"אמרתי שהשם יהיה נגה ארז, אבל אנחנו פיפטי־פיפטי על הכל"
"אמרתי שהשם יהיה נגה ארז, אבל אנחנו פיפטי־פיפטי על הכל"
להצלחה הבינלאומית המטאורית של נגה ארז אחראי במידה שווה אורי רוסו, החלק הפחות מוכר בצמד, ביצירה ובחיים. “בהתחלה הייתי באנטי כי אתה לאו דווקא רוצה לעבוד עם הבן אדם שאתה ישן איתו”, הוא אומר בראיון ראשון בזמן שהוא מצפה לגראמי ומסביר מדוע לא ירצו לשתף פעולה עם קנדריק לאמאר מה החשיבות העצומה של המרצ’נדייז לביזנס
כשנכנסים לדירה של נגה ארז ואורי רוסו בפלורנטין, מיד רואים שגרים בה מוזיקאים. בסלון ניצבות כמה גיטרות ולידן אולפן ביתי צנוע עם מחשב וכל הציוד הנלווה. מדהים לחשוב שמפה יצרו השניים מותג בינלאומי לוהט עם מעריצים בכל העולם (כולל משפחת אייליש, בילי ואחיה), ביקורות משבחות על אלבומם האחרון “KIDS”, הופעות בפסטיבלים נחשקים — ולאחרונה גם אירוח בתוכנית הלילה של ג'ימי קימל. ארז, שהיא הפרונט והפנים של העשייה המשותפת, יוצאת מהבית לענייניה ומשאירה את הזירה כולה לרוסו, שעד כה כמעט לא התראיין.
הכל התחיל לפני שבע שנים: הם נפגשו באולפן הקלטות ברמת גן, שם רוסו עבד כטכנאי ועוזר מפיק, וארז ביקשה ממנו ללמד אותה לעבוד עם תוכנת אבלטון להפקה מוזיקלית. "מהר מאוד נהיינו זוג ואחרי כמה חודשים נגה רצתה שגם נעבוד יחד", מספר רוסו. "אני הייתי באנטי מוחלט. באולפן זה הרבה שעות יחד וזה מעייף ואתה לאו דווקא רוצה לעבוד עם הבן אדם שישנת איתו".
אלא שרצונות לחוד ומציאות לחוד. הם הקליטו יחד כמה קאברים, לסאן לוקס ונירוונה, למשל. אלה הגיעו גם למנהלי הלייבל האיכותי City Slang מברלין, שבו חתומים בין השאר ארקייד פייר, שמאוד התלהבו והגיעו לארץ במטרה לסגור חוזה. אז עלתה לראשונה שאלת ההרכב. "הם אמרו שעד עכשיו יש נגה ארז בתל אביב, בועה קטנה, וזה לחלוטין בר־שינוי, אז כדאי שנחליט לפני שהם מתחילים לשים כסף על המותג. לנגה ולי לא היה ספק שזה שנינו, כי אנחנו עושים הכל יחד. אמרתי שהשם יהיה נגה ארז, אבל אנחנו פיפטי־פיפטי על הכל", אומר רוסו ומסביר, "משהו בצמדים מלחיץ אותי נורא אז העדפתי שזה יהיה ככה. מעבר לזה שנגה מהממת ויודעת את העבודה, גם אסטרטגית יש משהו מקסים באחד. זה הרבה יותר קל להתאהב בישות כזאת. בהקשר של קרדיטים זה סיפור דומה לבילי אייליש ואח שלה פיניאס שכותבים ועושים הכל יחד, ובסוף זה השם שלה".
היו רגעים שהתחרטת על ההחלטה?
"לרגע לא היה אחוז של חרטה. אני כן מבין בשנה האחרונה את חשיבות הקרדיט. זה חשוב לאנשים ובצדק, כל אחד שעשה משהו — מגיע לו שיידעו על זה. לנגה ולי יש שיחות על הדבר הזה, ובחיים לא הייתי משנה את ההחלטה שהשם יהיה נגה ארז, זה הדבר ואני הכי מאושר מזה. בסופו של דבר זה כמו שלהקה מחליטה על השם, ומי יהיה בפרונט".
