ארקדי דוכין: "למרות פרצוף של בולדוג עצוב, אני לא פראייר"
ארקדי דוכין: "למרות פרצוף של בולדוג עצוב, אני לא פראייר"
המוזיקאי ארקדי דוכין ממלא הקיץ אולמות. הוא היה רוצה להודות לאריק איינשטיין שהעניק לו את הישראליות וחולם להקליט עם הנגנים של בוב דילן. הוא מתגעגע לימי הרדיו הישנים, צריך לעבוד עוד על אהבה עצמית, כבר חודשים לא נוגע בסוכר, ועדיין אם לא היה זמר בטח היה שף
ארקדי דוכין
גיל: 60 • מקום מגורים: גבעתיים
• מצב משפחתי: נשוי + 2
• זמר ומוזיקאי, מקים וסולן להקת "החברים של נטאשה". במסגרת חגיגות יום הולדת 60 יעלה מופע מיוחד לט"ו באב "יש בי אהבה" ב־ 4.8 בהיכל התרבות תל אביב שבו יבצע לבד ועם אורחים משירי האהבה הגדולים
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בנתניה. בדיוק סיימתי לאכול שווארמה. אשתי ואני פגשנו פה חברה".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"פעם זה היה בבית קפה של דינוזאורים במסריק, אבל לאחרונה יש לי גם סטודיו בתל אביב, אז יש את קפה דיט ודוט בבן יהודה. אמריקנו עם טיפה חלב"
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם מאיר בנאי. זו אבדה גדולה. היתה לי הזכות להופיע איתו שנה ואני מרגיש אליו געגועים מאוד חזקים. הייתי נוסע איתו ליוון לשבת באיזו טברנה, לדבר ולהסתגר באולפן שקט ולעשות אלבום יחד. להירגע מהחיים הלא כל כך רגועים האלה. אנחנו במין אבולוציה הפוכה של שקט הולך ודועך לטובת רעש. הכל נהיה קצת יותר בודד ופחות קולקטיבי, פחות חברותי וחברתי".
על מה אתה עובד עכשיו?
“תפסתי איזה קו של להוציא החוצה את מה שעשיתי עד היום. אז השנה האחרונה היא בסימן הופעות מאוד גדולות ביחס למה שהייתי רגיל — אז זה היכלי תרבות וקיסריות. בט"ו באב אארח בהיכל התרבות את שלומי שבת, שלומי שבן, קרן פלס והפתעות שאסור לגלות".
מה השריטה שלך?
"אני חושב שאלה דברים שקשורים בילדות, שרכשתי מהורים שיצאו מהמלחמה ההיא. זה הרבה פעמים שתלטנות, או חוסר יכולת לראות את עצמי מהצד. כי אחרים תמיד רואים בי גדול ומוצלח ולי מספיקה מילה אחת בשביל להשתבלל ולהקשיב דווקא לביקורת. אני צריך עוד לעבוד על אהבה עצמית. מה שהכי עוזר לי זו אשתי שלמדתי ממנה הרבה. היא אשת עסקים מספר אחת ואחד האנשים הכי חזקים ביחסים בין־אישיים. למזלי, העברתי לילדים שלי משהו חדש מהאזור של סימה".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"להתמקד ולא להתפזר. זו התכונה הכי קשה שלי ולכן לפעמים יש לי הפרעות אכילה של לבלוע הכל בו־זמנית. יש לי 1,000 שירים ויום אחד מישהו מהתעשייה אמר לי, 'אתה פראייר. רק מהשיר 'מי אוהב אותך יותר ממני' הייתי עושה קריירה שלמה'. הוא נגע לי בנקודה כואבת — שאני לא יודע לנוח על זרי הדפנה".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
“ביום שאני מצליח להבדיל בין קודש לחול אני כבר מאושר. ברגע שהטורים יורדים אני מרשה לעצמי פשוט לשרוץ, וברגע שאני שורץ ולא מרגיש אשמה אני מאוד נהנה. אז אני אוהב קולנוע, לשחק עם הילדים אף שהם כבר לא כאלה קטנים, לטייל ולדוג".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"לאחד בין כל בני האדם. הכל תקין בעולם הזה והדבר הכי דפוק זה הקשרים בינינו. לאחרונה זה זועק מכל כיוון, בממשלות, בין בני זוג, ילדים, ההסכמה נמצאת תחת איזושהי אווירה של איום".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"המקצוע לימד אותי המון שקרים לבנים, כי בתכלס יש לו שני צדדים: אחד יפה מאוד שהוא מוזיקה וצלילים, השני הוא הביזנס והמקצוע. יש המון מניפולציות שצריך לעשות כדי לשרוד ולא תמיד אתה יכול להרשות לעצמך להיות טבעי ואז צריך שקרים קטנים לבנים כאלה. יש לי פרצוף של בולדוג עצוב אבל בפועל אני לא פראייר אחרת לא הייתי מצליח".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
קודם כל אשתי. אחריה, אמנם אין לי נטיות הומוסקסואליות אבל אני מעריץ שחקנים עם מראה גברי, הכי בנאליים כמו אל פצ'ינו, רוברט דה נירו וג'ק ניקולסון".
