המאתרג: מעדיף את האתרוגים הפגומים
המאתרג: מעדיף את האתרוגים הפגומים
פיני גורליק, חסיד חב”ד ודור שלישי למגדלי אתרוגים, מעדיף את האתרוגים הפגומים. הוא מפיק מהם ליקר נהדר וגם מוכר אותם ליצרני משקאות שמייצרים מהם תזקיקים נפלאים. למי שחפץ בקצת מרירות והרבה עומק וריח
דומני שאין אף חובב אלכוהול, ואולי גם אף ישראלי, לפחות לא כזה שהיה פעם באיטליה או במסעדה איטלקית/חתונה, שאינו מכיר היטב את משקה הלימונצ'לו. כן כן, אותו משקה אלכוהולי מלימונים, מתוק מאוד ובעיקר טעים לאללה, במיוחד בסוף הארוחה. אבל מה תאמרו על אתרוגצ'לו? פיני גורליק, חסיד חב"ד הוא דור שלישי למגדלי אתרוגים. "הבן שלי הוא כבר דור רביעי", הוא אומר, "הוא נכנס לזה חזק ועובד עם אבי בן ה־86 ביחד בפרדס". גורליק מייצר משקה אתרוגים אלכוהולי, "קלבריה", כך הוא מכנה אותו, על שם זן האתרוגים הנחשב ממחוז החפץ שבדרום המגף האיטלקי. לא מעט תל־אביבים חובבי שתייה ואנשי לילה כבר פגשו את הגבר המזוקן והחייכן הזה, כשהוא אוחז בבקבוק המשקה שהוא מייצר ומדי פעם גם מוזג לחוגגים כוסית. גורליק מגדיר את עצמו כ"מתנדב חובב וסקרן בלתי נלאה", בעיקר לגבי בני האדם, שאותם הוא מתעקש לפגוש ולהכיר משני צדי המתרס, הדתי והחילוני. הוא הקים את יחידת החובשים של כפר חב"ד, וכבר שנים מוליך סיורים בסמטאות בני ברק, מפגיש בין אנשים, פותח שולחנות של צ'ולנט וקיגל, ובעיקר מפליא לספר ולתאר את העולם החרדי.
אתרוגים, כידוע, יכולים להיות עסק יקר מאוד. כזה המגיע גם לאלפי שקלים. "לא תמיד מי שרוצה אתרוג מהודר במיוחד שישמח לא רק אותו אלא גם את ה'רבה' שלו מוצא אוזן קשבת אצל הרבה עצמו. יש כאלה שישלחו את החסיד לחפש עבורם משהו צנוע הרבה יותר", מסביר גורליק. מהאתרוגים הפחות נחשבים, אלה עם הפגימה הקלה, כיף גדול להכין ריבה מרירה במיוחד שתשבה את לבם של כל חובבי ריבות ההדרים, או את הליקר של פיני, שגם הוא, בדיוק כמו ריבת האתרוגים, משקה נהדר למי שחפץ בקצת מרירות לצד המתיקות, ובעוד קצת עומק ועניין ריחני לצד השמחה המתפרצת והמוכרת של הלימונצ'לו. יש לא מעט פגימות באתרוגים, הן נפוצות מאוד. כל עלה שנוגע בטעות בפרי, משאיר "'בלעטל', סימן קט. כאלה אינם רצויים בעיני טהרני האתרוגים. וכך נותרים לרב פיני לא מעט אתרוגים אחרי שמחת תורה.
את הרעיון להכנת הליקר קיבל מהעיתונאית והסופרת דניאלה שמי. "זה היה אחרי שתיתי איתה ועם אהרל'ה בעלה המנוח לימונצ'לו", הוא נזכר. "למעשה שיטת ההכנה דומה. אני מקלף את האתרוגים מהקליפה הצהובה החיצונית, ואותה אני משרה באלכוהול נקי של תשעים וחמישה אחוז או בוודקה למשך כמה שבועות. אז אני מדלל את התמיסה במים להורדת אחוזי האלכוהול, ובסוכר להפגת המרירות".
