מפיקת "טהרן": "ב־7 באוקטובר הבנתי שהאירוע עלול לגמור את הסדרה"
מפיקת "טהרן": "ב־7 באוקטובר הבנתי שהאירוע עלול לגמור את הסדרה"
"'טהרן' מאגפת את כל ההסברה הישראלית הכושלת ומגיעה למיליוני צופים"; "באפל אמרו לנו שמתקפת טילים על תל אביב אי אפשר לשים על המסך"; לקראת עליית העונה השלישית של "טהרן" בכאן 11 מספרת המפיקה דנה עדן איך זה לעבוד עם איראנים, כיצד היא חוסכת כסף לאמריקאים ואיזה סוג של הומור יש לידיד החדש - כוכב העונה יו לורי
יו לורי, השחקן האהוב והמוכר כד"ר האוס מ"האוס", נשאל אם הוא לא מרגיש שהוא מבזבז את הזמן בבדיקת היכולת הגרעינית של איראן בעוד ששון גבאי פוצח בשיר בפרסית ומפעיל לחץ פיזי לא מתון על ניב סולטן - כל זה קורה בעונה השלישית של "טהרן", סדרת הדגל של תאגיד השידור הציבורי, שבעונתה הראשונה נמכרה לשירות הסטרימינג של אפל בעסקה אדירה, הכי משמעותית לדרמה ישראלית עם גוף שידור בינלאומי.
העונה החדשה של הלהיט הזה, שבו סולטן מגלמת את תמר רביניאן, סוכנת מוסד בבירה האיראנית, עולה ביום שני הקרוב בכאן 11, והמפיקה־יוצרת שלה, דנה עדן, מספרת שלעבוד על העונה הזאת ולכתוב כבר את הרביעית בעת המלחמה בין ישראל לבין איראן והפרוקסיז שלה, היה "משהו שניבא את האירועים במציאות", אומרת עדן. "זה קרה לנו כבר עם הסדרה הזאת אז אם תהיה עונה חמישית פשוט נכתוב שיהיה שלום בין איראן לישראל - אולי זה יתממש".
העונה השנייה עסקה בעשירי וצעירי טהרן, היבט של החיים שם שרוב הצופים לא הכירו. במה עוסקת העונה השלישית?
"באו"ם ובהשפעה שלו על איראן, ועל תוכנית הגרעין שלה ועל העם האיראני שסובל מהסנקציות ומהמצב הכלכלי הנוראי ומהפגיעה של הממשלה שלהם בזכויות אדם, בנשים. העונה בעיקר עוסקת בנשים".
נמצאתם בעיצומה של כתיבה לעונה הרביעית ואז הגיע 7 באוקטובר והייתם צריכים לכתוב הכל מחדש. אולי עד שישדרו אותה - בוודאי באפל שבינתיים החליטה שלא להעלות אותה בסמיכות לשידור בישראל - האירועים שוב יכולים להשתנות והאירועים בסדרה עשויים להיראות קטנים או לא רלבנטיים למציאות?
"אני מבינה את החשש של אפל מלהעלות את 'טהרן' עכשיו. זו חברה מסחרית. היא לא רוצה להפעיל טריגרים על הצופים"
"קודם בואי נסתכל על העונה השלישית. מצד אחד, היא עוסקת בגרעין האיראני, שהוא עדיין רלבנטי, ומצד שני, מספיק רחוקה מהטריגרים של 7 באוקטובר. מהבחינה הזאת הצלחנו. סיימנו את הצילומים של העונה השלישית באוגוסט 2023 ואחרי האסון לא עשינו בה שום שינוי. במשך הצילומים לעונה השלישית התחלנו לעבוד על העונה הרביעית. היא היתה אמורה להתייחס לפרוקסיז של איראן בלבנון ובעזה. הסצנה הראשונה שלה היתה מתקפת טילים על תל אביב. באפל אהבו את זה. אבל אחרי 7 באוקטובר אמרו שאי אפשר לשים את זה על המסך. נאלצנו לשנות, וגם לחזור לכתוב את 'טהרן'".
איפה את היית באותו היום?
