מוזיקה"הכי רוקנרול שהיה פה בארץ"
מוזיקה
"הכי רוקנרול שהיה פה בארץ"
שלושה עשורים חלפו מאז מותו הפתאומי של יוסי אלפנט, מהמוזיקאים המוכשרים והטוטאליים שפעלו כאן. השבוע מארגנים חבריו מופע מרשים ורב משתתפים לזכרו. "הוא אהב קצת חספוס, חיפש את הלכלוך ואת המציאות שלא הכל בה מושלם"
לפני 30 שנה הגיעו חייו של הגיטריסט והמפיק המוזיקלי יוסי אלפנט אל סופם הטרגי בהופעה במועדון הלוגוס בתל אביב. הוא ירד לשולי הבמה כדי לשתות, התמוטט ומת מדום לב, כנראה בשל מחלת הלב שאובחנה אצלו בילדותו. רבים סברו שהסמים שצרך במשך השנים הובילו אל מותו בגיל 32, אך לפי הדו"ח הרפואי שלאחר המוות לא נמצא סם בדמו. הוא הותיר אחריו מורשת מוזיקלית עשירה שכללה בין השאר את הפקת אלבומי המופת "אהוד בנאי והפליטים" ו"שינויים בהרגלי הצריחה" של החברים של נטאשה, שיתופי פעולה עם פורטיס וסחרוף וגידי גוב, הפקה מוזיקלית ועיבודים לאופרת הרוק "מאמי" והקמת להקה רטורית.
עבודתו כגיטריסט, יוצר ומפיק מוזיקלי תונצח באירוע ההצדעה "הזמן נוסע — 30 שנה בלי יוסי אלפנט", מחרתיים בזאפה side־b תל אביב, בניהולו המוזיקלי של גיל סמטנה ובניהולם האמנותי של נעמי גולדנר (בת זוגו ואם בתו) ודרור נחום. בהשתתפות אהוד בנאי, אלישע בנאי, ג'נגו, החברים של נטאשה, הילה רוח, ורד קלפטר, זוהר גינזבורג, טריפולי (ערן צור, שלומי ברכה ודני מקוב), יהלי סובול, מאור כהן ועוד.
היום הוא בטח היה חזק בפייסבוק
"פגשנו את יוסי בתקופה הרבה יותר טוטאלית לאמנות מאשר היום", מספר ארקדי דוכין. "אז האמנות קידשה את עצמה ודברים לא נמדדו רק דרך הכסף. יוסי היה אמן טוטאלי. הוא התמסר בצורה בלתי רגילה, גרם לנו להיות להקה יותר מגובשת. בדרכו שלו הוא עבד על הקטע החברותי, רצה שכולם יהיו מרוצים, ניסה להכניס הומור וגיבוש — לשיר יחד, לעשות קולות יחד וגם להצחיק קצת. יוסי גרם ל'שינויים בהרגלי הצריחה' להיות אלבום משפחה. הוא היה טיפוס שמאוד חי את המוזיקה, היה מביא לנו חדשות על אמנות בחו"ל והתעניין בחיים של האמנים שהיו אז. בעידן של היום, הוא בטח היה מאוד חזק בקטע של פייסבוק ואינסטגרם כדי לדעת מה קורה בעולם. אני מתגעגע אליו. הוא אדם מיוחד שמת בצורה טראגית ממש, כמו רוקסטאר".
סמטנה, בסיסט הרכב “הפליטים”, שעבד בין השאר עם מאיר בנאי, אביתר בנאי, מיכה שטרית ופורטיס, הכיר את אלפנט דרך אהוד בנאי שאסף את "הפליטים". "הייתי צעיר ממנו בשמונה שנים והוא היה סוג של מנטור, אח גדול שמאוד הושפעתי מהעשייה המוזיקלית ומהאישיות שלו", הוא מספר. "חשוב לי שהמורשת המוזיקלית של יוסי תעבור בערב, גם לצעירים יותר. כדאי למי שמתעניין ברוק ישראלי לעבור אצל אלפנט ולהקשיב לדברים שלו"
יהלי סובול: "גדלתי עליו. הוא היה גיטריסט יוצא דופן עם חשיבה של מלחין ממש ובלט גם בלוק ובכריזמה"
אמרו עליו שלא בייש את הקלישאה של סקס, סמים ורוקנרול. התלוו לכך לפעמים גם חילוקי דעות וחיכוכים, נכון?
