דורון בן דוד: "אני רוצה יותר לוותר, בעיקר לעצמי"
דורון בן דוד: "אני רוצה יותר לוותר, בעיקר לעצמי"
השחקן דורון בן דוד שמשחק עכשיו בעונה החדשה של "מנאייכ", קטף עם הסדרה "שעת אפס" את פרסי פסטיבל קאן וברלין ומחכה לעונה החדשה והמטורפת של "פאודה". יש לו שריטה לעטוף בניילון כל דבר, על פחד גבהים התגבר באמצעות צניחה חופשית, את הכסף שלו הוא שורף על יין לבן, הוא מפחד להזדקן ולהתחרפן, וחולם על שיבה להודו, או לפחות על טיול טבע ארוך בחו”ל
איפה אנחנו תופסים אותך?
"עם הקפה יושב על המיטה ולומד טקסטים לאודישן".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"בבית. אשתי ואני הגענו לנוסחה של הקפה הכי טוב שזו ממש התמכרות: שחור חזק עם חלב שיבולת שועל בריסטה של Vitariz בכוס גבוהה של איקאה".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם הסבים והסבתות שלי משני הצדדים. לא הכרתי אותם. מהתחום הייתי רוצה לפגוש את שון פן ואורי זוהר. גדלתי על הסרט 'מציצים' וזה מטורף שצפיתי בזה בתור ילד. בכל פעם כשהייתי לבד בבית בלילות, וזה קרה לא מעט, זה היה הסרט שהיה שם במגירה. הייתי לוקח, צופה בו ונרדם איתו".
על מה אתה עובד עכשיו?
"הכל באוויר כרגע: 'מנאייכ' בכאן 11, אני מגלם את פקד לייבו, קצין בילוש בתחנת ראשון לציון וקבלן הביצוע של ברק הראל שאותו מגלם עמוס תמם; ו'ירושלים' ב־HOT, אני מגלם את אמיר, קצין בילוש וחקירה במרחב דוד. בשבוע הבא (13.7) עולה העונה הרביעית של 'פאודה' שהדבר היחיד שאני יכול להגיד לך זה שהווליום של האקשן עולה בכמה רמות העונה. היו פשוט סצנות קיצון של אקשן שהיה קשה לי לשאת אותן. עבדנו כמו מטורפים. ובנוסף לכל זה זכינו בפסטיבל קאן ובפסטיבל ברלין על הסדרה 'שעת אפס'. כרגע אני בעיקר עושה אודישנים ומכין לאודישנים. יש קורסים שלי שבהם אני מלמד משחק".
מה השריטה שלך?
"יש לי כמה קשות אבל הכי זה שאני עוטף כמעט הכל בניילון נצמד, שם גומיות ומכניס לקופסאות. אם זה חצי תפוח על השיש, אני נותן שניים שלושה סיבובים שלא יירקב. אני סוגר חבילות של עוגיות שלא נגמרו. זה מופרע לגמרי".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"קיבלתי כמה עצות טובות בחיים. קודם כל ללכת ללמוד משחק, כי זה לא היה בתוכניות שלי. כשעבדתי בצוות בידור אמרו שכדאי והלכתי לבית צבי. גם שם קיבלתי עצה: אמרו לי ליהנות בתוך הסצנה גם אם זה סבל גדול. אני משתדל לעשות את זה ולא תמיד מצליח אבל השאיפה היא לשם. העצה האחרונה היא של אשתי שלימדה אותי להוסיף גבינה צהובה לפרוסה עם ריבה. בהתחלה חשבתי שזה מגעיל ואז ניסיתי, וזה אחד הטעימים שיש".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
"אין לי הרגלים קבועים. לפעמים הולך לים, לפעמים אנחנו בשוק הפשפשים לתוך אחר הצהריים, שותים יין, רואים הופעות רחוב. אני לא מאנשי השנ"צ. אני מקנא במי שכן כי הייתי רוצה לעשות שאט דאון למערכת וללכת לישון. אני עובד על זה בימים אלה, על לנוח, לשים את הכל בצד. גם כשהכביש סואן והמכוניות צופרות והכל על האש — לעזוב הכל ולהיכנס למיטה לישון. אשתי יודעת לעשות את זה מצוין. אני לומד ממנה הרבה דברים".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"לעשות דברים מהמקום בלי לזוז. את מדברת איתי והמזגן יותר מדי קר אז שאני אעשה עם האצבע והוא ייכבה. להביא כוס מים, לקלף תפוח, כל הדברים לעשות מהמקום בכוח המחשבה".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"כל יום. אני שחקן אז נגזר עליי לשקר".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"אשתי (מיטל עובד, מורה ליוגה — מנ"ש).
