"גברים חושבים שהם יודעים יותר"
"גברים חושבים שהם יודעים יותר"
רגע לפני מרדף הגמר לוחש הצ'ייסר לעצמו "אני מסי, אני רונאלדו". הרצון להצטיין הוא אותו רצון, אומר איתי הרמן עם עלייתה של "המרדף" בעונה חדשה עם מנחה חדשה. הוא מסביר איך נרתם למען שוויון מגדרי בשעשועון, ומדוע לפעמים הוא בוחר בתשובות המופרכות ביותר
השבוע חזר הצ'ייסר, איתי הרמן, ללכוד את המזנבים בו בשעשעון הכי טוב על המסך: "המרדף", כשלצדו מנחה חדשה — לוסי איוב שהחליפה את עידו רוזנבלום. "המרדף" הוא שעשועון ידע קצבי, המבוסס על פורמט בריטי, שנמכר למדינות רבות בעולם. הגרסה הישראלית טובה במיוחד. היא משלבת קלילות עם ידע, תחרותיות עם רוח משוחררת. ההנחיה של רוזנבלום בחמש העונות הקודמות היתה קולית (באין מילה אחרת), ולכן הרבה תלוי על כתפיה של איוב (ראו מסגרת) כממשיכת דרכו. האנשים המשתתפים בתוכנית נבחרים היטב: לפעמים מוכרים, לרוב לא, ועם זאת יש גם בהם חן ושובבות, ומעל לכל, הצ'ייסר מפליא בידיעותיו, וגם בו יש אלמנט מחויך. אף שבתחילה ניסה, כך הוא מספר בראיון איתו, ללבוש ארשת פנים מאיימת.
בשיחה עם הרמן, הצ'ייסר המקורי — הידען שאותו צריכה קבוצה של מתמודדים להביס — בבית קפה ליד ביתו, מדבר השולף המהיר במזרח התיכון על השינוי שחל בתוכנית שלדבריו הוא טבעי. הם כבר הקליטו את 35 פרקי העונה החדשה, השישית במספר, שעלתה ביום ראשון השבוע בכאן 11, ובזמן הזה הספיק להתרגל וליצור דינמיקה חביבה עם המנחה החדשה. הוא מדבר על החשיבות של השוויון המגדרי בה ועל מה שקורה ברגעים המעטים שבהם הוא שוכח פרט טריוויה, כמו למשל מה שמה של בת הזוג של דונלד דאק (התשובה בהמשך).
2 צפייה בגלריה
איתי הרמן. "הקושי למצוא נשים שישתתפו כמתמודדות ב'מרדף' הוא גדול. הן פשוט לא באות. צריך לשכנע אותן. זה מטורף"
(צילום: אוראל כהן)
"טריוויה היא מילה עם דו־משמעות", אומר הרמן. "במובן אחד שלה היא כוללת את הדברים הבסיסיים והטריוויאליים שכל אחד צריך לדעת, אבל המשמעות השנייה היא הפוכה: טריוויה זה דברים מטופשים שאין באמת צורך לדעת אותם. כשתוקפים אותי על המשמעות השנייה — מה אתה עושה בראש עם הידע הלא חשוב — אני מסביר שאני לומד את הטריוויה במובן הראשון שלה, המובן הבסיסי של ידע כנכס".
הרמן (50), נשוי ואב לשניים, חי בצפון תל אביב, עבד עם כמעט כל חידוני ושעשועוני הטריוויה בישראל. הוא החל את דרכו בתחילת שנות התשעים ב"גלגל המזל", משם טס ל"ששטוס", "מלך הטריוויה", "מי רוצה להיות מיליונר", "אחד נגד מאה". הוא חיבר ספר "הטריוויה של הרמן", יש לו טור ב"ידיעות אחרונות", והוא מגיש את "גילוי דעת" בגלי צה"ל. לתפקיד הצ'ייסר נכנס ב־2017 ומאז מפליא להביס את המתחרים בתוכניות. "כשאני שואל אנשים לדעתם על אחוזי ההצלחה שלי, תמיד חושבים שאני מנצח יותר ממה שבאמת", הוא מגלה. "לפי הנתונים, אני מפסיד ב־28% מהפעמים". עדיין הסטטיסטיקה עובדת יפה לטובתו, כמובן. אחרת לא היה משחק.
