"אני הגיטריסט הישראלי הכי מפורסם בעולם שלא מוכר בארץ"
"אני הגיטריסט הישראלי הכי מפורסם בעולם שלא מוכר בארץ"
עם 1.5 מיליון מנויים ביוטיוב ו־7.5 מיליון צפיות בחודש, כפיר אוחיון הוא אולי הגיטריסט הישראלי הנודע בעולם. אחרי גרסאות הכיסוי שלו לשירי רוק עוקבים גם באיראן וברשות הפלסטינית, ואפילו סלאש הוא מעריץ שלו
לגיטריסט כפיר אוחיון יש 3 מיליון עוקבים בערוצים הדיגיטליים, הוא מוזמן לנגן בכנסי היוטיוברים הגדולים באירופה, יש לו מעריצים בכל העולם ואפילו כתבו עליו במגזין המוזיקה “Spin”, אבל בישראל הוא עוד יכול ללכת ברחוב בלי שיבקשו ממנו סלפי. "אני הגיטריסט הישראלי הכי מפורסם בעולם שלא מוכר בארץ", אומר אוחיון. "בעולם מכירים אותי יותר מאת אבי סינגולדה. נתקלתי בו בהופעה בגיל 17 ואמרתי לו שאני היורש שלו. אפשר להגיד שלפחות באונליין הצלחתי".
אוחיון (41), נשוי עם שתי בנות ומתגורר בפתח תקווה, התחיל ללמוד לנגן בגיל 10 וכעבור שנתיים המשיך לבד. אחרי שירות צבאי בחיל הים חזר לנגן, הקים להקות אבל שום דבר לא התרומם. התפנית חלה לפני שבע שנים כשהעלה את הקאבר הראשון ליוטיוב ללהיט "שנדליר" של סיה. "זה הגיע במהירות ל־50 אלף צפיות, שבזמנו זה נחשב הרבה. הרגשתי שעליתי על איזו נוסחה.
בקאברים שלו הכל אינסטרומנטלי והוא מנגן את תפקיד השירה ולא את הליווי. “הגיטרה שלי שרה. לא רציתי עוד פעם לעשות ‘גאנז אנד רוזס’ כמו כולם אלא ביצועים ללהיטים שטרנדיים עכשיו. הבנתי שמה שחשוב זה התמדה ועקביות, גם בתוכן וגם בנראות. במשך חמש שנים העליתי וידיאו בכל שבוע בשעה קבועה, וזה תפס בגדול. לפני שמונה חודשים קיבלתי את פרס כפתור הזהב מיוטיוב — על מיליון עוקבים שמנויים לערוץ שלי".
בכל סרטון (בערוץ Kfir Ochaion) הוא משקיע כמה ימים. עובד על הניואנסים של המלודיות והקול, עורך ומצלם הכל בעצמו, כמעט תמיד באותו לוק: יושב עם טי שירט וכובע מצחייה על רקע רמקולים ומגברים. בארבע השנים הראשונות עבד במשרה מלאה כמעצב חוויית משתמש בהייטק, בהמשך עבר לחצי משרה כדי שיוכל להתמקד במוזיקה. במסגרת העבודה על הסרטון הוא עובד על הניואנסים של המלודיות והקול, עורך ומצלם הכל בעצמו.
בצילום הוא חותך את הפנים בכוונה כדי שהדגש יהיה על הגיטרה, על המוזיקה. הוא משתמש במיתרי הגיטרה במקום במיתרי הקול בדיוק רב כדי להביע את השיר. כשהוא מנגן את “רפסודיה בוהמית” אפשר לדמיין את פרדי מרקורי שר, כך גם ב”גשם סגול” של פרינס.
“כשאני לומד קטע אני שומע אותו ברמה פסיכית, מפרק אותו לגורמים ממש, מאט אותו ומוציא כל ניואנס, ולפי זה לומד. כשאני ממש יודע אותו על בוריו, אני עושה אותו במדויק אחד לאחד או נותן לו אינטרפרטציה משלי. ב”Sultans of Swing” של הדייר סטרייסט, למשל, עשיתי גם גרסה נאמנה, גם גרסת מטאל וגם גרסת ג’אז. אפשר לשחק עם זה”. אבי סינגולדה, מגדולי הגיטריסטים הישראלים, צפה בכמה סרטונים של אוחיון ואמר: “מה שהוא עושה מדהים, יש לו טכניקה מעולה ויכולות בכל הסגנונות”.
אוחיון אומר ש“אני כבר יכול לעשות רק מוזיקה לפרנסתי, אבל אני אוהב ביטחון כלכלי. אין לדעת מה יהיה מחר, אולי יסגרו לי את הערוץ. עשיתי פעם קאבר לבריאן אדמס וחסמו אותי. הסבירו לי שאדמס רוצה שיתרכזו בערוץ שלו. האגו מתפוצץ”.
איך מתרגמים את ההצלחה לכסף?
