אבשלום פולק: "פעם חשבתי שאין בי פחדים, היום הם מתגברים"
אבשלום פולק: "פעם חשבתי שאין בי פחדים, היום הם מתגברים"
הכוריאוגרף אבשלום פולק מעלה את המופע "קסטור". הוא היה יושב לבירה עם סמואל בקט, רוצה לשנות את הבעתו הכעוסה, מתגעגע לטיולי תום סוייר שלו, מוציא כסף על משחקי פלייסטיישן, אוהב את האובססיביות של חבריו, היה חי מתחת למים, ובינתיים לא יוצא בשישי בצהריים
איפה אנחנו תופסים אותך?
"לא בטוח שכל כך תופסים אותי. אני מרגיש שאני לא בשום מקום. בדירה שלי ואז בסטודיו, במחסן תפאורות, במוזיאון תל אביב וקצת במרפסת שלי משקה את העציצים".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"אחרי הפסקה מוחלטת של כמה חודשים אני שוב לוגם את המשקה הלא ברור, הכהה והמר, בלי חלב וסוכר (לפעמים עם חלב שקדים). בבית, בדרך, בסטודיו ובמשרד. הלוקיישנים וכמות הקפה במגמת עלייה, עד הקריסה הבאה".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"סמואל בקט ופדריקו פליני, אבל אני לא בטוח שהם שותים בירה, גם אני לא כל כך. בעיקר הייתי מקשיב להם מדברים אחד עם השני, על החיים, על בני אדם ומוזיקה. מעניין מה היו חושבים על העולם של היום".
על מה אתה עובד עכשיו?
"בתחילת המלחמה (בעצם גם עכשיו יש מלחמה) נשארו מעט רקדנים בסטודיו, הרקדנים מהארצות הזרות חזרו למדינות שלהם, והיו גם שפחדו להיות בתל אביב. עם מי שנשארו העברנו פעילויות (לפעמים ביחד עם דוד פולונסקי המאייר) של יצירה ודמיון לילדים ומבוגרים שפונו מהדרום והצפון. היה לי חשוב שלמי שחוו את הטראומה הנוראה ביותר יהיו רגעים של שליטה על המציאות שלהם, גם אם מדומיינת, דרך אמנות. במשך הזמן חזרו כל הרקדנים והמשכנו בתהליך של היצירה החדשה ‘קסטור’, שכמובן השתנתה שוב ושוב בגלל הנסיבות. ועכשיו אנחנו לפני ההופעות הראשונות במוזיאון תל אביב. קסטור הוא אחד מזוג תאומים מהמיתולוגיה היוונית וגם השם הלטיני של החיה בונה, והיצירה היא בעיקר על הקשרים השבריריים שלנו, ואולי גם על דברים אחרים".
מה השריטה שלך?
"יש לי בעיקר שריטות בקרסוליים, בכפות הידיים, בכפות הרגליים, לפעמים על הבטן ואפילו בפנים. החתול שלי מכסח לי את הצורה, וכל מה שאני יכול לעשות זה לשאול אותו: 'אני מאכיל, מלטף, מדבר איתך ומנקה לך. למה האלימות הזאת? מה עשיתי לך?'״.
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"בתור מישהו שאולי לא מספיק יודע ומבין איך לקבל עצות, מיכל אלמוגי — מנהלת החזרות של הלהקה ובן אדם טוב לב ונדיר — הציעה פתרון לרגע מסוים במופע החדש... לקחתי. אולי אין דבר כזה העצה הכי טובה, אולי יש עצה שעובדת ועצה שפחות? ואולי יש עצה איך לקבל עצות?".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
"שישי בצהריים הוא לא יום לצאת מהבית (לפחות לא בתל אביב), ובבית יש מין תחושה שהזמן זז לאט יותר ויש פחות רעש באוויר, אבל אולי זאת אשליה".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"שליטה בזמן. הזמן מרתק אותי, הוא מתעתע, נזיל מאוד, לפעמים אכזרי ולפעמים מרפא".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"כשאני לא רוצה לפגוע. אבל לצערי אני לא השקרן הכי טוב בעולם".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"דוקטור איריס זכי, בת הזוג שלי. מסתורית, חכמה, ובעיקר בן אדם / בת חווה טוב/ה".
למה אתה מתגעגע?
"לתחושות ורגעים שאיבדתי, או שחלמתי שפעם היו. פעם אהבתי מאוד לטייל, זאת היתה בשבילי מין הרפתקה קצת כמו הקלברי פין ותום סויר".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"פעם חשבתי על לגור מתחת לפני הים (כמו בשיר של הלהקה הבלגית Deus), אחר כך היו לי מחשבות על איסלנד, לאחרונה אני חושב על אנטרקטיקה".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"על מתנות. אני גם באופן די קבוע מנסה לתת כסף לבן הצעיר שלי, שיהיה לו אם הוא צריך משהו. או שאני אוהב לקנות לו משחק חדש לפלייסטיישן, כמעט תמיד הוא אומר לי 'לא צריך'".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"את הפנים שלי, אולי את ההבעה שלי, שגם אם אני לא מתכוון מציגות משהו נוקשה, כועס, עצוב או אדיש. הייתי שמח אם הייתי מסוגל לשנות את זה".
על מה יש לך רגשות אשם?
"על העולם שלנו, על האנושות. על זה שאני לא מספיק לומד מטעויות".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"הבנים שלי לואי ובן. אף על פי שאני לא כל כך בטוח שזה הישג שלי, זה בעיקר ההישג שלהם. אולי אני קצת שותף לזה".
מה מפחיד אותך? והאם זה השתנה אחרי 7 באוקטובר?
"תמיד חשבתי, ואולי גם עכשיו, שאין בי פחדים. שאני לא מפחד מכלום. שאני אמיץ. אבל אולי בכלל היכולת שלי היא להתגבר על הפחדים ולחשוב שאני לא מפחד. הפחד קיים ומתגבר ואיתו גם הדאגה לכל מה שסביבי. לצערי, מה שמציף את הפחד הוא בני האדם. נקודת האור שלי היא שינוי ביצר האדם והטבע שלו, אך כעת התחושה היא שזה רחוק כל כך, כמו הכוכבים בשמים".
מה מקום המפלט שלך בימים אלו?
"אני לא כל כך מרגיש שיש לי מקום של מפלט, לצערי. בטח לא בימים האלו. האוויר כל כך סמיך עכשיו, גם כשהשמש זורחת בחוץ, אין מפלט בעשייה, וגם לא בשעות הפנאי. אולי לפעמים אני מוצא מפלט בהתבוננות בבעלי החיים שלצידנו, בעצים שמולנו או בשמים שמעלינו".
מה עושה אותך מאושר?
"שאלה שאני מאוד מתקשה לענות עליה".
מה הכי חסר לך בחיים?
"אושר".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"הסקרנות שלי".
איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?
"היכולת שלהם לדעת מה הם רוצים. לפעמים גם האובססיביות שלהם".
מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?
אם לא היית שחקן וכוריאוגרף מה היית עושה?
"האמת שאני עדיין לא יודע מה אני, אבל כנראה שרופא".
אבשלום פולק
- גיל: 53
- מקום מגורים: תל אביב
- מצב משפחתי: בזוגיות, ואב לשני בנים
- שחקן, כוריאוגרף ויוצר של להקת תיאטרון מחול אבשלום פולק, מעלה מופע חדש "קסטור" (18 באפריל, במוזיאון ת"א)
