סטלה מקרטני מציגה: "עור" עשוי מתפטיר של פטריות
סטלה מקרטני מציגה: "עור" עשוי מתפטיר של פטריות
בחיפוש אחר דרכים חדשות לצמצום ההשלכות ההרסניות של תעשיית האופנה מפתחים מותגי היוקרה סטלה מקרטני והרמס חומר חדשני דמוי עור מתפטיר של פטריות
החודש חשפה המעצבת הבריטית סטלה מקרטני, מהמעצבות המובילות בעולם בתחום האופנה בת־הקיימא, את פריטי הלבוש הראשונים שיצרה מעור תפטיר פטרייה שגודל במעבדה. הקולקציה הקטנה כוללת מכנסיים וחלק עליון שחורים עשויים עור טבעוני חדשני. מקרטני לא לבד. גם מותג האופנה הצרפתי הרמס, המזוהה יותר מכל עם יוקרה קלאסית ותיקי עור איקוניים, שובר את המסורת ארוכת השנים שלו.
לאחרונה פורסם כי הוא מוציא תיק חדש, ויקטוריה, עשוי קנבס משולב בחומר דמוי עור בגוון ענבר, גם הוא מתפטיר פטריות, שפותח בשיתוף עם חברת סטארט־אפ מקליפורניה. הדיון על אופנה אתית צובר תאוצה בשנה האחרונה, ונושא הקיימות, אופנה אקולוגית וירוקה, עולה יותר ויותר בתעשיית האופנה. אמנם נושא הקיימות אינו חדש — מותגים רבים, בהם גוצ'י וורסאצ'ה, הודיעו בשנים האחרונות על הפסקת השימוש בפרוות, אבל בעקבות הקורונה מונחים כמו סלואו דיזיין ועיצוב אקולוגי תפסו מקום מרכזי בשיח, ויותר בתי אופנה מבינים כי עליהם לעשות שינוי בדרך ייצור הבגדים ושעליהם לחשב מסלול מחדש. שאנל, למשל, השקיעה בחברת כימיקלים ירוקה במטרה לשפר בעתיד את מנגנון הייצור.
אבל בעוד הדרך של תעשיית האופנה עוד ארוכה בכל הנוגע להשלכות המזהמות שלה, מקרטני פועלת בכיוון כבר 20 שנה. כטבעונית התומכת בארגון זכויות בעלי חיים, היא מקפידה שלא להשתמש בעורות, פרוות ונוצות בעיצוביה, גם לא בפי.וי.סי. במשך השנים פעלה למציאת פתרונות טכנולוגיים אלטרנטיביים: היא פיתחה חלופה אורגנית לאצטט למסגרות משקפי ראייה, פוליאסטר ממוחזר ליצירת חומר דמוי עור ובית האופנה שלה עושה שימוש בצמר וכותנה אורגניים. ב־2018 רכשה מקרטני מידי תאגיד קרינג את המניות שלו במותג שלה, ומאז היא הבעלים היחיד. זמן לא רב אחר כך היא מכרה נתח קטן מאוד מהחברה לתאגיד LVMH ומונתה ליועצת של ברנאר ארנו, הבעלים, בענייני קיימות. בשנים האחרונות שקדו מקרטני והצוות שלה על העור המכונה מיילו, והפריטים שיוצרו בשיתוף עם מעבדות Bolt Threads הם אב־טיפוס שעדיין אינו מוצע למכירה,.
החומר החדש מחקה מאפיינים של עור עשוי מתפטיר של פטריות — רשת סנסורית תת־קרקעית אינסופית של חוטים הנמצאים במבנה השורש של הפטרייה. מחקרים גילו כי בתוך הרשת הזאת ודרכה מועברים חומרים וגדלות מושבות של מיקרואורגניזמים, ויש המתייחסים לרשת הזו כאל "האינטרנט של הטבע". תהליך גידולו במעבדה אינו דורש אלא מים ואוויר ומעט נסורת לכיסוי, והוא אורך כמה שבועות, זמן קצר בהשוואה לגידול בקר, שיש לו גם השפעות הרסניות על התחממות כדור הארץ וזיהום המים. לחומר החדש, לעומת זאת, יש השפעה מינימלית על הסביבה, הוא עוזר לחסוך מים, מצמצם את פליטת גז חממה ומגן על מערכות אקולוגיות חשובות. ב־2018 יוצר ממנו לראשונה תיק לתערוכה שהתקיימה במוזיאון ויקטוריה ואלברט ומאז שקדו על פיתוח בגדים.
"אם עד לאחרונה לא היה אפשר ליצור די חומר גלם שישמש ליצירת פריטי לבוש, הרי שעכשיו הצלחנו ליצור מגוון משקלים וטקסטורות שלו". אמרה מקרטני ל"ווג", "בניגוד לדמוי עור מפוליאסטר ממוחזר, מיילו הוא טבעי ב־100%. והכי חשוב — אנחנו לא מתפשרים. אני לא רוצה שאיש יראה שהמוצרים שלנו לא עשויים עור אמיתי. חשוב לי שהם יעמדו בשורה אחת עם הדבר האמיתי". לדבריה, המטרה האולטימטיבית היא שהפיתוח הזה ישמש בעתיד כמה שיותר כתחליף של ממש לעור.
ההודעה של של הרמס שיצאה לא מכבר היא ההוכחה לכך שיש עניין גובר. בשיתוף פעולה מפתיע עם חברת MycoWorks שרשמה פטנט על הפיתוח המכונה סילבניה, שובר בית האופנה הצרפתי הוותיק את המסורת ארוכת השנים שלו, ופונה לייצור תיקים מחומר דמוי עור שגדל במעבדה. התיק החדש יוצע למכירה כבר בסוף השנה, לצד תיקי העור האיקוניים שמייצר המותג כבר עשרות שנים, בהם תיק קלי ובירקין, שחלקם עשויים עורות קרוקודיל הנמכרים בעשרות אלפי אם לא במאות אלפי דולרים. בשנה האחרונה ירד הרווח הנקי של החברה ל־1.39 מיליארד יורו מ־1.53 מיליארד יורו, למרות עלייה בתשואות במחצית השנייה של השנה, בעיקר בשל עלייה של 14% במכירות באסיה. אמנם הרמס לא הצהיר עד כה על מחויבותו לקיימות, ומן הסתם לא יזנח את ייצור תיקי הבירקין ומוצרי העור שלו המגלגלים מילארדים, אבל יש לזכור שפריטי המותג היקרים (שגם שומרים על מחירם לאורך השנים ביד שנייה) הם על־זמניים ותוחלת החיים שלהם ארוכה. "החזון של MycoWorks והערכים הסביבתיים שלו זהים לאלה של הרמס: התפעלות מחומרים טבעיים והשינויים בהם, שאיפה למצוינות, ורצון להבטיח שהפריטים ינוצלו בצורה הטובה ביותר ויחיו חיים ארוכים", אומר המנהל האמנותי, פייר אלקסיב דומא.