“מרווחים של פרסומות שמשודרות לפני הקליפים, בממוצע זה דולר אחד לאלף צפיות על חומר מקורי. בגלל שאני עושה קאברים, החלק העיקרי הולך לאמן שחיבר את היצירה המקורית, אבל יש לי 7 מיליון צפיות בחודש בממוצע, אז נשאר לי לא מעט. הרווח תלוי בהרבה משתנים, כמו כמות בעלי הזכויות. מקור הכנסה נוסף הוא אלבומים. ברגע שיש לי 12 שירים שתפסו ואני שלם איתם, אני מאגד אותם לאלבום ומעלה לספוטיפיי ולאפל מיוזיק. יש לי 9 אלבומים וכ־30 אלף מאזינים בספוטיפיי”. עד כה הקאבר הכי מצליח שלו היה “Faded” של אלן ווקר, עם יותר מ־12 מיליון צפיות (שמופיע כאן למטה).
אוחיון מספר שעליו הקורונה השפיעה לטובה: היא נתנה דחיפה כי כולם היו בבית וצפו בסרטונים. אם היו לי 5 מיליון צפיות בחודש ממוצע לפני כן, אז נוספו עוד 2.5 מיליון, אבל לדעתי הייתי מגיע לזה גם בלי הקורונה. מה שכן, בקורונה התחלתי גם ללמד גיטרה. פנו אליי בעבר ואני רציתי להתרכז בלעשות מוזיקה. בקורונה הרגשתי שזה זמן טוב לעבוד עם אנשים אז פרסמתי פוסט והיומן התמלא”.
מלבד 1.5 מיליון המנויים ביוטיוב יש לו 1.2 מיליון עוקבים בפייסבוק, 570 אלף באינסטגרם, ו־80 אלף בטיקטוק. “הכל אורגני”, הוא מדגיש. “בחיים לא קניתי צפיות, כל המעריצים — זה אמיתי”. בין העוקבים באינסטגרם יש כמה שמות מכובדים כמו גיטריסט גאנז אנד רוזס סלאש, הזמר שון מנדס והשחקן ג’ייסון מומואה.
לאחרונה התחיל אוחיון להעלות גם מוזיקה מקורית שלו. כשהוא נשאל מה עם קאברים למוזיקה ישראלית, הוא משיב ש“זה פחות תפס, כי רוב הקהל שלי מחו”ל. עשיתי קאבר ל’טוי’ שהיה חזק מאוד בפייסבוק והגיעו דרכו הרבה ישראלים. עשיתי גם אייל גולן, עמיר בניון, סטטיק ובן אל — אבל זה פחות תופס”.
המעריצים הם לא רק מאירופה, רובם מארה”ב, מהמזרח הרחוק ואפילו מאיראן. “כותבים לי מאיראן ‘עזוב את הממשלות, מוזיקה מחברת אותנו’, כך גם מהרשות הפלסטינית. יש דברים מאוד מרגשים. אחרי שעשיתי קאבר ל’Frozen’, כתבה לי אמא מארה”ב שהבת שלה חולת סרטן ומאושפזת והדבר היחיד שגרם לה לחייך היה הווידיאו שלי”.
גילויי ההערצה עברו מהרשת לחיים. כשבביקור ברומא הצטלם עם אשתו על המדרגות הספרדיות, השומר נעץ בו מבטים ללא הרף. “חשבתי שעשינו משהו לא בסדר. אחרי חצי שעה בדקתי הודעות באינסטגרם והיתה שם הודעה ‘אתה ברומא עכשיו? זה אני השומר’. שלחתי לו את התמונה כי רואים אותו מאחור”.
בימים אלה הוא עובד על חומר מקורי אינסטרומנטלי ומאוד רוצה ללוות אמנים. “אני פנוי להובלה, מאוד הייתי רוצה להיות על במות של אמנים גדולים, אני לא מצליח להבין איך אף אחד עוד לא הגיע אליי. זה קטע מתסכל”.
בשבוע שעבר היתה טבילת האש הראשונה במעבר מהעולם הווירטואלי לאמיתי. זה קרה ב־Biggy Z בתל אביב, שם אירח את הזמרת סיון בהנם. אוחיון התרגש מהמפגש החי עם המעריצים שהגיעו מכל קצוות הארץ, כולל רמת הגולן ובאר שבע “היו הרבה חששות כי אין הבטחה שמה שעובד אונליין יעבוד גם בלייב. למזלי הם לא רצו שאפסיק. עשיתי הדרן אחד ודי, רציתי להשאיר טעם של עוד”.
ההופעה הבאה תתקיים ב־20 במאי בגיטר לופט בתל אביב. “זה מקום שאפשר לשדר ממנו אז אני גם מוכר כרטיסים אונליין וזה מגיע למיליונים של עוקבים. אני מקווה שזה יביא את המכה. אני מניח שזו רק ההתחלה”.