למה אתה מתגעגע?
"בעיקר לתקופות שהיה קצת יותר חופש באוויר: ליצור, להתרכז, לקרוא ספר בלי להרגיש שזה מסובך מדי למוח, לשים תקליט ולא להרגיש שזה קשה מדי להפוך אותו, להסתפק בערוץ אחד ולא להרגיש שחייבים הרבה, שהשדר ברדיו מחליט בעצמו מה להשמיע ולא מחליטים בשבילו. כי אם אני אסכם במשפט אחד מה נחשב היום למוזיקה מוצלחת — זה חייב להסתכם בחיוך של מנהל בנק. זו יכולה להיות מוזיקה גרועה אבל אם מנהל הבנק מחייך, אז היא מוצלחת".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"לא בגבעתיים, יסלח לי ראש העיר".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"פעם אהבתי על צעצועים, מוזיקה וכלי נגינה. היום הצטרפו להוצאה שני ילדים שעוזרים לי להחליט על מה להוציא. חלומות גדולים ממש זה רק פרויקטים כמו לשבת באל.איי ולהקליט עם הנגנים שעבדו עם בוב דילן".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
“אני רוצה ללמוד את מה שלא לימדו אותי ההורים וזה לאהוב את עצמי, את ארקדי הפשוט, האדם. כי כשאתה לא נחמד לעצמך, קשה להיות נחמד לאחרים. אף פעם לא דאגתי לגוף שלי, תמיד התעללתי בו. אני בן 60 ואני כמה חודשים לא אוכל סוכר ועושה דברים שאף פעם לא עשיתי".
על מה יש לך רגשות אשם?
"על הילדים והאשה. אני לא כזה משוגע אבל הרבה פעמים כשאתה עצבני, אתה מוציא את זה על האנשים הכי קרובים. יש כמה דברים שאם הייתי יכול הייתי מוחק מההיסטוריה שלי, משפחה זה הדבר הכי קדוש והם הרבה פעמים חווים את חוסר הסבלנות והמתח שלי".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"להיות מוזיקאי בארץ ישראל. הייתי אמור להתחכך עם חבר'ה רוסים. אבל היתה לי הקארמה לפגוש את מיכה (שטרית — מנ"ש) ולהקים להקה. השני זה אריק איינשטיין. הם גישרו לי על הפער שנוצר מכך שהגעתי הנה רק בגיל 16. זה הישג להגיע בגיל מאוחר ולהפוך לארקדי משלנו, ישראלי, אחד מהחבר'ה. זה גם הישג שעשיתי משפחה בארץ עם אשה עיראקית וילדים מעורבים".
מה מפחיד אותך?
"המחשבות שלי. הן יותר מפחידות מטילים, ואני לא רץ למקלטים".
מה הכי חסר לך בחיים?
"זמן".
מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?
"בחו"ל זה אלטון ג'ון, פול מקרטני, ג'ון לנון, פינק פלויד, בוב דילן. בישראל זה יוני רכטר, מיכה שטרית, שלמה גרוניך, מתי כספי וכל אחד מכוורת. מהחדשים אני מאוד אוהב את אביתר בנאי. עומר אדם, עדן חסון וכמובן עמיר בניון".
אם לא היית מוזיקאי מה היית עושה?
"לצערי, הייתי מתעסק בענייני האוכל. שף. אני לא יודע מה יותר גרוע: להיות מוזיקאי או שף. בשניהם זה טעים ונחמד בסוף אבל השלבים לקראת המנה הם בלתי נסבלים; והשלבים לקראת הצלחה במוזיקה הם מורטי עצבים".
