חפש אותם בראשון: האחים שהפכו מבנה נטוש למתחם אומנות שוקק
חפש אותם בראשון: האחים שהפכו מבנה נטוש למתחם אומנות שוקק
האחים עמית ועומר בז'ה, דור שני ליזמי תרבות, הקימו את מועדון "קלצ'ר", גם כדי להקים קהילה יוצרת, גם כדי "למנוע את הזליגה לתל אביב", וגם כדי שלהם עצמם יהיה איפה להופיע
האחים עומר ועמית בז'ה מראשון לציון נושמים תרבות והפקה מילדות. הוריהם אילנית ורמי כבר עשרות שנים בשואו ביזנס מפיקים אירועי תרבות ופסטיבלים. לפני ארבעה חודשים הקימו יחד את "קלצ'ר": בית הופעות ותוכן שמטרתו לפתח תרבות מקומית ולטפח קהילה יוצרת בעיר. "אין לנו פה פלורנטין, כיכר הבימה או מעוז של תרבות צעירה. יש את היכל התרבות וכל השאר זה 'חפש אותי בראשון'", אומרת עומר.
המבנה שבו הוקם המתחם, בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ורוטשילד בעיר, עמד ריק והוא צמוד לאולם מופת המיתולוגי (היום "פרנדס") שהוריהם מפעילים, ועתה הוא בתקופת הרצה. לדברי עומר, "שנינו התרוצצנו בארץ, וכשחזרנו לראשון בקורונה גילינו שאין פה מקום לצרוך ולעשות אמנות. במקביל הייתה הזדמנות להשמיש את המבנה במרכז העיר. החלום הוא ליצור שם את הסצנה התרבותית הצעירה".
צמד האחים החליטו להחיות אותו במימון עצמי, "כשנכנסים למקום רואים את כל המשפחה: אחותי הקטנה ממלצרת, בת דודה שלי מארחת והרעיון הוא שכל הצוות הם אמנים, כותבים, צלמים, מקעקעים — ואיתם המקום מתהווה. זה מאתגר מאוד כי זה ליצור יש מאין ואנחנו לא אנשי עסקים. אבל עם אנשים טובים וכוונות טובות אנחנו מצליחים ליהנות ממחיאות הכפיים של הקהל וזה הדבר הגדול. לא השקענו הרבה כסף אף על פי שהיו הצעות מפתות ממי שזיהו את הפוטנציאל, אבל רצינו להיות אחראים על המהות והתוכן וכשמישהו אחר מעורב זה יכול להיפסק".
עומר (30) למדה פילוסופיה ולימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן־גוריון, ועמית (28) למד טלוויזיה וקולנוע במכללת ספיר. שניהם גם אמנים יוצרים שהיו מעורבים בפעילויות קהילתיות. "גדלנו על זה שאמנות מגבשת ומחברת בין אנשים. הבנו שאם אנחנו רוצים להמשיך לחיות בראשון ורוצים קהילה של אמנות — זו הדרך לממש את זה".
עד היום הופיעו בקלצ'ר מיטב האמנים בהם רונה קינן, אלון עדר, חמי רודנר, פיטר רוט, אלישע בנאי, אריאל זילבר ויהלי סובול ועוד היד נטויה ("הלוואי שנינט תבוא"). בנוסף, יש במות פתוחות ליוצרים צעירים, הופעות של אמנים מקומיים, סטנד־אפ, הרצאות, ואירועי קונספט כמו מסיבת דיסקו, יריד אקולוגי, יריד תקליטים, פסטיבל בסוודר, והיו גם אירועים פרטיים כמו פיינט פאב עבור אחד הבנקים, יומולדת בסגנון "חיים שכאלה" וחתונת זהב.
בקרוב יתקיימו אירועים ליום השואה והזיכרון, "אלה אירועים שבהם התוכן הוא הנושא המרכזי". לדברי עמית, "רצינו לייצר מקום של תרבות צעירה ואלטרנטיבית, שאנשים לא יצטרכו לנסוע לתל אביב. בראשון היו דברים מאוד גדולים אבל לא היה בית בוטיקי של הופעות ומקום לשבת עם חברים על בירה. נדהמנו לגלות כמה זה היה חסר בראשון וכמה אנשים כמהים לדבר כזה".
אחת הסיבות לפתיחת המקום היא גם הרצון של האחים להביע את עצמם דרך האמנות שלהם. "לא פעלנו כמו שני אנשי עסקים ממולחים, אלא מהבטן ומתוך תשוקה", אומרת עומר. "אני רציתי מקום לעמוד על במה ולנגן את השירים שלי ועמית רצה מקום לצלם את הסרטים שלו ולערוך ערבי קריאה. הבנו שכל האמנים ומי שבסצנה המקומית זולג מראשון לערים אחרות, ורק כשפתחנו הבנו שיש צורך אדיר".
כשכל הילדים בחופש הגדול היו הולכים עם ההורים לעבודה, עומר ועמית ישבו בתיאטרון לראות חזרות, התחפשו וחילקו פליירים. אביהם רמי בז'ה הוביל ועמד בחזית מאבק אנשי התרבות, האירועים וההפקות בתקופת הקורונה ופעל רבות לדאוג לזכויותיהם של העובדים בענף. אמם אילנית עובדת איתו כל השנים. "הוריי ידעו מה המשמעות של לפתוח מקום פרטי לתרבות ושלא נתעשר מזה ועדיין נתנו לנו תמיכה וחופש פעולה מוחלט", אומרת עומר. "לשמחתי, אני ממש לא שולפת את הנשק של שם המשפחה כשאני פונה לאמנים".
איך משפיעה הסערה הפוליטית מסביב על הפעילות?
"כשמצב הרוח הלאומי מידרדר רואים האטה בענף אז זה מטריד, אבל אנחנו ממשיכים ומאמינים בתפיסה שעליה גדלנו שתרבות היא צורך בסיסי ולא מותרות. לאחרונה היו לי ספקות אם לקיים מופעים במוצאי שבת בגלל המחאות ואמרתי לחבר'ה שלנו שאנשים מגיעים במצב רוח מבואס ועצם זה שאנחנו נותנים להם אסקפיזם של שעתיים זו שליחות".
המקום אינטימי ויכול להכיל 120 אנשים סביב שולחנות וקצת יותר מ־200 בעמידה. את הניהול מחלקים עומר ועמית ביניהם. הוא אחראי על התפעול והניהול בפועל, כולל הבר, השיווק והאתר; והיא על הניהול האמנותי והתוכן, בוקינג, וקשרים עם לקוחות ואמנים.
"אני שרת החוץ והוא שר הפנים", מגדירה זאת עומר. "הקומבינציה בין אירועים ובמה לאמנים מקומיים ולאמנים גדולים מושלמת. אמנים נהנים להופיע אצלנו. אני תמיד מתנצלת שאנחנו לא הכי מפונפנים כמו שאר האולמות, אבל גיליתי שהם נהנים מהאווירה הביתית. אם רואים הופעה של רונה קינן בהיכל התרבות ובאים אחר כך אלינו מקבלים שתי חוויות שונות לחלוטין, כל אחת טובה בדרכה”.