"הייתי בארץ ומיד, בין כל הרגשות שהציפו אותי, הבנתי שהארוע הזה עלול לגמור את הסדרה. אמרתי את זה לכולם, כולל לסוכן שלי בארה"ב. שולה שפיגל (השותפה שלה ב"הפקות שולה ודנה" - ר"ק) אפילו כעסה עליי. היא אמרה לי להפסיק לרפות את ידי כולם. שולה היא פשוט כוח טבע. היא ניהלה את ההפקה הזאת ביד רמה, בזמן שאני עסקתי בתוכן, היא עשתה את כל השאר".
עדן מוסיפה ש"במדינה הזאת להיות מפיקה זה כמעט בלתי אפשרי: את עושה את זה כי את מכורה לתחום, או תקראי לזה ציונות… וסוף סוף מגיע פרויקט שפורץ לך דרך, אחרי עשרות שנות עשייה באה סדרה כמו 'טהרן' שהיא גיים צ'יינג'ר - ואז בא הדבר הזה וגומר אותך. הרי המטרה שלנו היא למנף את ההצלחה של הסדרה ולעשות עוד סדרות. היינו בנסיקה מטורפת, וידעתי שתהיה למלחמה השלכה גם עליהן".
כי הסדרות שאתן ממנפות הן בעברית ועוסקות באזור או בגלל שזו חברת הפקה מישראל, שבאופן כללי מנודה עכשיו?
"בארה"ב חברה ישראלית לא מנודה. אני לא יודעת איך זה באירופה. אבל על נושאים ישראליים אין מה לדבר כרגע. היתה לנו סדרה עם דמות ישראלית והיא נפלה. הייתי יכולה להפוך את הדמות הישראלית לדמות ממקום אחר - אף שדמות ישראלית תמיד יותר מעניינת - אבל זה לא קרה כי התסריטאי היה במילואים במשך חודשים. סדרות הן עניין של מומנטום. צריך להכות בברזל בעודו חם.
"בסדרה אנחנו בעיקר מתייחסים למצב כקונפליקט חסר ערך בין משטר מסוים למשטר אחר, ולא בין שני העמים"
"אנחנו עכשיו מפתחים סדרה חדשה עם אפל, משהו לחלוטין לא ישראלי. אחרי העונה השנייה של ‘טהרן’ החלטנו לפתוח חברה־בת בשותפות עם דני סירקין, הבמאי ויוצר 'טהרן', כי הבנו שאנחנו כוח הפקתי וקריאטיבי מאוד מוצלח ביחד. מאז אנחנו מפתחים תכנים בינלאומיים, אפילו אמריקאיים".
"בשבילם זה זיל הזול"
לאור העובדה שאפל לא מעלה את העונה החדשה כעת נשאלת השאלה אם תהיה בכלל עונה חמישית. "מאפל אמרו לנו שהם רוצים עונה חמישית ואפילו שישית", אומרת עדן. "באופן קבוע, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר, 'טהרן' נמצאת בין 15 התוכניות הנצפות ביותר של אפל, ומדובר בסדרה ששודרה לפני יותר משנתיים. זה יוצא דופן. היא לא רק מצליחה אלא גם משתלמת כלכלית. בשבילנו התקציבים שהגענו אליהם מטורפים, פי 10 ממה שהיה לנו בעונה הראשונה. אבל מבחינתם זה זיל הזול. לצלם סדרת מתח, אקשן כמו שלנו בארה"ב עולה להם פי שלושה או ארבעה ממה שהם משלמים לנו.
“בעונה השלישית עבדנו עם תקציב של כמה מיליוני דולרים לפרק. סדרת אקשן אמריקאית מקבילה תעבוד עם סכום שנע בין 12 ל‑15 מיליון דולר לפרק. מרוב שאנחנו יעילים, אחרי העונה השלישית נשאר לנו כסף והחזרנו אותו לאפל. הם היו די בשוק. הם איפשרו לנו 12 ימי צילום לפרק, פי שניים מימי הצילום בעונה הראשונה - ולא היינו צריכים כל כך הרבה ימים".
עדן אומרת שהיא "נורא גאה בהפקה שלנו, בנראות שלה, ובצוות הישראלי שלה. כל הצ'יפים הם ישראליים - דני סירקין הבמאי, גיורא ביח הצלם המדהים שלנו, כישרון־על, יואל הרצברג המנהל האמנותי - את יכולה לתאר לעצמך מה זה לקחת רחוב או בניין באתונה ולהפוך אותו לטהרני? בעונה השלישית היו לו 100 אנשי צוות רק על הארט. עבדנו עם איראנים, זה ההישג הכי גדול שלנו".