אתם גם ערוכים חלילה למקרה של פרידה?
"דיברו איתנו על זה לא פעם אבל יצר הדחיינות שולט. אנחנו אנשים פרקטיים ומודעים לזה שקורים דברים בחיים ולא תמיד מסתדר. כבר פתרו בעולם דברים יותר מורכבים משפטית אז גם את זה נפתור. אבל טפו טפו חמסה".
איך חלוקת העבודה ביניכם?
"אנחנו עושים הכל יחד אבל ברור שיש חוזקות בדברים מסוימים, ומדי פעם כל אחד הולך קצת לצד החזק יותר שלו. אני יותר על ההפקה והמחשב ונגה עם המילים בריצה מטורפת. זו כתיבה אוטומטית כזאת שקשה לעשות יחד. היא מחברת את הסיפור ונותנת יותר עומק, אני יותר על ההוּקים והשטויות".
במסגרת ה"עושים הכל יחד" ארז, שהתברכה בסטייל משובח, היא גם הסטייליסטית האישית של רוסו, מכינה לו את הבגדים לצילומים, מביטה מהצד ומפרגנת כשהוא מצטלם. פעם הם היו יותר ספונטניים, אך הקפיצה המטורפת בקריירה בשנה האחרונה הפכה את הימים לעמוסים יותר. “אבל, עדיין אנחנו הולכים לפעמים ברחוב וממציאים שטויות שבסוף יוצאים מהן שירים".
רוסו (33) נולד וגדל באבן יהודה. בילדותו שיחק כדורסל עד שחברה ששברה לו את הלב בכיתה ח' הביאה אותו לנגן גיטרה. בתיכון למד במגמת מוזיקה, בצבא היה סאונדמן ("לא של מוזיקה. הייתי עושה כיוונים לנאומים"). עד מהרה החל להתעניין בתוכנות והקלטות. "אני זוכר שהגיטרה העלתה אבק בצד והמחשב היה העניין".
אחרי הצבא למד הפקה מוזיקלית וסאונד בבית הספר "מיוזיק", שם פגש את שותפו מתן ספנסר (ספנסרוסו). יחד הם הקליטו אלבום משותף עם ירמי קפלן ואירחו לשיר את גל תורן. "ספנסר הוא גאון ואני אוהב אותו נורא אבל באיזשהו שלב נגה הגיעה וכמובן שברצון מוחלט שלי לקחה את רוב תשומת הלב. אז נגה היא בעצם היוקו אונו שלנו", הוא צוחק.
זו היתה אמורה להיות שנה עמוסת הופעות ופסטיבלים עם השמות הגדולים בעולם אבל הקורונה ריסקה הכל. "אבל זה היה ממש לטובה. תכננו להוציא את ‘KIDS’ לפני הקורונה ופתאם היתה לנו שנה לעשות דברים מדהימים עם האלבום. בדיעבד, מזל שהוא לא יצא לפני כי עשינו שינויים דרסטיים בחלק מהשירים וכתבנו את ‘No news on TV’. זה נתן לנו שקט שלא היינו משיגים בזמן מסע ההופעות והאלבום כנראה לא היה זוכה למה שהוא זכה. עכשיו אנחנו אוהבים אותו נורא".
מה השאיפות בחו"ל? שיתופי פעולה?
"חוץ מלכבוש עוד פסגות, שזה אומר שעוד אנשים יכירו את הדבר הזה, אז כמובן להגיע לגראמי ולגדול אסטרטגית. שיתופי פעולה זה לא משהו שאנחנו מאוד מייחלים לו. קנדריק לאמאר הוא אחד האמנים הכי מוערצים עלינו ואני לא מעוניין לפגוש אותו. נגה ואני אוהבים להסתכל עליו מלמטה, לא מעונין ללחוץ לו את היד ולדעת שהוא אנושי".