"אני זוכר את עצמי בכיתה א', ילד עם דימוי עצמי חלש ובאיזשהו שלב הבנתי שמצאתי יכולת שפתאום שינתה את המעמד שלי וזה עודד אותי להמשיך", הוא מספר איך התחיל לצבור ידע.
מה שגרת האימונים שלך בצבירת ידע?
"אין באמת 'שגרת אימון', אלא שגרה רגילה שבה אני אוסף מידע. כמובן שמה שאני צריך לתחזק באופן מתמיד בין עונה לעונה זה כל מה שחדש. מגיל תשע אני צורך חדשות על בסיס יומי. לאחרונה ולקראת כל עונה חדשה, אני מתעדכן בסדרות טלוויזיה חדשות וסרטים, גם אם זה אומר לא ממש לצפות בהן אלא רק ללקט פרט כזה או אחר שאני עשוי להישאל עליו (זכיות באוסקר למשל). אני דואג שבפלייליסט בטלפון שלי יהיו שירים שזכו בשנה החולפת במצעדים השנתיים.
"חוץ מזה יש לי פרויקטים גדולים יותר בשנים האחרונות שנובעים מחורים בהשכלה. למשל, אני משלים מידע על סרטי גיבורי על, ובכלל, מאז ומעולם מה שעניין אותי אלו דברים שאין לי בהם מושג. למשל, בצעירותי לא למדתי בצורה רצינית תחומים של ביולוגיה וגוף האדם, ובשנים האחרונות אני מחפש ספרי עיון בנושאים האלה".
הרמן גם מדבר על הבנה של מה שהוא מגדיר כ"גישה משחקית". "בעזרתה אתה יכול לפתור שאלות טריוויה גם אם אין לך מושג מה התשובה. למשל תהיה שאלה עם שתי תשובות סבירות ואחת לא סבירה, אז יכול להיות שהיא שם כדי להצחיק, אבל הרבה פעמים אני נכנס לראש של כותב השאלה והוא לא היה חושב על תשובה כל כך מופרכת, אלא אם כן היא היתה הנכונה".
המשחקיות קשורה גם בדינמיקה עם המנחה.
"ברור שעם כל אחד זה אחרת. שניהם נהדרים ועם שניהם היתה לי היכרות מוקדמת. עם עידו זה כבר הגיע לרמה שהוא קלט לפי שפת הגוף שלי אם אני לא יודע משהו".
העובדה שעכשיו תחליף את רוזנבלום אישה מנחה מובילה לשיחה על ייצוג של נשים בשעשועונים. "חנה לסלאו ועינב גלילי הנחו שעשוענים לפניה. אבל נכון שמאז 'פיצוחים' עם שוש עטרי לא היתה אישה בראש שעשועון, בטח שלא בפריים טיים", אומר הרמן. כקבלת פנים לבש הצ'ייסר, הנוהג ללבוש חולצות טריקו עם מסרים משועשעים ומקודדים חולצה של "וונדר וומן", שבה היה כתוב "Fight Like A Gal", כלומר לחמי כמו ילדה, וגם כמו גל (גדות).
ולתוכנית יש גם צ'ייסרית, עמיתתך מיכל שרון.
"עבדו קשה כדי שתהיה גם צ'ייסרית. המסע אחריה היה אישיו. זה לא היה כמו אצלי שבלעתי את הרוק וקפצתי לבריכה ומהרגע שנכנסנו למסלול מאוד רציתי את זה. אותה, למרות שכבר ניצחה בשעשועון, היה צריך לשכנע".
