עומדים במבחן הזמן: לעשות ספורט גם בתור
עומדים במבחן הזמן: לעשות ספורט גם בתור
עמידה הפכה לפעילות נדירה בעידן המודרני, אולם מחקרים מצביעים פעם אחר פעם על יתרונותיה הבריאותיים העצומים כמשפרת כושר ואפילו כמונעת מחלות לב. בפעם הבאה שאתם נתקעים בתור פשוט התייחסו לזה כאל ספורט
טורים שכללו עשרות ולפעמים מאות אנשים נמתחו ביום שבת האחרון כמעט בכל מקום המעניק שירות באילת. כל חניוני העיר היו מפוצצים עד אפס מקום ונהגים החנו את מכוניותיהם על כל תלולית עפר פנויה שהעיר הציעה לאורך חופיה הדרומיים. באחד מסניפי רשת ארומה הכריזה עובדת לחוצה כי כל ההזמנות יתעכבו בחצי שעה בשל עומס חריג שהחל להיווצר. מסביב נשמעו רטינות רמות ותלונות תכופות על רגליים עייפות. הצורך הפתאומי לבלות זמן נוסף בעמידה הצליח להוציא אנשים מדעתם. “אם אני לא יושבת מיד, אני אתעלף”, הכריזה אם כעוסה בתיאטרליות וניסתה לשכנע את בני משפחתה כי עדיף יהיה להם לעזוב את המקום מאשר לעמוד ולהמתין.
אולי אם אותה אם (אשר לבסוף נטשה את התור בהפגנתיות) הייתה יודעת שלאורך השנים מחקרים רבים מספור הוכיחו כי אנשים שמרבים לעמוד באופן קבוע הם בריאים יותר מאלו המרבים לשבת — הייתה בוחרת אחרת. אבל זה הרבה יותר מזה. מחקרים מסוימים אפילו העזו לטעון כי אנשים יושבניים חיים שנתיים פחות מחבריהם האקטיביים שמרבים לעמוד או לזוז. בעולם המודרני, שבו מרבית בני האדם יושבים לפחות 12 שעות ביום ושוכבים עוד 7 שעות בממוצע בלילה, עמידה הפכה להיות מצרך נדיר ביותר. נחלתם של אנשים פעלתנים וספורטיביים או של כאלו שחייבים לעמוד.
בצורה הפשטנית ביותר ניתן לומר כי אנשים שמרבים לעמוד ולזוז, “מפרקים” באופן יעיל ובריא יותר את המזון שאכלו. רמות הגלוקוז בדמם מאוזנות יותר ואלו יורדות לאחר ארוחה במהירות רבה יותר. אולם לעמידה יש יתרונות ברורים נוספים: עוד בשנות החמישים של המאה שעברה, מחקר אמריקאי מהדהד שפורסם בכתב העת הרפואי הידוע “לאנסט” השווה את בריאותם של כרטיסני אוטובוס שנדרשים לעבוד בעמידה לעומת זו של הנהגים — ומצא כי לאחרונים היה סיכוי רב יותר ללקות במחלות לב שונות. הצטברויות של שומנים לא בריאים בדם ובדפנות העורקים הן חלק מתופעות הלוואי המסוכנות למי שמעדיפים להימנע ככל האפשר מעמידה ובמקום זאת מרבים לשבת, נקודה נוספת למחשבה לפני שתחמקו בפעם הבאה מתור ארוך.
ויש עוד: בניסוי שנעשה לפני כמה שנים על ידי חוקרים מאוניברסיטת צ’סטר בבריטניה התבקשה קבוצה של אנשים להוסיף לסדר יומה 3 שעות עמידה במשך 3 ימים בשבוע. הממצאים הראו כי המשתתפים בניסוי שרפו יותר קלוריות כשעמדו, דופק לבם בעמידה היה גבוה בממוצע ב־10 פעימות בדקה לעומת הדופק שנמדד להם בישיבה, מה שכמובן תרם לשריפה הקלורית המוגברת. בשעה אחת של עמידה המשתתפים בניסוי שרפו 50 קלוריות נוספות בממוצע משהיו שורפים לו היו יושבים.
אולי זה לא נשמע מלהיב או משמעותי, אך בחישוב חודשי או שנתי, מדובר על נתון משנה חיים ובוודאי גם משקל.
“אם רוצים לפרוט זאת לרמות פעילות”, אמר ד”ר ג’ון באקלי שעמד בראש הניסוי, “הרי שזה שווה ערך ל־10 ריצות מרתון שלמות במשך שנה. זה די מדהים בהתחשב שמדובר בסך הכל ב־3 שעות עמידה שהתווספו לשגרה היומית”.
כיום העובדות המדעיות תומכות באופן גורף בעמידה ממושכת כחלק אינטגרלי מאורח חיים בריא. על כן בפעם הבאה שתמצאו עצמכם עומדים במשך זמן רב, זכרו כי אם תתמידו בכך במקום לרטון, יש ביכולתכם להפחית את הסיכון שתסבלו מהשמנת יתר, סוכרת ואולי אפילו סרטן בנסיבות מסוימות. את שעות הישיבה והרביצה הממושכות, שנקשרו במחקרים רבים מספור לכל אותן מחלות נוראיות, רצוי לנטוש.
מומחים מתחום הכושר ממליצים לעשות זאת בהדרגה. “למי שרגילים לשבת ליד שולחן כל היום אסור לבצע שינוי חד ופתאומי”, מזהיר אחד מהם. “זה עשוי להסתיים בכאבי רגליים, אי־נוחות בגב ובשלל פציעות מטרידות השייכות בדרך כלל לספורטאים מקצועיים. רצוי להכניס את העמידה בהדרגתיות - תחילה בכמה דקות נטולות הקשר. למשל, מעבר לעבודה בעמידה לכמה דקות במשך כל יום, אפשר אפילו לתזמן תזכורת טלפונית לשם כך".
כל דקת עמידה עדיפה על המעבר הבלתי פוסק שאנו מבצעים מכיסא לכיסא במשך היום. וינסטון צ’רצ’יל, כך מסופר על ראש הממשלה הבריטי הנודע, נהג לבלות זמן עבודה ניכר מיומו בעמידה, כולל שעות ארוכות שהעביר בכתיבה על גבי שולחן עמידה מיוחד (ניתן בקלות לרכוש אחד כזה גם בישראל עכשיו). כמוהו נהגו גם המדינאי הדגול בנג'מין פרנקלין והסופרים זוכי פרס הנובל ארנסט המינגוויי האמריקאי וש"י עגנון שלנו. דוגמאות כאלו קיימות למכביר. עדיף שתקראו עליהם בעמידה, בפעם הבאה שתיתקעו בתור.
