יוצרי הסדרה פלמ"ח: "לא רצינו לעשות חסמב"ה"
יוצרי הסדרה פלמ"ח: "לא רצינו לעשות חסמב"ה"
"יש פה אלפי סיפורי המחתרות שלא עושים איתם כלום או שהם יוצאים יבשים", אומרים יהונתן בר אילן ועדן גוריון, יוצרי הסדרה שעולה עכשיו בעונה שנייה. את הסיבה להיותה תוכנית הנוער הנצפית ביותר ב־2020 הם תולים ביכולת לשלב בין האתוס הלאומי לבין הסיפור האנושי הקטן. ולגבי הסטייה מהאמת ההיסטורית: "אם זה עושה משהו לגיבורים, אז אתה יכול לשנות קצת"
ברגע מטא־קולנועי כל־ישראלי, המאפיין את "פלמ"ח", סדרת הנוער המצליחה ביותר בישראל ב־2020, שחזרה כעת לעונה שנייה, נאמר לרובי ריבלין, נשיא המדינה הקודם, כי "בזכותך יש לנו סיכוי להקים מדינה". ריבלין, המשתתף בעונה השנייה של הסדרה בתפקיד אורח, מגלם את מי שבזמן הסדרה עתיד להיות נשיא המדינה הראשון של ישראל, חיים ויצמן.
ההיענות שלו להשתתף בסדרה, ההחלפה הזאת בין הנשיאים והקריצה להיסטוריה, הן חלק מהחומרים שמהם עשויה הסדרה.
בראיון עם שני יוצריה, יהונתן בר אילן, 38 (במאי ויוצר "נעלמים", קינגים" ו"אול־אין"), ועדן גוריון, 43 (תסריטאי בסדרות "גאליס" ו"אילת"), הם מספרים על איך מתווכים את העבר לנוער של היום; ולמה אם ראשית הציונות היא סיפור הרואי, בעל פוטנציאל הוליוודי מפוקשש, לדבריהם, בבית הספר לימדו אותו בצורה כל כך משעממת.
3 צפייה בגלריה
הצילומים לעונה השנייה של "פלמ"ח". "הגיבורים שלנו הם לא כאלה שמצילים את המדינה, אלא צעירים רגילים שמשתתפים בסיפור קטן מבין המון סיפורי גבורה"
(צילום: מור בר)
"פלמ"ח", סדרת הנוער של ערוץ טין־ניק yes, שחזרה לפני שבוע לשידור יומי, מתרחשת בשנים 1947-1946. בין האירועים שישוחזרו ב־40 הפרקים של העונה יהיו הפריצה לכלא עכו, המאבק להבאת ספינת המעפילים אקסודוס ושאר עימותים מול הבריטים. הסדרה מספרת את הכל מבעד לעיני צעירים בני דור הפלמ"ח, עם הרבה אקשן, סיפורי אהבה, ושורה ארוכה של שחקנים מפורסמים.
אגב מפורסמים, אלונה סער ("המפקדת"), בתו של שר המשפטים גדעון סער, משתתפת גם היא שם, וגם בסדרה הזאת היא רוצה להתקבל לתפקיד פיקודי. עוד שחקנים בסדרה הם דינה סנדרסון בתפקיד גולדה מאיר, גל אמיתי בתפקיד יצחק רבין, יובל מנדלסון כמנחם בגין, מיכאל הנגבי כאפרים קציר, עברי לידר כנתן אלתרמן ויורם לוינשטיין כדוד בן גוריון.
"פלמ"ח" היתה כאמור הסדרה הנצפית ביותר בעולם הילדים ב־2020. היו לה 3 מיליון הזמנות ב־VOD. היא נכנסה לרשימה של חמש הסדרות הכי נצפות של yes באותה שנה. לפניה רק "פאודה", "תאג"ד", "הבוזגלוס" ו"יס מן".
בראיון שהתקיים בזום עם שני היוצרים, מתגלה הצד הילדי שלהם, למשל באוסף בובות מסרטים וסדרות על הקיר של החדר של גוריון, ונטייתו של בר אילן לשחק עם ספינר בזמן השיחה.
את ההצלחה הם מסבירים ב"צמא לשמוע על התקופה הזאת", לפי גוריון. "אנחנו מנסים להיצמד כמה שיותר להיסטוריה, לספר אותה כמו שקרתה. לא לשקר. גם לא לייפות".
"הכוח של הסדרה שלנו זה שאנחנו לא מנסים לעדן את האתוס, בזה אנחנו שונים מסדרות אחרות", אומר בר אילן. "יש כאן סיפור הרואי. המדינה קמה כמעשה גבורה: נערים שבמקום ללכת לבית ספר הלכו לפוצץ גשרים. השילוב של מערכות יחסים קטנות עם פעולות מבצעיות גדולות ואחריות על הכתפיים - הוא הסוד.
"המקומות היחידים שבהם אנחנו מרשים לעצמנו לסטות מההיסטוריה זה באירועים שנותנים לנוער כוח, כי הסדרה מנסה לומר שהכדור בידיים שלהם. השינוי במהלך ההיסטוריה הוא להגיד שלפלמ"ח היה חלק באירועי המלון מלך דוד, פרק שעלה בשבוע שעבר ועורר תגובות סוערות ברשת.