הרמן אומר שגם מבחינת ליהוק המשתתפים יש הקפדה גדולה על שוויון "כמעט בכל הפרקים יש לפחות שתי נשים ושני גברים. הקושי למצוא נשים הוא גדול. הן פשוט לא באות. צריך לשכנע. זה מטורף. זה אפילו נבדק: קחי את הממוצע של מה שגברים אומרים על עצמם שהם יודעים ותקבלי הערכת יתר, וקחי מה שנשים אומרות על הידע שלהם ותקבלי הערכת חסר. יש בודדות שכשפונים אליהן הן פשוט אומרות 'יאללה אני באה לשחק'.
"מאז שאני ב'מרדף' אני מודע לזה יותר. והמלהקת שלנו, מיה מרלנג'ון, מאוד מקפידה. היא רתמה אותי לפרויקט, של להגיד ששוויון מגדרי צריך להיראות".
בפרק ששודר השבוע, הראשון של העונה השישית, הראשון עם לוסי איוב, הרמן ניצח בשניות האחרונות את ארבעת המתמודדים המצוינים שצברו סכום כסף יפה וענו על הרבה מאוד שאלות במרדף הגמר. זה היה פרק חזק.
אגב חוזק הוא משתמש בדימויים מעולם הספורט כדי להכין את עצמו לשתי הדקות האינטנסיביות שבהן הוא צריך לשלוף בקצב מסחרר את התשובות לשאלות, בכל סוף תוכנית. "אני מנסה להיכנס לראש של להיות מסי במונדיאל, שבועט פנדל. זה מטעין אותי. בעונה הראשונה אמרתי אני מסי, אחר כך רונאלדו, אחר כך אריק זאבי, יעל ארד. עם חלקם גם דיברתי. הפוקוס הוא אותו פוקוס, והרצון להצטיין הוא אותו רצון".
מעבר ליכולת השליפה המהירה הוא גם חייב "להיות בזון, לגמרי מרוכז בתשובות, לא בשום אלמנט אחר, ואני יכול לצאת מבואס מסיבוב גמר, אפילו שניצחתי בו, כי טעיתי בשאלה שהייתי אמור לדעת".
אחת מהאכזבות שלו מעצמו היתה על דבר שטותי, טריוויאלי — איך לא. הוא לא זכר את שמה של גב' דאק, אשתו של דונלד. ומאז "דייזי" — זה שמה — נהפך למילת טריגר שגורמת לו להיאסף ולהיות דרוך בזמן המשחק.
שומרת את הפאנץ' לסוף
לוסי איוב נכנסה לסניקרס הגדולים של עידו רוזנבלום, העסוק בלהיות בכל מקום אחר על המסך: מהמנחה ב"זמר במסיכה", דרך "חתונמי" ואפילו כמחליף של אייל קיציס ב"ארץ נהדרת". בחמש העונות של "המרדף" רוזנבלום מלא החן שידר בדיוק את מה שהשעשעון הזה צריך, אווירה נינוחה בתוך התחרות, כימיה מעולה עם הצ'ייסרים, איתי הרמן ומיכל שרון, ויכולת לפטפט בנעימים עם המתחרים וגם לתת תחושה שהוא יודע את התשובות, לפחות חלק מהן.
גם איוב משוחררת, אלגנטית וידענית, והיא מביאה איתה את העולם שלה. כשמתמודדת מתבדחת על מילה בערבית, היא משלימה את דבריה, ובסוף התוכנית, כמו סטנדאפיסטית חוזרת לבדיחה מתחילת הערב. "לוסי נורא מצחיקה", מסכים הרמן. "אצל עידו נסמכתי עליו בענייני קולנוע וטלוויזיה, שהוא ידע יותר ממני. אצלה זה כל ענייני השפה בעברית ובערבית".
