אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
ללגום ריזלינג כמו באלזס, להיפטר מהכסף הקטן למען מטרה טובה עם מלא הופעות משובחות, לבקר בגן עוצר הנשימה של האמן אורי גרשט, להתאהב בקולנוע חברתי נשי מעורר אמפתיה עם "סינמה סבאיא" ולחזור לכתיבה של סלמן רושדי
יין
ללגום ריזלינג כמו באלזס
ריזלינג, זן הענבים הלבן האציל, נחשב מסורתית לאחד מגדולי זני הענבים הלבנים, וגם, לדאבון הלב, לכזה שאין לו מה לחפש מחוץ למחוזות יין צפוניים כמו דרום גרמניה או צפון צרפת (אלזס). גם ההתעקשות המסוימת של אזורי יין חדשים יחסית כמו אוסטרליה לייצר ממנו יין לא ממש עשתה רושם על טהרני יין עקשנים.
והנה, כך מסתבר, בישראל כמו בישראל, לא רק מתעקשים לייצר יין מהזן הצפוני הזה בחום הנורא שלנו, אלא גם עושים חיל. מחר יתכנסו ביקב ספרה המייצר אך ורק יינות לבנים, בהם כמובן גם ריזלינג, כמעט כל יצרני הזן הזה בארץ. ענקים כמו יקבי כרמל, ברקן, רמת הגולן וטפרברג, יקבי בוטיק ותיקים ונחשבים כמו מרגלית, פלטר, ויתקין, מוכרים וחשובים כמו הר אודם או כישור, וצעירים ובועטים כמו תל, מיקה, גתו, בר מאור ויקב דרור החדש מכולם.
חיליק גורפינקל
קהילה
להיפטר מהכסף הקטן למען מטרה טובה
פרוייקט האוצר האבוד הפועל תחת עמותת עיגול לטובה הוא מיזם חברתי קהילתי נפלא שפועל כבר שנתיים במסגרות חינוכיות ובו ילדים אוספים מטבעות של עשרות אגורות לסכום משמעותי שאותו הם תורמים לעמותה או מטרה שקרובה ללבם, בליווי תוכנית חינוכית בשיתוף חברת ברינקס. את הפרויקט הקימה יזמית האופנה ענבל בוסיבא ומנהלת אותו השחקנית והמחזאית רוני הדר. עד היום נאספו ונתרמו כחצי מיליון שקל בעשרות אגורות בלבד על ידי תלמידים. בשבת הקרובה מוזמן הציבור כולו להיפטר מעשרות האגורות שזרוקות אצלו בבית או באוטו ולהעבירן למטרה לבחירתו באירוע השקת תיבת האיסוף הראשונה של האוצר (בעיצוב סטודיו פדואה) בתדר בבית רומנו תל אביב. באירוע יופיעו (בהתנדבות) שלומי שבן, לירז צ'רכי, תום יער, רועי כפרי וטל טירנגל (שירי מרפסת), וייערך פאנל בנושא פילנתרופיה בהנחיית שאול אמסטרדמסקי. מ־19:00. הכניסה חופשית.
מאיה נחום שחל
אמנות
לבקר בגן עוצר הנשימה של אורי גרשט
עבודותיו של אורי גרשט מוכרות בזכות יופיין הוויזואלי המהפנט, העיסוק בתולדות האמנות כמו גם הצילום בטכנולוגיה מתקדמת. בשנים האחרונות העולם הבוטני נוכח יותר ויותר ביצירתו, כמטאפורה לקשר שבין טבע לתרבות ולצורך האנושי לתרבת את הטבע, ואלו נמצאים גם במוקד שתי תערוכות חדשות שלו, שייפתחו השבוע. ב״העולם הצף״, במוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע (פתיחה ב־3.9), מציג גרשט סדרת עבודות וידיאו חדשה ובמרכזה סידורי פרחים שנוצרו על ידי אמנית איקבנה יפנית, בהם של אירוסים שפורחים רק ימים ספורים בשנה. לצד זה יוצגו שתי סדרות מוכרות שלו ממסעותיו ביפן, שבהן הוא מצלם גני זן ופריחה של עצי דובדבן שניטעו באתרי זיכרון ואסון דוגמת הירושימה. בתערוכה "Fields & Visions" בגלריה נגא בתל אביב תוצג מהערב סדרה חדשה הבוחנת, באמצעות זרי פרחים, את הקשר בין ייצוג המציאות בעידן הטכנולוגי לבין הטענה המתעתעת שלפיה צילום מייצג אמת אובייקטיבית אחת.
דנה גילרמן
סרט
להתאהב בקולנוע חברתי נשי מעורר אמפתיה
"סינמה סבאיא" הוא לא מאותם הסרטים שיהפכו לשוברי קופות, אלא סוד כמוס שיתגלגל מפה לאוזן. אנחנו משוכנעים שכל מי שיגיעו לסרט, יתאהבו בו בתוך חמש דקות כי יש בו איזה קסם וכישרון שובי לב. זהו סרט אנושי וקאמרי על קבוצה של שמונה נשים, עובדות עיריית חדרה, יהודיות וערביות, שבמסגרת תוכנית לעידוד הדו־קיום מגיעות לסדנת קולנוע שבועית. המדריכה (דאנה איבגי) מלמדת אותן מה זו מצלמה ואיך מצלמים, ובתוך דקות ספורות הקהל מפתח היכרות מלאת אמפתיה עם שמונה הנשים והסיפורים שלהן. זהו סרט הביכורים של אורית פוקס רותם (שמועמד לתריסר פרסי אופיר, כולל לסרט הטוב ביותר), שבסרט הגמר שלה בסם שפיגל, "קרב עיניים", עשתה תרגיל דומה ביכולת יוצאת הדופן שלה לגרום לצופיה לתהות האם אנחנו בסרט תיעודי או עלילתי. "סינמה סבאיא" הוא לא רק סרט מרגש על דינמיקה קבוצתית בין נשים, אלא מבט מתוחכם מאוד על הקשר בין מצלמה ומציאות, והמניפולציות שלהן. ומה זה סבאיא: חבורת בנות, בערבית. קולנוע של נשים, קולנוע של קבוצה, קולנוע של קהילה. הסרט הזה יתגנב לכם ללב.
יאיר רוה
אירוע
לחזור לכתיבה של סלמן רושדי
ב"ניו יורקר" מפרסמים השבוע מאמר שמסביר מדוע מגיע לסלמן רושדי פרס נובל לספרות, שבועיים וקצת אחרי שנדקר ונפצע קשה בידי צעיר מוסלמי ממוצא לבנוני. בעיריית תל אביב מארגנים ערב לכבודו, "סלמן רושדי וים הסיפורים", שיתקיים ב־4.9 בבית השחמט ברמת אביב. רושדי עסק לא מעט בנושאים של דמוקרטיה ופונדמנטליזם דתי, הוזנק לתודעה העולמית כשהוציאו עליו את הפתווה ב־1988 עם פרסום "פסוקי השטן", ושב לעסוק בנושאים האלה בספר מ־2015 שנקרא "שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות". במפגש המתוכנן ישוחח יולי שפירא עם הסופר ניר ברעם על האופן שבו משתמש רושדי בדמיון כדי לברוא עולמות קרובים ורחוקים, על מטרת השימוש בשפה גבוהה ובשפה משובשת בספריו, ועל העיסוק שלו בשאלת הבית. את המפגש תלווה בקטעי קריאה אנה דוברוביצקי.
שירי לב־ארי
