"פמיניזם תאגידי מזויף": כיצד הפך הפסל לקידום העצמה נשית לסמל לדיכוי?
"פמיניזם תאגידי מזויף": כיצד הפך הפסל לקידום העצמה נשית לסמל לדיכוי?
הפסל "Fearless Girl" נתפס כאייקון פמיניסטי והפך ליעד תיירות פופולרי מהרגע שהוצב מול הבורסה בניו יורק כחלק מקמפיין של חברת SSGA לקידום נשים. אבל אז התברר שהחברה שהציבה אותו מפלה נשים ושחורים שעבדו אצלה, וגם תבעה את האמנית שיצרה את הפסל
איך יכול להיות שפסל תמים לכאורה, שבסך הכל נועד למטרה טובה - קידום העצמה נשית - הפך להיות נושא למריבת עולם בין כל הנוגעים בדבר?
הכל החל ב־7 במרץ 2017, יום לפני יום האישה הבינלאומי, אז הוצב הפסל "Fearless Girl" (ילדה ללא פחד) שנוצר על ידי האמנית קריסטן ויסבל במרחב הציבורי בניו יורק. את הפסל הזמינה ומימנה SSGA State Street Global Advisors, חברת ניהול נכסים מבוסטון, כחלק מקמפיין לקידום מחויבות החברה לשוויון מגדרי, שפותח עבורה על ידי משרד הפרסום מקאן ניו יורק.
2 צפייה בגלריה
קריסטן ויסבל, יוצרת הפסל: "הדרך היחידה שבה ניתן לכבד ולהכיר בזכויות האמנים היא אם העיר ניו יורק תהיה הבעלים של היצירה"
(צילום: איי אף פי)
משרד הפרסום לא רק הגה את הקמפיין אלא גם פיתח את הקונספט, שהיה הבסיס לתוצר הסופי של ויסבל. ״דע את כוחן של נשים מנהיגות״, נכתב בשלט הצמוד לפסל הברונזה בגובה 1.30 מטר של ילדה העומדת בהתרסה, ידיה מונחות בנחישות על מותניה, מול בורסת ניו יורק. הצבתו מול הבורסה נועדה להפנות את תשומת הלב ל"תקרת הזכוכית בנוגע לשכר וקידום נשים בקהילת וול סטריט".
ב־12 השעות הראשונות להצבתו זכה הפסל ליותר ממיליארד אזכורים בטוויטר והפך לאייקון בזמן קצר ולמוקד תיירותי. אין ספק שזה הוכח כמהלך פרסומי גאוני, שאפשר היה להמיר אותו לכסף אמיתי: 7.4 מיליון דולר על פי הערכתו של אריק סמולווד מ־Apex Marketing, המודד את הערך של מיקום מדיה וחסויות, ובמילים אחרות: החשיפה השיווקית היתה שוות ערך ל־28% מהוצאות הפרסום של החברה ב־2016.
לצד אנשים שראו בפסל ״סמל לאומץ ולשינוי השזורים באופן בלתי נמנע גם בעיר ניו יורק וב־SSGA”, היו כמה ציניקנים שכינו את המהלך "פמיניזם תאגידי מזויף".
צחוק הגורל או שלא, כמה חודשים אחרי הצבתו של הפסל שילמה חברת SSGA חמישה מיליון דולר כדי ליישב תביעות של משרד העבודה האמריקאי, שלפיהן הפלתה החברה באופן שיטתי נשים ושחורים שעבדו אצלה, על ידי נוהלי שכר לא הוגנים.
אמנם החברה פרסמה הצהרה שאינה מסכימה עם ממצאי החקירה, אך אין ספק שההסדר העלה את האפשרות שהמניעים של החברה במתן חסות לפסל "הילדה ללא פחד", כך נכתב בעיתונים השונים, היו מורכבים יותר ממה שהחברה הציגה ואולי אף תזמנה את הפסל כך שינקה במעט את שמה. בכותרת ב־CNN נכתב אז: "מביך! החברה שמאחורי 'ילדה ללא פחד' מיישבת סכסוך שכר מגדרי".
הפסל, שהיה אמור להיות זמני, הפך לאטרקציה תיירותית, ועיריית ניו יורק האריכה בכל פעם את ההיתר להצבתו. בחודש שעבר האריכה שוב עד לתחילת השנה הבאה. במהלך הזמן הזה הודיעה הוועדה לעיצוב ציבורי בעירייה, כי תבחן כיצד העיר תוכל להפוך לבעלים של הפסל הנמצא בהתדיינות משפטית סביב זכויות יוצרים מאז 2019.
מיד לאחר הצבתו של הפסל חתמו האמנית והחברה המזמינה על הסכם הדן בזכויותיהן לגבי הפסל. בין היתר נאמר כי החברה מחזיקה בסימן המסחרי של השם "ילדה ללא פחד". שני הצדדים התחייבו להשתמש בפסל כדי לקדם קבוצה מוסכמת של "יעדי גיוון מגדרי" וויסבל הורשתה למכור עותקים של הפסל, בכפוף למגבלות מסוימות, שמחייבות את אישור החברה.
במהלך 2017 ו־2018 מכרה ויסבל העתקים של הפסל בכמה מדינות במחירים שנעו בין 250 אלף דולר עבור עותקים בגודל מלא ועד 6,650 דולר עבור עותקים קטנים. בינואר 2019 השתתפה ויסבל במצעד הנשים בלוס אנג'לס והביאה איתה לשם העתק. חודש לאחר מכן הגישה החברה תביעה נגדה, בטענה שהיא הפרה את ההסכם וגרמה לחברה "לאבד שליטה על המוניטין שלה״.
ויסבל, בתגובה, תבעה את החברה על כך שהיא מפרה את זכויותיה. לא פשוט לנהל משפט נגד חברה ועד עכשיו טוענת האמנית כי הוציאה קרוב ל־3 מיליון דולר, וכדי לממן את ההוצאות היא מתכוונת להציע למכירה עבודה חדשה הקשורה לפסל בפורמט של NFT.
2 צפייה בגלריה
"Fearless Girl". החשיפה השיווקית היתה שוות ערך ל־%28 מהוצאות הפרסום השנתיות של החברה
(צילום: איי אף פי)
על דבר אחד גם ויסבל וגם החברה המזמינה מסכימות: שתיהן רוצות שהפסל יישאר בתצוגת קבע במרחב הציבורי. ״אני משוכנעת שהדרך היחידה שבה ניתן לכבד ולהכיר בזכויות האמנים היא אם העיר תהיה הבעלים של היצירה״, סיכמה ויסבל.
בינתיים נדמה ש״ילדה ללא פחד״, שתחילתה במניע אלטרואיסטי לכאורה, נוצלה באופן ציני למדי על ידי כל משתתפות הסאגה: החברה, האמנית והעירייה. ויש גם מוסר השכל: לעולם לא לוותר על זכויות יוצרים, והשקעה באמנות שווה יותר מכל פרסום.