"כן, היו לפעמים ריבים, אבל בעיקר על מוזיקה. הוא אהב לעשות את הדברים בדרך שלו, היה מגיע לחזרה על שיר חדש כשהוא עיבד כבר בראש את כל התפקידים — הגיטרה, הבס, התופים — והתעקש שדברים יצאו כמו שהוא רוצה, ולא תמיד זה בדיוק מה שאחרים רצו, אז היו גם חיכוכים מקצועיים. הוא חי את המוזיקה והיה לו חשוב שהדברים יהיו כמו שהוא מדמיין בראש. לא נשכח שהוא היה צעיר, וכולנו קצת חשבנו את עצמנו, לא ידענו כלום אבל היינו בטוחים שאנחנו יודעים הכל. באלבום 'אהוד בנאי והפליטים' יוסי התעלה על עצמו. ברור שהטקסטים והשירים של אהוד נתנו את הטון, אבל יוסי דחף את כל מי שניגן ואת הטכנאי למשהו מאוד מיוחד שיצא ממש טוב ועד היום נשמע ממש טוב".
מה לדעתך הוא היה חושב על המוזיקה היום?
"יכול להיות שלטעמו הסגנון היום נקי ונחמד מדי. יוסי אהב קצת חספוס, חיפש את הלכלוך ואת המציאות שלא הכל בה מושלם. מצד אחד, הוא היה פרפקציוניסט ומצד שני, השאיר קצוות לא מלוטשים. בשירים הוא ניסה לתאר את הקונפליקטים של החיים. הוא תמיד חיפש שינויים וחידושים במוזיקה. בשנים האחרונות הכל עבר למחשב ובטוח שהוא היה מתעניין בזה והיה עושה מאז ועד היום עוד המון אלבומי מופת".
גיל סמטנה: "הוא היה עבורי מנטור. חי את המוזיקה והיה לו חשוב שהדברים יהיו בדיוק כמו שהוא מדמיין בראש"
המוזיקאית והפזמונאית ורד קלפטר הכירה את אלפנט דרך סמטנה, שהיה בן זוגה בתקופת העבודה על הפליטים. במופע היא תשיר את "אין בעיר הזאת" שהפיק לה אלפנט באלבומה הראשון. "אני לא אשכח את ההכרות הראשונה שלי איתו. הגעתי לאולפן ההקלטות שלהם ופתאם ראיתי בחור שכאילו נחת מעולם אחר, לא נראה שייך לסצנה הישראלית הכנענית, לא במראה ולא בסטייל. עוד לפני הכישרון הגדול, הוא היה לבוש יפה עם הטבעות והחגורה, העמיד את השיער לגובה כמו בניינטיז, היינו צוחקים שיש לו תספורת 200 ואט".
חזיק את הגיטרה כמעט על הברכיים
קלפטר נדהמה מהתפקוד שלו באולפן. "זה משהו שלא ראיתי קודם. הוא נתן הוראות בצורה בוטחת ובלתי ניתנת לערעור, ידע בדיוק מה הוא רוצה לשמוע. הבאתי אותו להרכב שלי שהיה הלום והמום ממנו, והוא הפיק לי שלושה שירים באלבום. גיל והוא היו חברים אז הוא לפעמים הצטרף להופעות, ישב על הסאונד וסידר הכל בקול הצרוד שלו. דמות מיוחדת וססגונית עם הומור מטורף וציניות, סופר־אינטליגנט, חכם ומבריק. עד היום הוא חי וקיים אצלי באיזשהו מקום".
ארקדי דוכין: "יוסי התמסר בצורה בלתי רגילה וגרם לנו להיות להקה יותר מגובשת. הוא הכניס הומור והפך את האלבום שלנו למשפחתי"
בערב ישתתפו גם יוצרים שלא עבדו עם אלפנט אבל שאבו ממנו השראה. אחד מהם הוא יהלי סובול, שחידש עם "מוניקה סקס" את שירו "שומר האריות". "אני גדלתי עליו", מספר סובול. "ראיתי את אלפנט בגיל 14 בצוותא גם ב’מאמי’ וגם בהופעה של אהוד בנאי והפליטים, והיתה לזה השפעה מאוד חזקה עליי. אלפנט היה גיטריסט יוצא דופן בנוף של הארץ באותה תקופה. איך שהוא החזיק את הגיטרה, ממש נמוך כמעט על הברכיים, סגנון שהפך פופולרי בניינטיז. הוא בלט גם בלוק ובכריזמה על הבמה, וגם בנגינה שלא מבוססת על מהירות או טכניקה מדהימה אלא על סאונד וחשיבה של מלחין ממש, יותר מאשר גיטריסט מוביל. לא סולואים ראוותניים, אלא יותר מחשבה מלודית וסאונד מעניינים. זו היתה הנוכחות הכי רוקנרול שהיתה פה בארץ מבחינתי אז".