אז למה אפל משהה את השידור?
"אני מבינה את החשש של אפל מלהעלות את 'טהרן' עכשיו. זו חברה מסחרית. היא לא רוצה לעשות מה שהיא מכנה 'טריגרינג'. העובדה היא שאנחנו עובדים על עונה רביעית. באיחור של שנה, אבל מקדמים. העונה השלישית היתה אמורה לעלות בצמוד לתאגיד, אך גם בישראל יש שיקולים. הם לא יכלו לחכות יותר. זאת תוכנית דגל של כאן 11. כמה זמן אפשר לשים אותה על המדף?
"באפל מבינים גם ש'טהרן' בסופו של דבר מביאה איזו מורכבות לקונפליקט. היא לא מציגה דברים בשחור־ולבן. חבר פרלמנט איראני אמר שהיא תעמולה ציונית. זה לא נכון. אנחנו כמובן מביאים את המציאות מנקודת המבט שלנו, אבל אנחנו לא עושים שום האדרה לישראל. בעיקר מתייחסים למצב כקונפליקט חסר ערך בין משטר מסוים למשטר אחר, ולא בין שני העמים. זה הדבר הכי חשוב שאנחנו מנסים להביא בסדרה.
"אנחנו משתדלים שהסדרה תהיה אותנטית. דני הוא בן למהגרים שבאו לכאן ממוסקבה, ותמיד ראה ייצוג מגוחך של רוסים בסרטים אמריקאיים. הוא מאוד מקפיד שזה לא יהיה כך אצלנו. בעונה השנייה אפל שלחו צוות לצילום קמפיין שלהם. הם בנו סטים באתונה של גגות טהרן ושל השוק בשביל צילומי הסטילס. הם הציגו לנו את הסטים וראינו משהו בסגנון 'אלאדין', 'אלף לילה ולילה': איך שמערבים מדמיינים את טהרן, עם שטיחים וקשתות וכל זה. זאת לא הסדרה שלנו. טהרן שלנו היא אורבנית וקשוחה, שנראית כמו מדינה מודרנית ומתוחכמת עם בניינים שהם סטייט אוף דה ארט. מאוד לא רצינו להיות אוריינטליסטים. אז אמרנו שאנחנו לא רוצים את הסגנון הזה - והם הסכימו".
כן, יש דיאלוג? זה לא בעל המאה הוא בעל הדעה?
"יש דיאלוג נהדר עם אפל. מאוד מעריכים אותנו. למדנו להבין את האמריקאיות שלהם והם את הישראליות שלנו. כשהם נכנסו לתמונה בעונה השנייה, הם לא הכירו את שיטת העבודה הישראלית. היום הם כבר התחילו לעבוד בצילומים לרוחב כמו שאנחנו עובדים. לפי השיטה פה, כדי לחסוך ולהיות יעילים, אנחנו מצלמים לפי לוקיישנים. אם יש דירה, מצלמים את כל הסצנות המתרחשות בדירה. אצל האמריקאים כותבים תוך כדי צילומים, שזה משהו שאנחנו לא יכולים לעשות. אנחנו חייבים לסגור הכל חודשים מראש כדי לתכנן את תוכנית הצילומים. להם יש אמצעים לשכור לוקיישן לכל תקופת הצילומים הכללית ובכל פעם לחזור ולצלם בו לפי הצרכים של התסריט.
"דני מצלם עכשיו סדרה של גאי ריצ'י באנגליה, והוא מספר שהם יכולים להגיע לבוקר הצילומים בלי תסריט ולכתוב אותו תוך כדי הצילומים. אצלנו פשוט אי אפשר. הגענו לשלב של שבועיים לפני הצילומים והתסריטים עוד לא היו מאושרים. לא יכולתי להתקדם בהפקה. מצד אחד, הם רוצים שנעבוד במחירים מאוד אטרקטיביים של ישראל ומצד שני, בשיטה שלהם. הם לא מכירים שיטה אחרת. אז הייתי צריכה להסביר להם בצורה מאוד תקיפה שאני חייבת לבנות תוכנית צילומים, שהתסריטים באנגלית או בעברית צריכים להיות מתורגמים לפרסית, ואחר כך לעבור לדיאלוגיסט פרסי, כדי שהטקסט יישמע חי ודיבורי.