"אנחנו משנים את זה קצת לכיוון הפלמ"ח כי הגיבורים שלנו נמצאים שם”, אומר בר אילן. "ויש שם דילמה מוסרית, של האם לעשות משהו שהוא גדול ממך גם אם אתה לא מסכים איתו. מבחינתנו זה המצפן - אם זה עושה משהו לגיבורים, אז אתה יכול לשנות קצת את ההיסטוריה".
הם סוג של חסמב"ה?
גוריון: "חשוב לנו להגיד שהם לא חסמב"ה. הם לא אלה שמצילים את המדינה. החבר'ה שלנו הם צעירים רגילים שמשתתפים בסיפור קטן מבין המון סיפורי גבורה של הקמת מדינה. חלק מהדחף שלנו ליצירת הסדרה הוא שהאנשים האלה נשכחו, והיה חשוב לתת להם את הכבוד הזה. אבל כמובן שהסדרה עומדת על כתפי הרבה סיפורים שסופרו, כמו חסמב"ה וספריה של דבורה עומר".
איזו דמות היסטורית היתה לכם חשובה ואת מי התקשיתם לייצג?
גוריון: "הדמות שהיתה לי הכי חשובה היא יצחק רבין". בר אילן: "היו דמויות בעייתיות, כי הרי הלח"י, ולעתים גם האצ"ל, נתפסו בתקופות מסוימות כטרוריסטים. עוז זהבי ואדם גבאי משחקים את לוחמי הלח"י. עוז הוא נתן ילין מור, איש שמאל קיצוני, שהוקע פוליטית".
גוריון: "הקושי היה איך לתווך לקהל דמויות שיכולות להיתפס כשליליות, אבל כן לתת להן אג'נדה שנשמעת הגיונית. לא רצינו להוציא אותן אנשים רעים. זה לא מה שהן היו".
ניסיתם גם להרחיב את הסיפור של הקמת המדינה?
גוריון: "הגיבורים שלנו, אמיל ואלינור, הם ניצולי שואה, מעפילים שבאו מהולנד. היה לנו חשוב להזכיר שמעל כל הכיף וההרפתקאות של הסדרה, מרחף צל גדול של השואה. לעשות דבר כזה בסדרת ילדים ונוער לא מובן מעליו".
בר אילן: "אדם גבאי, בנו של השחקן ששון גבאי שהוא יליד בגדד, מגלם בסדרה את עמוס שברח מעיראק בגלל הפרהוד. צריך להגיד את זה בזהירות: תמיד היתה תחושה שבגלל השואה קמה המדינה, ולאנשים שהגיעו מהשואה יש איזושהי עליונות באתוס על אחרים. זה בדיוק המתח בין אלינור לעמוס. בהתחלה הוא תופס אותה כפלמ”חניקית, צברית ילידת קיבוץ, שמקבלת כל מה שהיא רוצה, וכשהוא לומד שהיא באה מהשואה, פתאום נוצר קו מחבר ביניהם: הרדיפה כמניע להקים מדינה משותפת לשניהם".
איך אתם מסבירים שהסדרה הכי נצפית בטלוויזיה היא היסטורית, נושא שתלמידים משתעממים ממנו?
בר אילן: "אני ירושלמי, סבא שלי היה באצ"ל. כשהגעתי בכיתה ז' לגימנסיה רחביה, נכנס המנהל שאמר לנו שיש שם סליק של הפלמ"ח שאף אחד עוד לא מצא. מחוץ לשער, ברחוב אוסישקין, יש לוח זיכרון על ילד שהדביק את עיתון הלח"י, אלכסנדר רובוביץ', שנחטף מהגימנסיה ונרצח. עוד בתור תלמיד כיתה ט' תמיד סקרן אותי הכיוון ההוליוודי של תש"ח שלא מומש. יש כאלה סיפורים פה ואף אחד לא עושה איתם כלום. הסיפורים שעובדו לקולנוע היו קצת יבשים. לאוטו פרמינגר, במאי ‘אקסודוס’, יהודי שברח מגרמניה, היה הריחוק הנדרש מישראל. פה, בגלל חילוקי הדעות בתוך המפלגות, מנעו מזה להגיע למקצועות הליבה. לא דיברו על זה. לכן הסיפורים שאת ואני חווינו בבית ספר היו משעממים. אבל היו כאן פעולות נועזות, וסיפורים מסמרי שיער שאם חופרים קצת - מגלים".
גוריון: "גדלתי בקיבוץ שהיו בו הרבה יוצאי פלמ"ח. החיבור שלי להיסטוריה קשור לאבא שלי שהיה מורה להיסטוריה ותולדות עם ישראל, בבית ספר בעמק יזרעאל. אבא שלי נפטר עם תחילת כתיבה הסדרה. הספקנו לדבר עליה. חבל לי נורא שהוא לא ראה את זה, אבל לפחות הוא ידע שזה מה שאני עושה, והוא היה גאה".
מה יהיה - ספוילר! - כשתוקם המדינה, זה נוגד את האינטרס שלכם ואולי היא תאכזב את הפלמ"חניקים שפיללו לה.
גוריון: "אולי תקום, אולי לא. בכל אופן, אני לא חושב שהיא כל כך שונה ממה שקיוו".