בצד השני של המדינה, בקיבוץ חניתה שעל גבול הלבנון, יושב כבר כמה שנים יובל (ג'וב) הרגיל, מבקר מסעדות לשעבר שהפך לאחד מיצרני האלכוהול המוערכים והמקוריים במקומותינו. הוא מייצר כמה וכמה תזקיקים יוצאי דופן. החל מגראפה שהפכה כבר לפריט חובה על מדפי כל מסעדה ובר בארץ (וגם קצת בניכר), עבור בגראפה מיושנת בעץ, ג'ין מיוחד במינו בשם "עכו", וורמוט מופלא, ביטר מעשבי ארצנו ואינספור תזקיקי פירות שונים ומשונים — משזיפים ומשמשים בקיץ, עבור בפטל (יצירתו האחרונה), דרך קלבדוס תפוחים, ברנדי קלאסיים מיין לבן ומה לא. אחד המשקאות הכי מיוחדים של ג'וב הוא תזקיק האתרוגים. הוא שקוף לגמרי כדרכם של שנאפסים, לא צהבהב כמו ליקר האתרוגים של גורליק, וגם הרבה יותר מסובך ומורכב להכנה ולצריכה. אבל מי שיטעם אותו, יתאהב באותה קלות. "אני מרסק את האתרוגים למחית", מסביר בסבלנות ג'וב, "מערבב אותה עם שמרים ומעט תירוש ענבים, מתסיס שבועיים ואז מזקק". המזקקה שלו "יוליוס" בחניתה היא עצירת חובה לכל חובב אלכוהול המבקר בצפון. את האתרוגים הוא משיג מפיני גורליק. "אני נורא אוהב לנצל דברים שכבר קיימים ממילא ואין להם דורש. כמו אתרוגים פסולים או גפת ענבים שממנה אני מכין את הגראפה שלי". גם ב"עכו", הג'ין שלו, משלב הרגיל כאחד המרכיבים את האתרוגים של פיני.
עוד יצרנית משקאות מוכשרת שמשתמשת גם באתרוגים היא נעמה שטרנליכט, שהיתה בעלת מסעדת"החלוצים 3" הנחשבת. שטרנליכט מייצרת בשנים האחרונות כמה סוגי טוניק עונתיים ממגוון רחב ומפתיע של צמחים מקומיים. "למעשה אם אתה רוצה קוקטייל על בסיס האתרוגים שלי", צוחק פיני, "אתה יכול להכין לעצמך ג'ין טוניק עם הג'ין של ג'וב ועם טוניק אתרוגים של נעמה שטרנליכט, שגם הוא עשוי מהאתרוגים שלי".
"קלבריה" של פיני גורליק אפשר להזמין ב־130 שקל במייל: ethrogim@gmail.com. תזקיק ה"אתרוג" של מזקקת יוליוס נמכר ב־190 שקל במזקקה עצמה בקיבוץ חניתה, או בחנות המשקאות הקרובה לביתכם.
מתכון לריבת אתרוגים
לריבה הזו מיוחסות סגולות מופלאות כמו לידה קלה וזרע קודש בר־קיימא לחשוכות ילדים. כל שעליכם לעשות הוא להשיג קילו אתרוגים, לשטוף ולקרצף היטב, לקלף בקולפן את הקליפה הצהובה לסרטים ולשמור עליהם, לקלף גם את הקליפה הלבנה החיצונית המרה במיוחד ולזרוק. לחתוך כל אתרוג לחצי ואז לפרוס לפרוסות דקות או קוביות קטנות. לאסוף את החרצנים לשקיק בד קטן. להרתיח כמה וכמה פעמים את פרוסות או קוביות האתרוג כדי להיפטר מהמרירות. לסנן ולקרר. לבשל עם אותה כמות סוכר, סרטי הקליפה ושקיק החרצנים עד שהריבה תתייצב, ואז להיפטר מהקליפה והחרצנים. לקרר ולהגיש עם חלה וחמאה וכוסית קפואה של ליקר קלבריה של פיני או תזקיק אתרוג של ג'וב מיוליוס. חג שמח.