פרונטו לנצח: כבר לא לכולם ועדיין מסעדה חד פעמית
פרונטו לנצח: כבר לא לכולם ועדיין מסעדה חד פעמית
האיטלקית המוערכת בת 33, שזו המקבילה הישראלית לבת 333 בפריז. כלומר אינסוף במונחים מקומיים. והיא עדיין מהטובות שלנו. והיקרות, מה לעשות. האוכל של שף דיוויד פרנקל הוא אכן מופלא
למה לו למבקר, מקשיש ונוסטלגיסט ככל שיהיה, לכתוב עכשיו שוב (גם אם פעם ראשונה בעיתון הזה) על פרונטו בת ה-33 פלוס.
אולי בדיוק בגלל זה. כלומר זה שהיא בת 33, שזו המקבילה הישראלית לבת 333 בפריז למשל. כלומר נצח אמיתי במונחים מקומיים. מעטות המסעדות שאינן מסעדות פועלים אלא גורמה שבגורמה, שמחזיקות זמן כזה. אם בכלל. זהו הישג יוצא דופן, אולי חד פעמי, בקולינריה המקומית.
לא מספיק? אוקי, אז אולי בגלל שפרונטו היא כבר מזמן לא מסעדה איטלקית אלא מסעדת שף לכל דבר, ומהטובות שבהן, אם לא למעלה מכך. קצת לא ברור למשל איך לא התברגה לרשימת הפיפטי בסט המפורסמת ההיא, במיוחד אחרי שמתברר שבעצם אולי היה כאן רק אדם אחד שבחר את כל השש שכן.
עדיין לא מרוצים... אולי אם כן תרצו לדעת שבשנים האחרונות הסיכוי לפגוש כאן את שלום חנוך וחבורתו, רעיו של רפי אדר, המייסד והבעלים הקודם, הם קלושים מתמיד. פרונטו של ימינו היא מעוז (נוסף) של הכסף החדש, לא הבוהמה הישנה.
אתם יודעים מה? עזבו שטויות. אני אכתוב, שוב, על פרונטו, כי מדובר במסעדה מעולה. מהטובות שלנו. והיקרות, מה לעשות. האוכל של שף דיוויד פרנקל הוא אכן מופלא. כמו שאולי שמעתם.
התחלנו אם כן בצלחת לחמים מעולים שבמעולים שהוגשו עם רוטב רומסקו ואיולי רוקט.
ראשונות. מקצה מנות נאות מסחרר שכלל קרפצ'יו שייטל עם שמן זית, זרעי עגבניה ו'נוזל קימצ'י' אותו כרוב קוריאני מהולל. נראה לי שדווקא הנוזל הזה, מעולם ההתססות שגם כאן כבר שולחים אליו זרועות, עשה את ההבדל והפך מנה שגרתית יחסית לסנסציונית ממש.
עוד מנה חיה – נתחי אינטיאס נאים עם קרם תירס לבן, צ'ילי ירוק, מלפפונים ושמן כוסברה. מסובך? הטעם דווקא היה פשוט מאד. מצוין. איך אומרים סטטיק ובן אל (אמרו..) קלללל.
עוד אחת. פרוסות סקאלופס (קוקי סן ז'ק) נאות עם שמן חזרת פלפל 'סובאז' (למה שנבין אם אפשר שלא) ו..'גארום' (מעין ציר רומי עתיק יומין שזוכה כעת לעדנה) סרדינים. מורכב, עשיר, עמוק ומפתיע.
ממשיכים.
מנת פסטה אחת, בכל זאת, לזכר ימים עברו. אם כי אין שום קשר כמובן בין הפסטה שמגישים פה עכשיו לפרונטו של רפי אדר. טורטלי (מין כיסון ענק ופתוח בצדדים) של דלעת ומח עצם בקונסומה (מרק צח) עוף חום ומעל מגורדת גבינת בקר בת שנתיים (לדעתי של 'המחלבה הקטנה' מיודעתנו). מה אומר ומה אדבר. מנה לפנתאון.
שיפוד תמנון עם קרם שורשים וצ'ילי מותסס - המנה היחידה שהיתה סוג של שגרתית, אבל גם, מליגת העל.
סטייק סינטה עם קרם דלורית, ירקות גינה ופירה. בעצם גם זה היה 'רגיל' שכזה אבל שוב, מעולה שבמעולים.
קינחנו במקצה מטורלל ממש של קינוחים. 'קסטה פרונטו' התגלתה כגלידת מרנג, שוקולד מקורמל, הכל על תחתית עוגיות לוטוס כשמעל שוכב מרנג שחור שנראה שרוף ממש וגם נטעם ככה ובאורח פלא הפך את המנה לאחת המוזרות והמסעירות שיצא לי לטעום מעולם באגף הקינוחים.
פלאן של קרמל מ'שויו' ריויון (עוד יציאה מאגף המותססים), פקאן, וניל ושוקולד לבן. בסוף זה מעין קרם קרמל למתקדמים. מאוד.
גרניטה קוקוס נראתה כמו מחווה הומוריסטית לאבקה הלבנה שאומרים שהמון טבחים ולקוחות אוהבים בתל אביב. ערימה ענקית של ספק אבקה ספק קלקר לבן. ההגדרה הרשמית דיברה על ריבת קוקוס, פירות יער, רוטב דובדבנים, סורבה יוגורט, קוקוס וסומאק. סבבה. זה נראה כמו הדבר ההוא ואיכשהו גם עשה היי כמו שאומרים שההוא עושה. (לא ניסיתי את ההוא מעולם. בחיי)
את הארוחה ליווה בקבוק סואבה איטלקי מעולה וחתמו שלושה אספרסו כפולים חזקים כמו שצריך.
פרונטו היא כבר ממש לא מסעדה לכל אחד. לא מבחינת המחיר (הנורא. כמו תמיד בת"א) גודל המנות – על גבול הזערורי לפעמים, ואולי גם לא הטעמים המורכבים. אם כל אלה לא מרתיעים אתכם, ואולי אפילו להפך, אז, במגבלות ההסתייגויות הללו כמובן, אל תחמיצו.
לחם – 32
קרפצ'יו שייטל – 69
אינטיאס – 94
סקאלופס – 98
טורטלי דלעת ומח עצם – 84
תמנון – 108
סינטה – 169
קסטה – 49
פלאן - 42
גרניטה קוקוס - 44
בקבוק סואבה יקב פרא – 196
פרונטו, הרצל 4, תל אביב, 03-5660915
