מחאה נגד שינוי שמו של ביתן הלנה רובינשטיין לאייל עופר
מחאה נגד שינוי שמו של ביתן הלנה רובינשטיין לאייל עופר
עופר תרם 5 מיליון דולר לשיפוץ המבנה ומעתה הביתן ייקרא על שמו. המוחות מתנגדות לכך שנשים שהונצחו במרחב הציבורי יימחקו, כפי שקורה גם בגשר יהודית. ״במחיקת השם הלנה רובינשטיין הבהירו שכסף קונה הכל חוץ מערכים חברתיים״
מי שעבר לאחרונה באזור ביתן הלנה רובינשטיין - ששימש בשנים האחרונות כשלוחה הצעירה והעכשווית של מוזיאון תל אביב - הבחין בשינוי קטן אך בעל משמעות גדולה בכיתוב המופיע על המחיצה המכתרת את הביתן הנמצא בשיפוצים.
השם אייל עופר נמחק מהשלט שעליו היה כתוב ״מוזיאון תל אביב לאמנות, ביתן אייל עופר לאמנויות, הפתיחה ב־2022״, ובמקומו שבה והופיעה הלנה. מאחורי המחאה המעודנת (בינתיים) עומדת קבוצת הפייסבוק ״החזירו את הגשר ליהודית מונטיפיורי, ואת המוזיאון להלנה רובינשטיין״ שנוסדה בפברואר. זהו חלק ממאבק להחזרת שמות מבני ציבור או גשרים שנוכסו או הולאמו לטובת גברים.
כזכור, הגשר שמעל נתיבי איילון נקרא בתחילה על שם יהודית מונטיפיורי, שהיתה שותפה מלאה לפעילות הפילנתרופית של בעלה, סר משה מונטיפיורי. סמוך לסיום בנייתו החליטו בעיריית תל אביב לשנות את שמו לגשר יצחק נבון. ביתן הלנה רובינשטיין הוקם ב־1959 בתמיכתה של קרן הלנה רובינשטיין. ב־2011 הקרן חדלה לפעול. הוא תוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר וכעת נמצא בשיפוצים. בעקבות תרומה בסך 5 מיליון דולר שתרם עופר לשיפוץ המקום הוחלט כי הביתן ייקרא על שמו.
הוותיקים בינינו זוכרים שב־2006 ביקש סמי עופר, אביו של אייל, לקרוא למוזיאון תל אביב על שמו ושם אשתו, אביבה, בתמורה ל־20 מיליון דולר. השם שונה בחטף ובאישון ליל ושונה שוב בעקבות ביקורת ציבורית ואגרסיבית שעצרה את המהלך. ועכשיו, מלבד רחשים פה ושם, הדבר עובר בשקט. אולי בגלל שלא מדובר במוזיאון כולו או הבנה שבסדר העדיפויות הלאומי התרבות נדחקת לתחתית הרשימה והאפשרות של מוסדות תרבות להמשיך ולהתקיים תלויה בעיקר בתרומות. אך המחאה הנוכחית היא לא רק נגד מכירת נכסי ציבור לאנשי הון אלא גם ובעיקר חלק ממאבק גדול יותר, בסוגיה מגדרית, הנוגעת למחיקת שמן של נשים מהמרחב הציבורי. החשיבות של השארת שמה של הלנה הוא בהיותה אחת מנשות העסקים הבודדות המצליחות שתרמו מכספן להנצחה ובמובן הזה היא מודל לחיקוי. ״במחיקת השם הלנה רובינשטיין נתנו יד לכך שכסף קונה הכל חוץ מערכים חברתיים״, נכתב בדף הפייסבוק של קבוצת המחאה. ״שהרי כל מוזיאון שמכבד עצמו לעולם לא היה משנה שם של תורם או תורמת ומייסדת אלא מעניק לתורם החדש קיר או אולם במוזיאון על שמו״.
3 צפייה בגלריה
הלנה רובינשטיין. אחת מנשות העסקים המצליחות הבודדות שתרמו מכספן להנצחה
(צילום: ROGER VIOLLET)
עו״ד מיקי רויטמן, מראשות המחאה, מציינת כי בימים הקרובים יישלח לעיריית תל אביב מכתב מיצוי הליכים לפני פנייה לבימ”ש לעניינים מינהליים. ״ביקשנו מהעירייה אינפורמציה על ההחלטה לשינוי השם ולא קיבלנו כלום״, היא אומרת. ״אנחנו יודעות שיש חוזה עם קרן הלנה רובינשטיין, שבו מצוין כי השם לא ישתנה. ביקשנו את החוזה מהעירייה וגם את זה לא קיבלנו״.
מה הפתרון שהייתן מציעות?
“שיקראו לזה ביתן הלנה רובינשטיין ובניין אייל עופר״.
״ביתן הלנה רובינשטיין נקרא על שמה בעקבות תרומה של 50 אלף דולר שקרן הלנה רובינשטיין העניקה להקמת הביתן לפני למעלה מ־60 שנה״, נמסר מדוברות עיריית תל אביב. ״הלנה רובינשטיין הלכה לעולמה בשנת 1965, שני ילדיה נפטרו לפני שנים רבות, הקרן חדלה מלהתקיים בשנת 2011 ולא היה למוזיאון קשר עם הקרן או עם המשפחה זה שנים רבות. ככלל, במידה שהסתיימה תקופת חוזה התרומה המקורי, אין מניעה להתקשר בחוזה תרומה חדש שבצדו הנצחת זהות התורם החדש, כאשר על פי פקודת העיריות, לא נדרש אישור מועצה לשיום מבנה. נציין כי במסגרת תרומת קרן משפחת אייל ומרלין עופר לשיפוץ הביתן נקבע כי תרומתה בעבר של קרן הלנה רובינשטיין תונצח במבנה הבית״.
אז איך המוזיאון עומד להנציח את הלנה?
מהמוזיאון נמסר בתגובה: "המוזיאון ימשיך להוקיר ולהנציח את שמה של הלנה רובינשטיין באופן בולט בחזית שתי הכניסות המתוכננות לביתן לאחר השיפוץ והשדרוג המקיף שהוא עובר בימים אלו".