"בקיצור, הם היו צריכים ללמוד אותנו. אנחנו גם היינו צריכים להבין מה זה לעבוד מול סטרימר ואיך להתמודד עם התקציב הגדול. עם כמות האנשים, עם היחס של הסביבה לכך שאנחנו הפקה של אפל. הדרישות הכספיות של כולם עלו".
רוב התקציב הופנה לגלן קלוז ויו לורי?
"לא. הכספים לכוכבים לא נכנסים לתקציב. זה נקרא במונחים אמריקאיים Cast Breakaage. אלה סכומים שהם משלמים דרכנו, סכומים שהתקציב שלנו לא יכול להכיל בשום פרופורציה".
ואיך היתה העבודה איתם?
"היה עונג לעבוד עם גלן קלוז, איזו מקצועיות! ויו לורי הוא ג'נטלמן עם חוש הומור בריטי משובח. נהיינו חברים".
"חזרנו לתקופת מונטיפיורי"
אנחנו נפגשות יום אחרי ששר התקשורת שלמה קרעי הכריז שיעביר חוק שיפריט את התאגיד, מה שבעצם יביא לסגירתו, ועדן מתקוממת - בצדק. "במשך שנים תעשיית הטלוויזיה נמצאת בכשל שוק מתמשך", היא אומרת.
"המודל שעליו התבססו גופי השידור היה שהם נותנים חלק מהכסף, וחלק אחר המפיקים מגייסים בחו”ל. באופן כללי זה מודל מאוד בעייתי כי המפיק מדלל את עצמו ברמות שזה לא כדאי כספית להיכנס להפקה. אבל אחרי 7 באוקטובר אי אפשר לגייס כסף. הדלתות נסגרו. הגענו למקום של קבצנים, שהולכים לכל מיני נדבנים יהודים עם עניין בטלוויזיה. חזרנו לתקופת מונטיפיורי. זה לא מודל עסקי שאת יכולה לבנות עליו חברה. הדבר היציב היחיד שיש לנו בשוק הזה הוא התאגיד.
"אבל מעבר לאינטרס שלי כמפיקת טלוויזיה שרוצה עסק משגשג ופורח, התאגיד הוא היום הנכס התרבותי הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל. מיליוני אזרחים צורכים את התרבות שלהם באופן בלעדי מהתאגיד והחינוכית איזה עוד גוף שידור עושה עשרות הפקות כאלה בשנה, ומתעקש על איכות? אם היינו מונעים רק משיקולים מסחריים, 90% מהתכנים שיש היום בתאגיד היו נעלמים. וזה כולל את הפודקאסטים, ערוץ בערבית, סדרות על הפריפריה וסרטי תעודה. אתמול ראיתי בשידור חוזר תוכנית של רוני קובן הנהדר שבה הוא עוקב אחר יחידה מיוחדת של המשטרה שמטפלת בנשים מוכות - פרק שלם על הדבר הזה, איזה עוד גוף שידור ייתן קול לנושאים האלה?".
לדבריה, "סדרות כמו 'טהרן' עושות שירות גדול לישראל בעולם. הצופים מזדהים עם דמויות ישראליות, מבינים את הנרטיב הישראלי. היא מאגפת את כל ההסברה הישראלית הכושלת ומגיעה למיליונים. הממשלה פשוט לא מבינה את הערך של הדבר הזה. הניסיון לדמות אותנו לארה"ב שבה אין ערוץ ציבורי כמו התאגיד - הוא מגוחך.
"המודל הקפיטליסטי של האמריקאים יכול לעבוד כי הם אימפריה שהמוצרים שלה נקנים בכל רחבי העולם, שלא כמו ישראל שהתרבות שלה נעשית בשפה שאף מדינה אחרת לא מדברת אותה. אסור לסגור את התאגיד. זו תהיה בכייה לדורות. אם רוצים שתהיה תרבות ישראלית, יהודית - חייבים לשמר את התאגיד. זה גוף השידור הגדול והחשוב במדינה".
