו לבמה. בחודשים הקרובים אמורים להתחיל בתיאטרון החאן חזרות לעיבוד בימתי ל"בתחילת קיץ 1970" שתביים מור פרנק. מנהלו האמנותי של החאן, הבמאי אודי בן משה, מספר: "יהושע מאוד רצה שיעלו מחזות שלו. אני שמח שאנחנו עושים את העיבוד לסיפור שלו על אב שכול שמחפש את הבן שלו ודרך זה בוחן מחדש מושגים כמו ציונות, אהבה ומשפחה. יהושע תמיד חיפש לתקשר את האמנות שלו וליצור עד הסוף".
הבמאי והשחקן איציק ויינגרטן היה מאוד קרוב ליהושע. הוא גילם את התפקיד הראשי ב"נעים" שביימה נולה צ'לטון בתיאטרון חיפה, ביים את "הממונה על משאבי אנוש" ולאחרונה הספיק לערוך קריאה עם שחקנים בהבימה ל"המקדש השלישי" בנוכחותו. "כפי שבולי הבין סיפורת הוא הבין תיאטרון — ומה זאת דרמה. הדמויות שלו היו כל כך מאופיינות וזו מתנה אדירה לשחקנים. מצד אחד, הנרטיב מושך ושובה לב ומצד שני, יש רובד פילוסופי. ומעבר לכל זה — כמובן, הבנתו המופלאה את נפש האדם".
לצד זה, אומר ויינגרטן, כוחו של יהושע היה בחיבור העמוק שלו לישראל ולדמויות הישראליות. "תמיד עם בולי יש תחושה שאתה במסע פנימי וחיצוני. הוא מאוד אהב את 'המקדש השלישי' ואמר לי שזו המתנה שלו אליי".
לדברי ערן ריקליס שביים את "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", "הסרט היה אתגר כי הוא כאילו לא לקולנוע ברובד הפילוסופי והפואטי שלו, אבל בלב שלו זה סיפור מסע. פיזי וגם רגשי, וזה אולי מה שמאפיין את הספרים שלו, שהם מסע בעקבות הלב — וזה כבר נרטיב קולנועי. הרי כולנו, היוצרים, מחפשים לרגש, וזה אומר להגיע ללב הצופים”.