אתה רואה את העתיד שלכם פה?
"אנחנו תמיד אומרים שלא משנה אילו הופעות היו לנו עד כה בחו"ל, כשיש הופעה בבארבי זה כזה 'אבאל'ה — מרגש'. יש קרבה עצומה לפה וזה לא ישתנה. עם זאת, אנחנו לא שוללים שנעבור לתקופה ללוס אנג’לס או לאירופה בגלל הנוחות, אבל תמיד נבוא לפה לכמה הופעות כי זה הקהל הכי מדהים, וזה הבית".
"לא פשוט לבחור את רגע השיא שלהם, אבל רוסו אומר ש"נכון להיום זה הלייב סטרימינג, מופע ההשקה שעשינו לאלבום וצפו בו בארץ ובעולם. כל כך חששנו לגביו, אבל הצלחנו לפצח ולנצח את הפלטפורמה, וזה ריגש ברמות. גם הקאבר בפרויקט ’צו השעה’ היה רגע מרגש. הרבה שנים רציתי לעשות את ‘הביאו את הסתיו’ היפהפה. הקלטנו את זה בבית. לא זכרתי איך נגה שרה בעברית וזה היה וואן טייק. אני מת על מה שיצא".
אם הייתי אומרת לו לפני שנתיים שבקיץ 2021 (ב־17 וב־19 ביוני) הם יופיעו בקיסריה (בערב יכלול גם הופעה של הבלקן ביט בוקס), הוא לא היה מאמין.
"אנחנו עדיין בראש של אינדי. לא מבינים כל כך את המצב וכל הזמן על הקרקע, לא אוהבים להתלהב. גם יש חשש שזה בכל רגע יכול לרדת, כי אלה החיים. אנחנו הכי אוהבים לחזור לעבוד באולפן, לא משנה אם אתמול היה ג'ימי קימל או כל חדשה נפלאה אחרת. חשוב לשמור ולהמשיך להיות קוּל".
הצניעות הזו בולטת מאוד כשנפגשים איתם. מבחינת היקף העבודה וההצלחה הם כבר מזמן עברו מהאינדי למיינסטרים. "מה זה אומר בכלל אינדי? זה תמיד זוכה בטון מזלזל וחבל, כי הרבה מוזיקה יפה יוצאת משם. נכון שכיף במיינסטרים, אבל אני מרגיש שלא התפשרנו לרגע ושאנחנו עדיין בעולם שלנו. רק פתאום יש פתיחות לזה".
בימים אלה הם עובדים על האלבום “Kids Against The Machine”, אלה השירים של האלבום “KIDS”, רק עם עיבודים אקוסטיים. "חלק כבר הוצאנו אבל יש שירים יותר קרחניסטיים שקשה להושיב אותם בשקט ולהביא להם את הרוך, אז אנחנו עובדים על זה".
כמו לכל מותג מצליח יש גם מרצ'נדייז: חולצות, כובעים, מדבקות, סיכות ועוד. “זהעף כמו לחמניות חמות על טורים. זה עסק בפני עצמו, זה הכסף שלא ידעת שתעשה בסוף הטור, הוא יכול לשנות את המאזן מהפסד לרווח. תקליטי ויניל זה רווחי ואחרי שסיימנו את הסטוק של ‘KIDS’ אנשים התחילו לקנות את ‘Off The Radar’ (האלבום הראשון). גם מרגש לראות את הקהל עם כובעים שלנו בהופעה".
הכל אתם עושים בעצמכם?
"בתקופה האחרונה אנחנו מנסים לשחרר, שמישהו אחר יעשה בשבילנו דברים, כי אין זמן. אנחנו לאט לאט מנסים למצוא את אנשי המקצוע שגם יעריכו את הקרצייתיות שלנו וגם שאפשר לסמוך עליהם".