למה אתה מתגעגע?
"להודו ולמי שהייתי בתקופה שנסעתי לפני הלימודים. משהו חיזק אצלי את השקט להיות במקום הנינוח שלי, במקום שהוא בחוסר שליטה, בלי דאגות ופחדים. אני מחפש כל הזמן איך לחזור לשם לבד, או עם המשפחה. יש בהודו משהו מאוד רוחני שמעיף אותי כמה רמות למעלה".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"במרכז ליד הים, רצוי קו ראשון, או שני, גג שלישי. מאוד כיף לעשות חופשות במקום כמו מתת, שם הייתי בסוף שבוע האחרון, אבל לא הייתי רוצה לגור שם אלא במרכז, שיש לאן לצאת ומה לעשות".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"יש שלושה דברים שעליהם הכסף צריך ללכת: מסעדות, הופעות וטיולים. האמת שאני מבזבז הרבה כסף על יין לבן".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"אני רוצה יותר לזרום, להשתחרר ולוותר, בעיקר לעצמי: אם הילדים אכלו טוסט לצהריים אז פאק איט, אם לא אכלו מנת חלבון ביום — שלא יאכלו, יהיה בסדר, אני רוצה לשחרר דברים. משהו שם נהיה קשוח וסגור ואני עובד על זה. היום אני בשליטה מטורפת: חייב לדעת כל דבר. אני רוצה לשחרר, להעצים יותר את האהבה ואת תודעת השפע, לא ברמת הכסף אלא ברמת הזרימה".
על מה יש לך רגשות אשם?
"שאני לא מבלה מספיק זמן עם אנשים ספציפיים בחיים. עם הילדים אני משתדל אבל עם אמא שלי פחות, ואני רוצה לחזק".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"ללא ספק המשפחה שלי וזה שהתגברתי פעם אחת על פחד הגבהים הרציני שיש לי ועשיתי צניחה חופשית. תמיד חלמתי לעשות צניחה חופשית והלכתי עם זה. משכתי את ההחלטה איזה חודש וחצי עד שבסוף זה קרה, וזו אחת החוויות הכי מדהימות שאני יכול להמליץ לאדם לעשות בחיים. ברגע שקפצתי שום דבר שעשיתי בחיים לא משתווה לזה. מטורף".
מה מפחיד אותך?
"להתחרפן, להשתגע, והזיקנה. שלא אוכל לעשות כל מיני דברים, להיות מוגבל מבחינה פיזית, להיות לא רלבנטי".
מה עושה אותך מאושר?
"תובנות עושות אותי מאושר, הילדים, אוכל טוב, אשתי, כשיש הרמוניה בבית".
מה הכי חסר לך בחיים?
"חו"ל. אני כל הזמן רוצה לטייל, לא עשיתי את הטיול הגדול כמו כולם של שנה שם, שנה פה. עשיתי חודשיים וחצי הודו וזהו. לטייל ביער, בהרים".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"יכולות המשחק שלי שאני מחזיק ומטפח ולשמחתי אני לא דורך במקום, לא נשאר עם כל הידע שיש לי ותמיד שואף ללמוד, קורא ספרים ורואה כל מיני סרטונים. אני לומד מהתלמידים שלי המון. אני מתעסק בסצנות כמעט כל יום אז השריר מאוד חזק ומפותח. פשוט זכיתי".
איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?
"נדיבות".
מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?
"הסופר ואיש החינוך ליאו בוסקאליה. חברה בתיכון נתנה לי את הספר שלו 'לחיות ולאהוב' ואף שהוא מאוד קיטשי הוא שינה אצלי המון דברים בתודעה של אהבה וכו', אורי זוהר, בראיין קרנסטון מ'שובר שורות', המורה למשחק שלי יפים קוצ'ר שהרבה ממה שאני יודע אני חייב לו".
אם לא היית שחקן מה היית עושה?
"משהו מתחום הטיפול, אולי קואוצ'ר או מעסה".
דורון בן דוד
• גיל: 41
• מקום מגורים: חולון
• מצב משפחתי: נשוי + 3
שחקן. שיחק בין השאר בסדרות "מטומטמת", "פאודה", "מנאייכ", "ירושלים", "עיר מקלט", "מקיף מילאנו", "הנערים" ו"שעת אפס"
